מבוא -
בפני שלוש תביעות שהגישה התובעת כתביעות על סכום קצוב לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, בגין חובות ארנונה שהצטברו ביחס בדירה שברחוב אנה פרנק 4/8 בבת-ים (להלן: "הנכס"), החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לסוף שנת 2018 (להלן: "תקופת ההחזקה").
דיון והכרעה –
לא נעלמו מעיני טענות הנתבעת אודות נסיבות חייה הקיצוניות בכלל ובקשר עם בן זוגה אז, בפרט, והשלכותיהן על הנתבעת ועל יכולתה לנהל את ענייניה באותה תקופה תחת אותה מסכת היתעללות קשה ובלתי נסבלת, כמו גם טענות ב"כ הנתבעת באשר לחשיבות הציבורית, לשיטתו, להכיר במצבה של הנתבעת כמצדיק לפטור אותה מתשלום חוב הארנונה;
אך גם אם רחשי הלב הולכים אחר הנתבעת, הרי שבית המשפט מחויב למסגרת המשפטית-נורמאטיבית ולהדרש לתשתית הראייתית הנפרשת בפניו ולמסקנות העולות ממנה;
משכך, ולאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, עיינתי במוצגים ובמסמכים שהוגשו, ולאחר שקראתי את סיכום טענותיהם של ב"כ הצדדים וקיימתי דיון נוסף להשלמת טיעונים, מצאתי כי דין התביעות כולן להיתקבל, כפי שאנמק להלן –
על הנתבעת להרים את הנטל להוכיח מדוע אינה חייבת בתשלום ארנונה –
סעיף 8(א) לחוק ההסדרים, קובע כי חיוב בארנונה יושת על המחזיק;
כך גם סעיף 326 לפקודת העיריות הקובע כי בעלים או מחזיק בנכס יהיה חב בתשלומי הארנונה החלים, עד שתתקבל בערייה הודעה על חדילה;
סעיף 325 לפקודת העיריות קובע כי על המחזיק או הבעלים של נכס מוטלת החובה להודיע לעירייה בהודעה בכתב על חדילתו מלהחזיק בנכס על מנת שיופטר מהחיוב בארנונה;
אי לכך, והיות ואין חולק כי הנתבעת הייתה בעלים של הנכס, או למצער של חלק ממנו, במשך תקופת ההחזקה המיוחסת לה ואף הייתה רשומה כמחזיקה בנכס בפנקסי התובעת, ומשלא מסרה הודעה כי חדלה מלהחזיק בנכס משך כל תקופת ההחזקה, הרי שהורם הנטל מצד התובעת לקבוע כי על הנתבעת לשאת בחיובי הארנונה.
...
דיון והכרעה –
לא נעלמו מעיני טענות הנתבעת אודות נסיבות חייה הקיצוניות בכלל ובקשר עם בן זוגה אז, בפרט, והשלכותיהן על הנתבעת ועל יכולתה לנהל את ענייניה באותה תקופה תחת אותה מסכת התעללות קשה ובלתי נסבלת, כמו גם טענות ב"כ הנתבעת באשר לחשיבות הציבורית, לשיטתו, להכיר במצבה של הנתבעת כמצדיק לפטור אותה מתשלום חוב הארנונה;
אך גם אם רחשי הלב הולכים אחר הנתבעת, הרי שבית המשפט מחויב למסגרת המשפטית-נורמטיבית ולהידרש לתשתית הראייתית הנפרשת בפניו ולמסקנות העולות ממנה;
משכך, ולאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, עיינתי במוצגים ובמסמכים שהוגשו, ולאחר שקראתי את סיכום טענותיהם של ב"כ הצדדים וקיימתי דיון נוסף להשלמת טיעונים, מצאתי כי דין התביעות כולן להתקבל, כפי שאנמק להלן –
על הנתבעת להרים את הנטל להוכיח מדוע אינה חייבת בתשלום ארנונה –
סעיף 8(א) לחוק ההסדרים, קובע כי חיוב בארנונה יושת על המחזיק;
כך גם סעיף 326 לפקודת העיריות הקובע כי בעלים או מחזיק בנכס יהיה חב בתשלומי הארנונה החלים, עד שתתקבל בעירייה הודעה על חדילה;
סעיף 325 לפקודת העיריות קובע כי על המחזיק או הבעלים של נכס מוטלת החובה להודיע לעירייה בהודעה בכתב על חדילתו מלהחזיק בנכס על מנת שיופטר מהחיוב בארנונה;
אי לכך, והיות ואין חולק כי הנתבעת הייתה בעלים של הנכס, או למצער של חלק ממנו, במשך תקופת ההחזקה המיוחסת לה ואף הייתה רשומה כמחזיקה בנכס בפנקסי התובעת, ומשלא מסרה הודעה כי חדלה מלהחזיק בנכס משך כל תקופת ההחזקה, הרי שהורם הנטל מצד התובעת לקבוע כי על הנתבעת לשאת בחיובי הארנונה.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי ניתן לייחס לתובעת ידיעה, או חזקת ידיעה, אודות מצבה של הנתבעת בכלל, או באשר לתקופות בהן לא שהתה בנכס בפרט.
משכך, הרי שטענות הקיזוז והאשם התורם, נדחות גם הן.
ככל והנתבעת סבורה כי התובעת, או מי מטעמה התרשלו כלפיה, הרי שעומדת לה הזכות להגיש תביעתה בעניין זה.
סוף דבר –
הגם שנראה כי אין לחלוק על מצוקתה של הנתבעת במהלך תקופת נישואיה, הרי שטענותיה כלפי התובעת אינן מספיקות על מנת להקים לה הגנה מפני התביעות שהוגשו;
אי לכך, הרי שבהעדר ראיות באשר למשך היעדרותה מהנכס, או כי הוחזקה בנכס בעל כורחה, או כי התובעת ידעה או שהייתה צריכה לדעת על מצבה והתרשלה בתפקידה ובמילוי חובותיה כלפיה, יש לקבוע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל הדרוש.
אי לכך, ולאחר שנדחו טענותיה של הנתבעת, אני מקבל את שלושת התביעות שהוגשו ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים –
בתיק 10341-04-22, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 14,372 ₪;
בתיק 40130-04-21, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 4,651 ₪;
בתיק 4878-04-21, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 6,715 ₪;
סכומים אלו, בהתאמה לכל אחת מהתביעות, יישאו תוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ - 1980 החל מיום הגשתן;
כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות משפט ושכר עו"ד בסך כולל של 4,517 ₪.
