תביעת עזבון וילדיו בגין תאונת דרכים קטלנית

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת לפניי שתי תביעות עזבון ותלויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – חוק פלת"ד).

יסודן של התביעות בתאונה דרכים קטלנית.

לטענה בדבר חוסר שויון ביחסה של "קרנית" לנפגעים השונים בתאונה והפליה ביניהם, משיבה "קרנית" שיש להבחין בין ראמי ונג'אר שהיו נוסעים תמימים שנפגעו בתאונה ועל כן זכאים לפיצויים, לבין חאלד וחסונה שדינם אחר.

הואיל וחאלד כבעל הרכב היה אחראי להבטיח שיש ביטוח לרכב, ושלא להתיר לאחר שימוש ברכב ללא ביטוח כדין, אין הוא יכול להנות מהחריג הקבוע בסע' 7א לחוק פלת"ד. יש לדחות גם את תביעת ארשיד כתלויה, לפי סע' 7ב לחוק פלת"ד. חאלד הלך לעולמו כשהוא רווק וללא ילדים, וממילא ללא תלויים.

...

תביעת התלויים נדחית, הן מחמת שנזנחה בסיכומי התובעים, והן מחמת שלא הוכחה תלות של התובעים בבנם, ולא הוכחה תמיכה של חסונה בהוריו ומה היקף התמיכה.

משנדחו התביעות נדחית גם ההודעה לצד שלישי.

נוכח תוצאותיה הקשות של התאונה החלטתי שלא להשית על התובעים את הוצאותיה של "קרנית". נוכח הממצאים המתייחסים לצד ג' החלטתי שלא להשית את הוצאותיו על "קרנית", הגם שההודעה נגדו נדחתה.

לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי עזבון ותלויים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

ביום 04.12.11, נפגעה מ.פ ז"ל, ילידת 11.11.52 (להלן: "המנוחה") כהולכת רגל בתאונת דרכים קטלנית (להלן: "התאונה").

אופן שיטת החישוב בגין "השנים האבודות" [בתביעת העזבון] התובעים טוענים, כי שיטת החישוב הנכונה בנסיבות העניין היא שיטת הידות, כל זאת למשך תקופת חיי המנוחה, אילמלא התאונה, שעה שהמנוחה הייתה נשואה ואם לילדים טרם מותה ובהתאם לפסיקה, כהורה היא לא הייתה הופכת באחת למי שמוציאה הוצאות מוגברות כרווקה רק מאחר שילדיה אינם נחשבים עוד מבחינת גילם כתלויים.

...

לאחר שבחנתי הנתונים הרלוונטיים, מצאתי לקבל טענת הנתבעים בעניין שכרה היומי של המנוחה בסך של 530 ₪ ולנכות סך כולל של 80,168 ₪, מהפיצוי שפסקתי בתביעת העיזבון, בגין 151.26 ימי חופשה וימי מחלה.

סיכום תביעת העיזבון – אובדן השתכרות "בשנים האבודות" 1,386,715 ₪ בניכוי אובדן התמיכה הכלכלית בתובע 1 [בתביעתו כתלוי] 946,280 ₪ (-) נזק לא ממוני – כאב וסבל 46,000 ₪ הוצאות קבורה ומצבה 12,000 ₪ בניכוי פדיון  56.29 ימי חופשה ופיצוי בגין 94.97 ימי מחלה שלא נוצלו 80,168 ₪ (-) סך הכל 418,267 ₪ תביעת התלוי – אובדן התמיכה הכלכלית מהכנסת המנוחה 946,280 ₪ אובדן שירותי המנוחה (כרעיה) 150,000 ₪ בניכוי קצבת התלויים [ביטוח לאומי] 924,400 ₪ (-) (לפני תוספת ריבית והצמדה) סך הכל 171,880 ₪ 25% מהפיצויים שנפסקו בתביעת התלוי 274,070 ₪ סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים הסכומים המפורטים לעיל.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעים החזר אגרת בית-משפט והוצאות משפט (שכר-טרחת המומחה מטעם האחרונים, בהתאם להצגת חשובית / מס קבלה ושכר עדותו בסך של 2,000 ₪ כולל מע"מ), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם בפועל וכן שכר-טרחת עו"ד כדין.

מ ב ו א לפניי תביעה לפצוי עיזבון ותלויים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), בעקבות תאונת דרכים קטלנית מיום 3.6.12 (להלן: "התאונה"), בה קיפח ש. ר. ז"ל (להלן: "המנוח") את חייו.

כאמור, המנוח יליד 27.3.63 נהרג בתאונת דרכים מיום 3.6.12, והותיר אחריו כתלויים אלמנה ושלושה ילדים: האלמנה ילידת 1.9.66 - כבת 46 שנים במועד התאונה ובת 53.4 היום.

...

עוד טענה הנתבעת, כי התובעים לא הוכיחו הוצאותיהם וצירפו קבלה אחת בלבד בסך 4,000 ₪ בגין עלות מצבה, לא הובאו כל ראיות להוצאות אחרות ובכלל זה לגבי מסע אופניים שממילא הוא אינו בר פיצוי בהליך זה. אני סבורה, כי התובעים עתרו לפיצוי גבוה מן המקובל בראש נזק זה, מבלי שהציגו תימוכין לכך.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענת האלמנה לפיצוי כפי שהצהירה בסעיף 12 לתצהירה בסך של 15,000.

לסיכום הנזק: אובדן השתכרות בשנים האבודות (ממועד התאונה ועד גיל פרישה) 552,582 ₪ אובדן קצבת זקנה (ממועד הפרישה ועד סוף תוחלת חיים) 97,481 ₪ כאב וסבל 47,542 ₪ הוצאות קבורה 15,000 ₪ אובדן שירותי בעל ואב 450,000 ₪ ________________ סה"כ 1,162,605 ₪ מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל בסך של 1,528,810 ₪, לפיכך התביעה "נבלעת" בתגמולי המל"ל ונדחית.

לטענת התובעים נפטר המנוח בעקבות תאונת דרכים קטלנית שארעה ביום 5.6.09.

תובעת 2 היא אלמנתו של המנוח (להלן- "האלמנה"), ילידת 5.3.50; למנוח ולאלמנה 4 ילדים, שלושה מהם יורשים (תובעים 3-5), ואחד הסתלק מחלקו בירושה.

סה"כ ההפסד בגין השנים האבודות עומד על 340,200 ₪, בהפחתת פיצוי בגין השנים האבודות שנפסק בתביעת התלויים (כאמור למשל בע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל (מיום 19.12.07), וכן בע"א 2739/06 עזבון המנוח דוביצקי וולדימיר נ' אסדי רזקאללה (מיום 1.6.08), (302,400) = 37,800 ₪.

...

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים את הוצאותיהם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של % 15.34, והכל בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין במשרדי באי כוחם של הצדדים.

רקע וטענות הצדדים מה דין "השנים האבודות" בתביעת עזבון של פלסטינאי שנדרס ע"י רכב ישראלי, מבוטח בידי חברת ביטוח ישראלית כשתאונת דרכים הקטלנית התרחשה בשטח C אשר בשליטה צבאית ואזרחית ישראלית ביהודה ושומרון? האם לאור העמימות בפסיקה הפלסטינאית, ניתן להפעיל את חזקת שויון הדינים ולזכות את עיזבונו בפצוי בגין ראש נזק זה? לפני תביעת נזיקין לפי חוק הפלת"ד. מר ח.ע. ז"ל, יליד 1996 (להלן :"המנוח"), נהרג בתאונת דרכים קטלנית ביום 18.01.16 (להלן :"התאונה"), כשרכב על אופניים בכביש 5 ונדרס ע"י רכב הנהוג בידי נתבע 1, המבוטח בידי נתבעת 2 (להלן: "הנתבעים").

) בית המשפט העליון היתלבט בסוגיה הנזיקית של "השנים האבודות" כבר בשנת 1981 בע"א 295/81 עזבון המנוח שרון גבריאל ז"ל נ' גבריאל, פ"ד לו(4) 533, שם קבע כי אין להעניק לנפגעת, ילדה בת 8 שנהרגה בתאונת דרכים, פיצוי עבור "השנים האבודות". עמדת בית המשפט העליון השתנתה בע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, שם קבע השופט ריבלין כי: "נראה לי כי חלוף הזמן, השתנות העתים, הרוחות החדשות המנשבות בפסיקת הפיצויים במשפטנו והתמורות שחלו בשיטות אחרות – אלה מצדיקים כולם בחינה מחודשת של ההלכה שנקבעה בפרשת גבריאל ברוב של שלושה שופטים מול שניים. אכן, "ספרה של ההלכה השיפוטית הוא פתוח, וכל העת נכתבים בו פרקים חדשים. אלה נבנים על העבר, משקפים את ההווה, ומהוים תשתית לעתיד. התנועה היא בלתי פוסקת. השינוי הוא מתמיד". בע"א 8022/00 אורלי רז נ' טליה צור, תק-על 2006(1), 3819, בית המשפט החיל את הילכת "השנים האבודות" גם על תביעות לפיצויים בגין ניזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

...

לפיכך תשלם הנתבעת לתובעים סך של 174,203 ₪ בגין ראש נזק זה. במאמר מוסגר אציין שכללי היוון הנ"ל הם דרקוניים ופוגעים בזכויות הניזוקים, אך מה שלא הצלחתי לחולל, בכוחותיי הדלים, בקשר לניזוקים ישראליים עם ריבית היוון של 3% (ראו מאמרי "אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש 'לחשב מסלול מחדש' - שימוש במקדמי היוון אנכרוניסטיים בתביעות נזיקין כפגיעה קשה בניזוקים" (2016); וכן פסק דיני ב(ת"א (ת"א) 15635-08-14 נ.ה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (10.8.2016), אשר לא התקבלו ע"י בית המשפט העליון בע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני (08.08.19)) למעלה מכוחותיי לנסות עם הניזוקים הפלסטינאיים.

סוף דבר  יסוד מוסד בעולמה של יהדות הוא רעיון בריאת האדם בצלם אלוקים (בראשית, א, כז).

משכך ולאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.4%.