תביעת עיזבון ויורשים בגין תאונת דרכים

כללי: זוהי תביעת העזבון של המנוח – התובע 1 – באמצעות יורשת עילתו הבאה בנעליו – התובעת 2 המייצגת את העזבון ותביעתה כתלויה בו (סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 + סעיפים 19, 78, 79, 80, 81 לפקודת הנזיקין – נוסח חדש).

ת"א (שלום ת"א) 28763-08-15‏ ‏עזבון המנוחה ד.ס ז"ל נגד מיכאל קוח (13.5.18) בעיניינה של מנוחה בת 80 שמצאה מותה במסגרת תאונת דרכים, קיצור תוחלת חיים מוסכם של 5 שנים, הסכימו על כאב וסבל 45,000 ₪ (ככל הנראה כולל קיצור תוחלת החיים), הייתה מחלוקת על חישוב הידות.

לעניין קצבת הזיקנה, ראו ע"א 9209/03 עיזבון המנוח ניסן נגד הכשרה (16.11.108): "באופן עיקרוני יש מקום להכיר בקצבת הזקנה לה היה המנוח זכאי אילמלא התאונה, כחלק מהנזק אשר נגרם בעקבות התאונה ואשר הנו בר פיצוי בגדר תביעת התלויים ...קיצבת הזקנה משתלמת, ככלל, לכל מבוטח המגיע לגיל המתאים...היא מהוה חלק ממקורות הכנסתו של אדם לעת זיקנה. באותם מקרים בהם יש לאדם תלויים, הרי שבדומה לשכר עבודתו ולתשלומי הפנסיה המשולמים לו לאחר פרישתו, אף קיצבת הזקנה משמשת, בחלקה, לתמיכה בהם. יוצא אם כן כי כאשר אדם, אשר צפוי היה להיות זכאי לקצבת זיקנה בהמשך חייו, הולך לעולמו כתוצאה מארוע נזיקי, הרי שהפסדי התמיכה בתלוייו מתבטאים, בין היתר, באובדן קיצבת הזקנה אשר נשללה עקב המוות. כשם שהפסדי הפנסיה של המנוח מובאים בחשבון במסגרת הפסדי התמיכה של התלויים... בדומה למסקנתנו בעיניין תביעת התלויים, סבורני כי אף במקרים שהזכרנו זה עתה יש לקבוע כי העזבון (או הניזוק) זכאי לפצוי בגין אובדן קיצבת הזקנה". התובעת 2: 2,546 ₪ (סה"כ קצבאותיה) (אמנם היא מקבלת גם קצבת שארים בסך של כ 1,166 ₪ אך הוסכם על-ידי הצדדים שיש להיתעלם מקיצבה זו נוכח הנכוי המובנה בגימלאות המשולמות).

...

שלישית, מטענת הנתבעת עולה השאלה, האם הנתבעת אמורה להגיע למסקנה בדבר רמת סיכון לנפילת המנוח נוכח עדות בנו או שמא עליה להגיע למסקנותיה תוך שימוש בכלים רפואיים מקצועיים יותר ? רביעית, הטענה סותרת טענה אחרת של הנתבעת: מחד, הטענה כי המנוח עצמאי ולא היה נתון בסיכון מפני נפילה.

אני קובע שהצוות הרפואי של בית-חולים רמב"ם התרשל כלפי המנוח בשניים: ראשית, אי נקיטה באמצעים סבירים אשר יבטיחו מפני התממשות הסיכון הגבוה לנפילת המנוח.

אני קובע כי רשלנות זו קשורה בקשר סיבתי למותו של המנוח ולנזקים שנולדו עקב כך. (ד).

על כן, אני פוסק שהנתבעת תשלם לתובעים 850,056 ₪ (שמונה מאות חמישים אלף וחמישים ושישה ₪).

בית משפט השלום בקריות ת"א 19784-08-16 תיק חצוני: בפני כבוד השופט הבכיר, ערן נווה תובע פלוני נתבע 1.מוחמד בן ג'אבר בדוי ת.ז. 311289532 2.קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים – התביעה נדחתה פסק דין

ניזקי העזבון: המנוחה לילה סלאמה ז"ל עבדה עובר לתאונה נשוא כתב התביעה בשוק פייסל בנהריה החל מיום 1.5.04 ועד ליום 19.2.15, מועד בו מצאה את מותה כשהיא בת 36 שנים בלבד .

עסקינן כזכור רק בתביעת עיזבון יורשים ללא תלויים.

יש לציין כי לקחתי בחשבון בפסיקתי זו כי המנוחה נפגעה אנוש עקב התאונה ויום לאחר אשפוזה נפטרה בבית החולים.

...

תוחלת חייה של המנוחה היה עד גיל 85, כך שמדובר ב- 21 שנה – אני מקבל את החישוב המופיע בסיכומי התובעים ומוסיף בגין חישוב הפסדי הכנסה מקצבת זקנה סך של 66,972 ₪.

בהקשר זה טוענים התובעים בתשובתם תוך הפניה לפסיקה בין השאר בע.א. 2591/09 בעניין אנואר אלנסאסרה והדר נ' אברהם שליסל, כי חישוב הפיצויים גם לתאונות דרכים שמקור החיוב הוא בפקודת הנזיקין הוא על פי הפרמטרים של פקודת הנזיקין ולא של חוק הפלת"ד ושם נקבע בין השאר: "אשר על כן כל עוד לא תוקנה החקיקה הקיימת אין להגביל את תביעות המשיבים בהתאם לתקנות הקבועות בחוק הפיצויים – ובדין נקבע כך על ידי הערכאות הקודמות". לאחר שבחנתי את הטענות בהקשר זה אני סבור כי חוק הפלת"ד אינו מגביל את בית המשפט בפיצוי בהקשר זה אבל אני סבור שהסכומים המצוינים על ידי התובעים הם מופרזים בהקשר נתוני תיק זה ואין בדעתי לפסוק סכומים גבוהים שכאלה.

סכום זה ישלם הנתבע לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 55070-05-21 פלוני נ' מנורה חברה לבטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעים יורשי עיזבון המנוחה פלונית ואח' ע"י עו"ד פנחס דלויה נתבעים 1. מנורה חברה לבטוח בע"מ ע"י משרד עו"ד עזרא בריק, ע"י עו"ד רות ברקלי דאל 2. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י משרד עו"ד דורון נוביץ 3. זיאד אבו עראר צדדי ג' 1. זיאד אבו עראר 2. אסמא אבו עראר החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף בגין היתיישנות

הפניות לחברת מנורה טרם הגשת התביעה ביום 20.11.19, חמש וחצי שנים לאחר התאונה, פנה ב"כ התובעת בשם התובעת, לראשונה, למנורה בדרישה לפצוי, בגין התאונה.

...

משהתובע הגיש תביעתו בחלוף תקופת ההתיישנות, אין לראות בטענת ההתיישנות שנטענה על ידי הנתבעת, משום התנהגות בחוסר תום לב. סוף דבר, משהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים ממועד אירוע התאונה, דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות - וכך אני מורה.

לסיכום אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות סך של 3,510 ₪.

ההליך לפני תביעת עיזבונו באמצעות יורשיו (תובעים 5-1), וכן תביעת הטוענים להיותם תלוייו (תובעים 2,4) של המנוח ג' (להלן - "המנוח"), שהוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין התאונה דנן, בסכומים כדלקמן: הפצוי לתלויים – תובעים 4,2 : סך של 539,894 ₪; הפצוי ליורשי העיזבון – תובעים 2,3,4 – בהתאם לחלקם על פי צו הירושה: סך של 139,819 ₪.

...

שוכנעתי בנכונות עמדת אקטואר הנתבעים בעניין זה, המתיישבת עם הוראות הדין ותע"צ המל"ל נ/20.

הדרישה לניכוי כספי פיצויים שקיבלה האלמנה בהתאם ל-נ/21 נדחית; על פניו מדובר בתשלום מכוח חוזה ביטוח שאינו בר ניכוי, והנתבעים לא הוכיחו אחרת.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת 1 לפצות את התובעים בגין התאונה דנן, בסכומים כדלקמן: הפיצוי לתלויים – תובעים 4,2 : סך של 539,894 ₪; הפיצוי ליורשי העזבון – תובעים 2,3,4 – בהתאם לחלקם על פי צו הירושה: סך של 139,819 ₪.

]השופטת י' וילנר: לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן) בת"א 24110-05-15 מיום 8.11.2021, אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המערערים לפצוי בגין תאונת דרכים שבה מצא המנוח את מותו.

בתביעה צוין כי מאחר שהמנוח נהג באופנוע ללא ביטוח כאמור, עיזבונו אינו זכאי לפצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), לנוכח הוראת סעיף 7(5) לחוק זה. עם זאת, נטען כי לעזבון המנוח זכות תביעה נגד המשיב והמשיבה (להלן ביחד: המשיבים) לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; וכי למערערות עומדת זכות תביעה נגד קרנית, לפי סעיף 7ב לחוק הפיצויים, בהיותן תלויות במנוח.

(ב) מי שאילמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה. (ג) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה. כאמור, לפי הפרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי לכלל ייחוד העילה, למערערות אין עילת תביעה בתור יורשות של המנוח, לפי פקודת הנזיקין, מאחר שהן זכאיות לתבוע פיצויים לפי החוק, בתור תלויות במנוח.

...

להלן אדון אפוא בטענות המערערים כסדרן, אך אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, על שלושת חלקיו, וכך אמליץ לחבריי להורות.

אלא שאין באמור שם כדי להוביל למסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.

לפיכך, יש להעמיד את סכום הפיצוי בתביעת העיזבון על סך של 2,097,126 ש"ח. שיעור הוצאות המשפט כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי פסק כי בכל הנוגע לתביעת העיזבון, המשיבים ישלמו להורי המנוח סכום של 376,344 ש"ח, והוצאות משפט בסך 57,213 ש"ח. סכום הוצאות המשפט בתביעת העיזבון נקבע, אפוא, בשיעור 13% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ, באופן התואם את הכללים בנושא הקבועים בחוק הפיצויים (ראו סעיף 13 לחוק).

לנוכח כל האמור, דעתי היא כי דין טענת המערערים בהקשר זה להתקבל, ויש להעמיד את סכום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-דין בתביעת העיזבון על 20% מסך הפיצוי בתביעה זו, בתוספת מע"מ. סוף דבר אציע לחבריי כי נורה על קבלת הערעור, כמפורט לעיל, כך שסכום הפיצוי בתביעת העיזבון יעמוד על 2,097,126 ש"ח, בתוספת 490,727 ש"ח (שכר טרחת עורך דין ומע"מ).