תביעת עושק מיעוט: תנאים מקדמיים לבעלות במניות

תשובת הנתבעים הנתבעים העלו טענה מקדמית לפיה אין התובע יכול להסתתר מאחורי תצהירו של משען, שכן התביעה נסובה על טענות קפוח של התובע עצמו.

-שהוי "התובענה דנן נגועה בשיהוי כבד וממילא אינה מגלה כל עילה לקפוח ו/או עושק המיעוט בנוגע לאירועים נטענים לפני למעלה משלוש וחצי שנים" (פסקה 8 לכתב התשובה).

במסגרת טיעוניו המצדיקים, לדבריו, את הסעד הנוסף בגין קפוח הנידון במסגרת סעיף זה, טען התובע כי מנגנון רוב של 70% יאפשר לנתבעים לקבל החלטות מהותיות "באופן בלעדי, ללא כל צורך בקבלת הסכמת בעל מניות המיעוט" (פסקה 31 לכתב התביעה).

גם לגופה אין מקום לטענה אשר מועלית למעשה בחוסר תום לב. נחום מופיע בהסכם בעלי המניות בשמו המלא ובציון תעודת הזהות שלו בתנאי הקובע כי טייטלבאום יוכל להעביר לו את מניותיו ללא הסכמת בעלי המניות בחברה וכן "כי אלפונסו יהיה מוסמך לטפל, כנציגו של משה, בעינייני החברה כגון: בנקים ומשכירים" (נספח ג לכתב התביעה, סעיף 4.1).

...

התוצאה היא כי אין מקום לתת סעד ספציפי זה. הערה לסיום: הצדדים להסכם בעלי המניות בסיכומיהם העלו הנתבעים טענה החדשה: "לא התובע ולא הנתבע 2 הינם צדדים להסכם 2007" (פסקה 24.5 לסיכומי הנתבעים).

יש לכן לדחות טענת הנתבעים לעניין זה. סיכום מכל האמור לעיל עולה כי יש ליתן את הסעדים הבאים: סעד הצהרתי לפיו אין לערוך תיקון בתקנון החברה, הנתבעת 3, אלא בהסכמה פה אחד של כל בעלי המניות בחברה.

נדחית בקשתו של התובע לסעד לפיו יקבע מראש בתקנון החברה החדש שיעור ההצבעה לעניין החלטות מהותיות המופיעות בסעיף 37 לתקנון.

בשלב זה בוחן בית המשפט האם היתקיימו התנאים המקדמיים לאישור התובענה כייצוגית.

תנאי נוסף הוא קיומה של עילת תביעה אישית לתובע המייצג (סעיף 4(א)(1) לחוק); ואולם מקום שבו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית מתקיימים פרט לתנאי זה, ניתן להורות על החלפת התובע המייצג באחר בעל עילה אישית (סעיף 8(ג)(2) לחוק).

המונח קפוח , שבא תחת השמוש במונח "עושק המיעוט" שהיה קבוע בסעיף 253 לפקודת החברות, פורש בפסיקה באופן רחב.

על כן נקבע בפסיקה כי מקום שבו מוכיח תובע בעל מניות באופן לכאורי קיומו של קפוח, עובר הנטל לנתבעים לשכנע בדבר "ההגינות המלאה" של מעשיהם (ראו ע"א 2718/09 הנ"ל, פסקה 40 לפסק דינה של השופטת ד' בייניש; ע"א 2773/04 הנ"ל, פסקה 2 לפסק דינו של השופט ברק, שהיה כאמור במיעוט לגבי תוצאת פסק הדין; ע"א 7735/14 הנ"ל, פסקה 80 לפסק דינו של השופט עמית).

...

המבקש טוען כי יש להתבונן על כל מסכת האירועים ולהסיק ממנה את המסקנה המתבקשת (לשיטתו) לפיה כל הפעולות נועדו לתכלית אחת: השתלטות על החברה והפיכתה לחברה פרטית.

לא שוכנעתי כי הצעדים השונים שננקטו והחלטות החברה שהתקבלו, בכל הנוגע להנפקות השונות, להצעת הרכש ולפניה לבתי משפט, הקימו למבקש ולחברי הקבוצה עילות תביעה כנגד המשיבים, בין עילות לקיפוח, בין עילות בשל הפרת חובות כלפי בעלי המניות.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לאישור.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות ההליך בסך של 50,000 ₪.

בהתאם לתקנון החברה, כל אחד מהמייסדים החזיק ב-50 מניות, והבעלות במניות נותרה שווה בשווה עד מועד פירוק השותפות, 28.12.2015.

בדיון מקדמי מיום 11.3.18 התברר כי יש קושי בבירור חלק התובענה הנוגע להעברת השטח על שם המבקש, מאחר שהשטח רשום ע"ש אביו של משיב 2, מר חוסין חליל בדארנה והוא איננו בעל דין בתובענה.

טענת עושק וקפוח המיעוט המופנית כלפי משיב 2, בהיותו מנהל החברה ובעל זכות החתימה היחידי בה, וכן ניצול לרעה של כוחו בחברה.

על כן יש לומר כי התיק מצוי בשלביו הראשוניים של הבירור העובדתי, ואין מניעה מקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה מבחינה זו. ראו: רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר (25.10.2012) הנימוק השני תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". מבקשת המבקש (והתצהיר אשר נילווה לה) ולאחר עיון בכתב התביעה המתוקן שצורף כנספח לבקשה, עולה ברורות כי ישנן מספר שאלות חדשות במחלוקת הראויות להתברר במסגרת ההליך דנן.

...

הנימוק הראשון בשונה מהנטען בתגובת המשיבים, סבורני כי אנו מצויים בתחילת ההליך.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

על מנת להכריע האם המקרה הנוכחי עומד בתנאים המקדמיים לאישור הבקשה כייצוגית, יש לקבוע קיומה של עילת תביעה המנויה בתוספת השנייה לחוק, וכן יש לקבוע כי היא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

המונח קפוח, שבא תחת השמוש במונח "עושק המיעוט" שהיה קבוע בסעיף 253 לפקודת החברות, פורש בפסיקה באופן רחב.

דומה שלא יכולה להיות מחלוקת כי תשלומים שונים לבעלי השליטה עשויים להחשב במקרים מתאימים כתשלום דיבידנד, ואם הדבר נעשה שלא על פי התנאים הקבועים בדין ובמסמכי היסוד של החברה לחלוקת דיבידנד, או שלא באופן שוויוני לכלל בעלי המניות הזכאים לדיבידנד, יש בכך משום קפוח (ראו: צ' כהן, בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות (תשנ"א), בעמ' 151; והשוו: ת"א (תל אביב-יפו) 50402-12-11 רזיאל אלרון (2000) בע"מ נ' אלרון (13/08/2017)).

אין פרושו של דבר כי בעל שליטה בחברה פטור מכל חובות כלפי בעלי מניות המיעוט, אלא שאין די בכך שערך מניותיהם של בעלי מניות המיעוט נמוך כדי לכפות על בעל השליטה את רכישתן (לעניין חובותיו של בעל השליטה ראו את הדיון בדבר חובותיו של בעל השליטה בע"א 7657/17 הנ"ל; ע"א 3417/16 פינרוס החזקות בע"מ נ' גולדשטיין (12/7/2021)).

...

בהעדר עילה ראויה בדבר קיפוח, דין הבקשה לאישור להידחות.

אשר על כן אני דוחה את בקשת האישור.

המבקשים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות הבקשה בסך של 15,000 ₪.

יחסי הצדדים עלו על שרטון, לאחר שהנתבעת 2 הגישה בשנת 2017 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה בו טענה לעושק המיעוט בחברה אשר לתובע ולנתבעת 2 אינטרסים משותפים בה. בשלב זה גילתה הנתבעת 2 את דעתה, כי אין בכוונה ובכוונת הנתבעת 1 לעמוד בהתחייבויות להשבת כספי ההלוואה.

בכתב התביעה שכנגד נטען כי התובע והנתבע הקימו את חברת גספא הנדסה בע"מ, במסגרת שתוף פעולה ביניהם במיזמים בתחום הנדל"ן. בסוף שנת 2014 הסדירו הצדדים בכתב את מערכת היחסים בין בעלי העניין בחברת גספא [באותה עת החזיקה חברת פיתוח הארץ בע"מ, שבבעלות התובע, ב- 75% ממניות חברת גספא, ואילו חברת אורית רגב בע"מ, שבבעלות הנתבעת 2, החזיקה ב- 25% ממניות חברת גספא].

סוף דבר: טענותיהם המקדמיות של הצדדים – נדחות, בכפוף להנחיות שלהלן: אני מחייב את התובעת 2 בהפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאות הנתבעות, וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליך.

...

בסופו של יום, ומאחר וממילא יועבר הדיון בהליך זה לשמיעה בפני מותב אחר [נוכח שינויים בסדרי עבודתי], נראה כי לעת הזו אין מקום להיעתר גם לבקשה חלופית זו. עם מינויו של מותב אחר לדון בתובענה, יהיו רשאים התובעים לשוב ולהעלות טענה זו בפני המותב החדש.

סוף דבר: טענותיהם המקדמיות של הצדדים – נדחות, בכפוף להנחיות שלהלן: אני מחייב את התובעת 2 בהפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאות הנתבעות, וזאת כתנאי להמשך ניהול ההליך.

נוכח שינויים בסדרי עבודתי, ובהתאם להנחיית נשיאת בתי משפט השלום במחוז חיפה, כב' השופטת ש' אייזנברג, אני מורה כי תיק זה יידון בפני מותב אחר, בהתאם לכללי השיבוץ.