תביעת עיריית נצרת לתשלום דמי ארנונה

הנתבע מוסיף, כי מעיון במכתב הדרישה שצרפה הערייה לתביעתה, כמו גם במסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ, עולה כי הערייה שגתה בציון שמו של הנתבע במסמכים אלה ורשמה את השם "נואר" במקום שמו הנכון של הנתבע - "נזאר". לגופו של עניין, הנתבע מודה כי עד ליום 30.8.2008 הוא החזיק בנכס נשוא התביעה ובגין תקופת החזקתו הוא שילם לעירייה את מסי הארנונה באופן סדיר ושוטף.

יחד עם זאת, אין בעובדה שלא נשלחה הודעת תשלום, כדי לפטור את המחזיק הרלוואנטי מתשלום דמי ארנונה, ובודאי אינה מהוה תנאי בל יעבור להגשת תביעה אזרחית כנגדו.

אולם, משהוכח בפניי כי התובעת לא שלחה הודעות תשלום לנתבע לאורך השנים עד להגשת התביעה, לא מצאתי לנכון לפסוק לזכותה פצויי פיגורים מכוח אותו חיקוק הכולל, בנסיבות העניין, רכיב עונשי מובהק (ר' עת"מ (נצ') 1920-02-12 קרן קיימת לישראל נ' עריית נצרת (22.10.13); עע"מ 8804/10 חלקה 6 בגוש 6950 בע"מ נ' עריית תל אביב-יפו (4.9.12)).

...

סיכומם של דברים התביעה מתקבלת בחלקה.

לאור המקובץ לעיל, ניתן בזאת פסק דין על יסוד המפורט דלעיל.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 11,651.40 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל מיום הגשת התביעה (31.03.2011) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

במסגרת כתב התביעה, תיאר התובע את השתלשלות האירועים, וציין כי מתחילת שנת 2008 הוא הוטרד על ידי הנתבעת בדרישות חוזרות ונישנות לתשלום חוב נטען בגין דמי ארנונה, דרישות שבעקבותיהן אף הוטלו עיקולים על חשבונותיו בבנקים שונים.

ראו למשל ע"א 45661-12-10 גסלר נ' עירית ירושלים (ניתן ביום 24/03/11): "הטלת עיקול על חשבון בנק יכולה להוות פירסום לשון הרע...לדעתי, בעצם הצגתו של המערער כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם את חובותיו, יש כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב, בעיניו של בנקאי סביר, ללא קשר לגובה העיקול". בפועל בתי המשפט לא הססו לחייב בפצוי לפי חוק איסור לשון הרע, עיריות שפעלו בפזיזות או שרירות נגד אזרחים תוך עיקול חשבונותיהם.

בכל אחד מפסקי הדין שלהלן נפסק כי הטלת עיקול על חשבון בנק עולה כדי "פירסום לשון הרע": ע"א (מח'- ים) 45661-12-10 גסלר נ' עירית ירושלים (ניתן ביום 24.3.2011); ע"א (מחוזי ירושלים) 33073-07-12‏‏ עריית ירושלים נ' שגב (ניתן ביום 6.1.2013); ת"א (שלום חיפה) 26845-10-12 בר-עוז נ' עריית חיפה (ניתן ביום 4.1.2014); ת"א (שלום נצרת) 15583-10-11 כהן נ' עריית נצרת עילית (ניתן ביום 17.01.2014); תא"מ (שלום ירושלים) 628-11-12 חי אלא נ' עירית ירושלים (ניתן ביום 11.07.2013); ת"א 17615-03-10 גידניאן נ' עירית תל-אביב-יפו (ניתן ביום 24.2.2011).

...

לאחר בחינה מעמיקה של הדברים, באתי לכלל מסקנה ולפיה אין מנוס בנסיבות התיק דנן מדחיית ההודעה.

סוף דבר: אשר על כן הנני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪, בנוסף לנ"ל הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך 1,761 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ עליו כחוק.

ההודעה לצד ג' נדחית ובנסיבות העניין הדחיית תיעשה ללא צו להוצאות.

מבוא וטענות הצדדים בתמצית: בפני תביעה לתשלום דמי ארנונה בסכום מיצטבר של 57,324.04 ₪ בערכי יום הגשת התביעה.

לטענת התובעת, עריית נצרת (להלן- "התובעת"), הנתבע, מר עבאס אחמד (להלן- "הנתבע") החזיק בנכס אשר רשום בפנקסי התובעת במספר 48052800 והממוקם ברח' 1066 בית מס' 8 בתחום שיפוטה של התובעת בעיר נצרת (להלן- "נכס") בכל התקופה בגינה נתבעים דמי הארנונה.

משכך אבחן עתה את המחלוקות בין הצדדים בזו אחר זו כדלקמן- זהות המחזיק בנכס: פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן- "הפקודה") קובעת כי המחזיק בנכס חייב בתשלום דמי הארנונה החלים על הנכס החל מיום תחילת החזקתו בנכס.

...

לסיכום: התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע סכום כולל של 57,324.04 ₪.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

לפיכך, התביעה לדמי שימוש ראויים ולהשבת דמי הארנונה ששולמו ביתר עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה לא היתיישנה; כך גם התביעה לסילוק יד, משום שהעילה העומדת בידי התובעת לא פסה כל עוד הנתבעת ממשיכה להחזיק במקרקעין (השוו: ע"א 1551/19 פעמי תש"ז, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' גובר, פסקה 12 (פורסם בנבו, 15.1.2020)).

מכאן שרק במקרים חריגים וקיצוניים, ומקום שהדבר מתחייב מטעמים מהותיים של צדק והגינות כלפי הנתבע או משיקולים של אינטרס צבורי – בית המשפט יסלק תביעה מחמת שהוי מבלי שידון בה לגופה (רע"א 187/05 נסייר נ' עריית נצרת עלית, פ"ד סד(1) 215 (2010)).

...

70.3 אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪, וכן הוצאות בסכום כולל של 15,000 ₪.

אני מקבל את ההודעה לצד שלישי ומחייב את הצדדים השלישיים, ביחד ולחוד, לשפות את המודיעה (הנתבעת) ולשלם לה כל סכום בו היא חויבה כלפי התובעת לפי פסק דין זה, זאת תוך 30 יום מהמועד בו תפרע הנתבעת בפועל את החוב על פי פסק הדין.

כן אני מחייב את הצדדים השלישיים לשלם למודיעה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

לטענת התובעת, בתקופה נשוא התביעה היו הנתבעים המחזיקים כמשמעות המונח בסעיף 1 לפקודת העיריות (נוסח חדש) וזאת על פי צו ירושה מיום 12.7.2005 אשר ניתן על ידי הרשם לעינייני ירושה בנצרת, בנכס הנמצא בתחום שיפוטה של התובעת, והמזוהה בפנקס התובעת במספר 6880001 ונימצא ברחוב 6031/23 נצרת.

סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כי המחזיק בנכס חייב בתשלום דמי ארנונה החלים על הנכס מיום תחילת החזקתו בנכס.

...

סיכום התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 47,909 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,500 ₪.