מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עיריית בת ים לתשלום חוב ארנונה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות הרלוואנטיות וטענות הצדדים זוהי תביעה של עירית בת ים לתשלום חובות ארנונה, מים וביוב בסך 28,733.77 ₪ נכון ליום 30.8.2017 (הערך הנומינלי הוא 9,850 ₪), שנוצר בין התאריכים 1.7.2003 ועד 30.11.2004 (להלן: "החוב").
...
לסיכום טענותיה, גורסת הנתבעת שהיא לא קיבלה כל מכתב מהעירייה, כי סברה שבעלה טיפל בחוב, כי בשנת 2016 נפרדו והיא עברה לגור בבת-ים (ילדיה מתגוררים עם בעלה במודיעין), וכי ובעלה לשעבר לא שינו כתובות באופן כזה על מנת "לברוח מהחוב". דיון והכרעה נגד הנתבעת הוגשה בשנת 2006 תביעה לגביית החוב – ת.א. 4587/06 (ההליך נפתח תחילה בלשכת ההוצאה לפועל ביום 28.6.2005).
התובעת טוענת כי דין טענת ההתיישנות להידחות משלא נטענה בהזדמנות הראשונה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 38096-01-12 עריית בת ים נ' פורת ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עמית יריב תובעת עריית בת ים נתבעים 1.עיזבון המנוח מר לוי פורת ז"ל 2.רות לוי 3.פרופ' שלמה קייזר – ניתן פסק דין
פסק דין לפני תביעה לתשלום חוב בסך 70,857 ₪ (להלן: "החוב"), בגין אי תשלום היטלי ארנונה ומים המיוחסים לחנות ברחוב העצמאות שבבת-ים (להלן: "הנכס").
...
הפועל היוצא הוא, שיש קושי אמיתי להסתמך על רישומי העירייה לצורך קביעת ממצא עובדתי בעניין זה. מכל האמור לעיל, מגיע אני להחלטות הבאות: נוכח הסתירות הרבות העולות מהמסמכים שצירפה התובעת, הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין עדותו של מר ולדובר, הרי שאני קובע כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את עצם קיומו של חוב של מר לוי ומכאן – של הנתבעת.
אני ער לעובדה שהתובעת היא גוף ציבורי, וכי הכספים – כספי ציבור הם. עם זאת, אני סבור שחלק בלתי מבוטל מן הקושי בניהול ההליך בא לתובעת מידיה שלה.
התביעה נדחית אפוא במלואה.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה לתשלום חוב ארנונה לשני נכסים בבת ים. התובעת, עריית בת ים ("התובעת") הגישה בלישכת ההוצאה לפועל בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב, בגין חוב הארנונה, כנגד הנתבע, מר גיל בנבנישתי ("הנתבע") הרשום בפנקסי התובעת כמחזיק של שני הנכסים.
...
"המסקנה העולה מכל האמור היא, כי במקרים בהם חדל המחזיק הרשום מלהודיע לעירייה על העברת ההחזקה לאחר, אזי כאשר יתגלה הדבר, יעמוד חובו של המחזיק הרשום בעינו, והעירייה תוכל להחליט, בהתאם לשיקוליה, אם ברצונה להעביר את החיוב אל המחזיק בפועל, אם לאו" (שם, פסקה 30).
הסמכות לדון בטענת "אינני מחזיק" מסורה אפוא למנהל הארנונה או לוועדת הערר על החלטות מנהל הארנונה, או לבית המשפט לעניינים מנהליים- ולא לבית משפט זה. אמנם סעיף 3(ג) לחוק קובע, כי על אף האמור, מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא הגיש השגה תוך המועד הקבוע, על יסוד טענת "אינני מחזיק", רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה זו גם בפני בית המשפט.
הנתבע לא הסביר מדוע לא השיג על החוב, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק, קרי בפני מנהל הארנונה ובשים לב לעובדה שאינה שנויה במחלוקת שלפיה הנתבע מכיר את הליכי הגבייה המנהליים שנוהלו כנגדו לאורך השנים בגין חובות שהוא צבר בגין הנכסים, כמפורט במסמכים שצורפו לתיק, לרבות החובות מושא תיק זה. לאור המקובץ, התביעה מתקבלת.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מבוא - בפני שלוש תביעות שהגישה התובעת כתביעות על סכום קצוב לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, בגין חובות ארנונה שהצטברו ביחס בדירה שברחוב אנה פרנק 4/8 בבת-ים (להלן: "הנכס"), החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לסוף שנת 2018 (להלן: "תקופת ההחזקה").
דיון והכרעה – לא נעלמו מעיני טענות הנתבעת אודות נסיבות חייה הקיצוניות בכלל ובקשר עם בן זוגה אז, בפרט, והשלכותיהן על הנתבעת ועל יכולתה לנהל את ענייניה באותה תקופה תחת אותה מסכת היתעללות קשה ובלתי נסבלת, כמו גם טענות ב"כ הנתבעת באשר לחשיבות הציבורית, לשיטתו, להכיר במצבה של הנתבעת כמצדיק לפטור אותה מתשלום חוב הארנונה; אך גם אם רחשי הלב הולכים אחר הנתבעת, הרי שבית המשפט מחויב למסגרת המשפטית-נורמאטיבית ולהדרש לתשתית הראייתית הנפרשת בפניו ולמסקנות העולות ממנה; משכך, ולאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, עיינתי במוצגים ובמסמכים שהוגשו, ולאחר שקראתי את סיכום טענותיהם של ב"כ הצדדים וקיימתי דיון נוסף להשלמת טיעונים, מצאתי כי דין התביעות כולן להיתקבל, כפי שאנמק להלן – על הנתבעת להרים את הנטל להוכיח מדוע אינה חייבת בתשלום ארנונה – סעיף 8(א) לחוק ההסדרים, קובע כי חיוב בארנונה יושת על המחזיק; כך גם סעיף 326 לפקודת העיריות הקובע כי בעלים או מחזיק בנכס יהיה חב בתשלומי הארנונה החלים, עד שתתקבל בערייה הודעה על חדילה; סעיף 325 לפקודת העיריות קובע כי על המחזיק או הבעלים של נכס מוטלת החובה להודיע לעירייה בהודעה בכתב על חדילתו מלהחזיק בנכס על מנת שיופטר מהחיוב בארנונה; אי לכך, והיות ואין חולק כי הנתבעת הייתה בעלים של הנכס, או למצער של חלק ממנו, במשך תקופת ההחזקה המיוחסת לה ואף הייתה רשומה כמחזיקה בנכס בפנקסי התובעת, ומשלא מסרה הודעה כי חדלה מלהחזיק בנכס משך כל תקופת ההחזקה, הרי שהורם הנטל מצד התובעת לקבוע כי על הנתבעת לשאת בחיובי הארנונה.
...
דיון והכרעה – לא נעלמו מעיני טענות הנתבעת אודות נסיבות חייה הקיצוניות בכלל ובקשר עם בן זוגה אז, בפרט, והשלכותיהן על הנתבעת ועל יכולתה לנהל את ענייניה באותה תקופה תחת אותה מסכת התעללות קשה ובלתי נסבלת, כמו גם טענות ב"כ הנתבעת באשר לחשיבות הציבורית, לשיטתו, להכיר במצבה של הנתבעת כמצדיק לפטור אותה מתשלום חוב הארנונה; אך גם אם רחשי הלב הולכים אחר הנתבעת, הרי שבית המשפט מחויב למסגרת המשפטית-נורמטיבית ולהידרש לתשתית הראייתית הנפרשת בפניו ולמסקנות העולות ממנה; משכך, ולאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, עיינתי במוצגים ובמסמכים שהוגשו, ולאחר שקראתי את סיכום טענותיהם של ב"כ הצדדים וקיימתי דיון נוסף להשלמת טיעונים, מצאתי כי דין התביעות כולן להתקבל, כפי שאנמק להלן – על הנתבעת להרים את הנטל להוכיח מדוע אינה חייבת בתשלום ארנונה – סעיף 8(א) לחוק ההסדרים, קובע כי חיוב בארנונה יושת על המחזיק; כך גם סעיף 326 לפקודת העיריות הקובע כי בעלים או מחזיק בנכס יהיה חב בתשלומי הארנונה החלים, עד שתתקבל בעירייה הודעה על חדילה; סעיף 325 לפקודת העיריות קובע כי על המחזיק או הבעלים של נכס מוטלת החובה להודיע לעירייה בהודעה בכתב על חדילתו מלהחזיק בנכס על מנת שיופטר מהחיוב בארנונה; אי לכך, והיות ואין חולק כי הנתבעת הייתה בעלים של הנכס, או למצער של חלק ממנו, במשך תקופת ההחזקה המיוחסת לה ואף הייתה רשומה כמחזיקה בנכס בפנקסי התובעת, ומשלא מסרה הודעה כי חדלה מלהחזיק בנכס משך כל תקופת ההחזקה, הרי שהורם הנטל מצד התובעת לקבוע כי על הנתבעת לשאת בחיובי הארנונה.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי ניתן לייחס לתובעת ידיעה, או חזקת ידיעה, אודות מצבה של הנתבעת בכלל, או באשר לתקופות בהן לא שהתה בנכס בפרט.
משכך, הרי שטענות הקיזוז והאשם התורם, נדחות גם הן. ככל והנתבעת סבורה כי התובעת, או מי מטעמה התרשלו כלפיה, הרי שעומדת לה הזכות להגיש תביעתה בעניין זה. סוף דבר – הגם שנראה כי אין לחלוק על מצוקתה של הנתבעת במהלך תקופת נישואיה, הרי שטענותיה כלפי התובעת אינן מספיקות על מנת להקים לה הגנה מפני התביעות שהוגשו; אי לכך, הרי שבהעדר ראיות באשר למשך היעדרותה מהנכס, או כי הוחזקה בנכס בעל כורחה, או כי התובעת ידעה או שהייתה צריכה לדעת על מצבה והתרשלה בתפקידה ובמילוי חובותיה כלפיה, יש לקבוע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל הדרוש.
אי לכך, ולאחר שנדחו טענותיה של הנתבעת, אני מקבל את שלושת התביעות שהוגשו ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים – בתיק 10341-04-22, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 14,372 ₪; בתיק 40130-04-21, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 4,651 ₪; בתיק 4878-04-21, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 6,715 ₪; סכומים אלו, בהתאמה לכל אחת מהתביעות, יישאו תוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ - 1980 החל מיום הגשתן; כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות משפט ושכר עו"ד בסך כולל של 4,517 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 17961-11-17 עריית בת ים נ' לוי תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובעת עריית בת ים ע"י ב"כ עו"ד נורי קונפורטי נתבע רפאל לוי ע"י ב"כ עו"ד גיל זיסר פסק דין
במסגרת סיכומיו הנתבע טוען גם שהדרישה הראשונה שקבל לתשלום חוב ארנונה הייתה במסגרת כתב התביעה ולכן הערייה אינה זכאית לתבוע חיובי פיגורים או ריביות.
...
ביחס לנכס מספר 3, משקיבלתי את ספרי העירייה כראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה, ומשדחיתי את טענות הנתבע ביחס לשיהוי, ומשאין מחלוקת שהנתבע היה מחזיק הנכס בתקופה הרלוונטית לחוב מיום 1.6.11 ועד ליום 31.7.12, הרי שאני מקבלת את התביעה גם ביחס לנכס מספר 3.
אשר על כן אני קובעת שהנתבע יחוייב בהצמדה עבור כל תקופת החוב ויחוייב בהפרשים עפ"י החוק רק החל מיום קבלת ההפטר.
סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: עבור נכס מספר 1, סך של 143,914 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 29.2.16 ועד לתשלום בפועל, ובצירוף הפרשי ריבית [עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980)] מיום 27.9.17 ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו