מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עורכי דין לביצוע תובענה על סמך הסכם התקשרות

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה נגד עורך דין, הנתבע, שהוגשה בנידון על ידי מרשו, התובע, להשבת שכר טירחה ששולם לו בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 3,510 ₪) בגין "שליחת מכתבים כולל הגשת כתב תביעה"; כשלטענת התובע, הנתבע התחייב כלפיו "כי יכין את כתב התביעה תוך 4 ימים" [סעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה], ולא עמד בהבטחות שסוכמו עמו; ובעצם, לאחר ביצוע התשלום לא ערך עבורו כל מיסמך שהוא, וגם לא השיב לפניות חוזרות רבות של התובע, עד שהתובע נאלץ לבטל את ההסכם ולחפש עו"ד אחר.
ב-רע"א 6222/13 משה סטורגנו, עו"ד נ' שלמה שרביט (פורסם; 17.11.2013), מדגישה כב' השופטת ד' ברק-ארז את החובה המוגברת שחלה על עורך הדין בכל הקשור להתקשרות בהסכם שכר טירחה, לרבות - לוודא שהלקוח "יודע ומבין" את תוכנו של ההסכם: "למעלה מן הצורך, אציין כי לצד העמדה העקרונית – הנכונה כשלעצמה – לפיה על אדם מוטלת אחריות לקרוא או לוודא תוכנו של מיסמך שהוא חותם עליו, יש לתת את הדעת גם עם הכללים הנוגעים לכך שאדם יכול לסמוך על אדם הקרוב לו או חב כלפיו חובות אמון (ראו והשווה: עניין אדלר, בעמ' 38 – 39 (1980)). אין צורך לומר, כי עורך דין המחתים לקוח על הסכם שכר טירחה, ולא כל שכן לקוח שאינו שולט בשפה העברית, חייב כלפיו בחובה מוגברת לוודא כי הוא יודע ומבין את תוכנו של המסמך שעליו הוא חתום, וזאת מכוח חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי לקוחו (ראו: סעיף 54 לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961)" (ההדגשות בקוו – הוספו).
...
בנסיבות אלה, אני קובע כי התובע זכאי להשבת הסכום ששילם, בכפוף - לקיזוז שכר ראוי לנתבע, שהוא בעצם בבחינת השבה לה הוא זכאי, לרבות בשל שיקולים של צדק מחלק [ע"א 5393/03 פרג' נ' מיטל פ"ד נט(5) 337, ס' 11 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה].
אשר על כן, אני מורה כי מתוך הסך של 3,510 ₪ ששולמו לנתבע על ידי התובע, ישיב הנתבע לתובע סך של 2,340 ₪.
אם כן, אני פוסק כי לסילוק התביעה הנדונה וכל טענות התובע נגד הנתבע בגין התקשרותו עמו בהסכם למתן שירותים משפטיים, כאמור, ישלם הנתבע לתובע סך כולל של 3,178 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה טיב ההיתקשרות בין הצדדים וגדר האחריות לקבלת האישורים להפעלת המעלונים כתב התביעה נסמך על הסכם ההיתקשרות בין הצדדים, אשר נחזה להיות הסכם מסודר שנערך בסיוע עורך דין ונועד להסדיר את החלק המסחרי בהסכם ואת גדר אחריות כל אחד מהצדדים.
כמו כן הדגיש כי באחריות התובעת לדאוג לכל השלבים המוקדמים: "אתה זורק מושגים לא נכונים. התקנה של מוצר מנהלת על סמך החברה שהוציאה תיק מוצר שזה אס אנד אל, הם מוציאים אישור עבורו ועובר התקנה ונרשם תחת אס אנד אל, האישור מתבצע על אס אנד אל, אם ים מעליות תחליט להביא את הסטפר או כל מלעון אחר יצטרכו להוציא אישור מחדש, כל מהלך הבדיקות היה לאשר תיק מוצר של אס אנד אל, אם הייתה בעיה עם הגוף המתקין מכון התקנים היו מוציאים דוח שאומר שהמתקין לא מאושר והמעלון פסול", (עמ' 22, ש' 22 – 27).
...
שעה שהנתבעת בפועל נטשה את האתרים באוקטובר 2018, אני סבור כי לאור התנהגות שני הצדדים להסכם, הנתבעת אינה זכאית לתוספת תשלום עבור עלויות נוספות אלו.
על כן, התביעה שכנגד נדחית.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום באשקלון ת"א 4830-06-22 **** אדזיאשוילי - משרד עורכי דין נ' גרופית נכסים והנדסה (1993) בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני כבוד השופט עידו כפכפי מבקש/תובע **** אדזיאשוילי - משרד עורכי דין ע"י ב"כ עו"ד שי אליאס משיבים 1. גרופית נכסים והנדסה (1993) בע"מ 2. גלובוס אינטרנשיונאל - השקעות בנין ופיתוח (1996) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מלי מתן 3. סיטי מרקט אגמים אגמים אשקלון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שוקי כהן החלטה
ביום 5.11.15 היתקשר בהסכם לרכישת 7 חנויות באגמים א' וביום 1.8.16 היתקשר בהסכם לרכישת 14 חנויות במיזם הידוע בשם "טופ אגמים ב'". ביום 12.6.18 התקשרו הצדדים בשני הסכמים שתכליתם השלמת העסקה הראשונה באגמים א' ובטול העסקה השנייה באגמים ב'.
המחלוקת מושא הליך זה היא ההוראה הבאה בסעיף 6 לנספח: "כמו כן, מסכימה החברה לניסוח של תניה בלתי חוזרת בהסכם המכר ו/או השכירות העתידיים של החנויות בטופ אגמים ב', לפיה לא יוכל הרוכש החדש ו/או השוכר ו/או החברה לנהל עסק מסוג סופרמרקט במי מהחנויות". המבקש אשר לטענתו ניהל או מנהל סופרמרקט בחנויות שרכש באגמים א', מבקש בכתב תביעתו לאכוף את ביצוע ההסכמים ומכוח התחייבות גרופית למנוע מהמשיבות לנהל סופרמרקט בחנויות שרצה לרכוש באגמים ב' (להלן: הנכס).
דיון והכרעה תקנה 95 לתקנות קובעת את אמות המידה למתן סעד זמני, ומעגנת את הכללים שנקבעו בפסיקה: רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
...
על כן, גם מבחינת סיכויי התביעה לא שוכנעתי כי ראוי להעניק את הסעד הזמני.
סוף דבר לאחר בחינת סיכויי התביעה, מאזן הנוחות ותום הלב של סיטי מרקט, והשיהוי בו נקט המבקש, מצאתי כי אין מקום למתן צו מניעה שיאסור על סיטי מרקט להפעיל בנכס מרכול.
על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לחלופין, בשנת 1989 עת התובעת כבר הייתה מיוצגת ע"י עורך דין, ואף ביצעה הקלטות של שיחות, החל בודאי מירוץ היתיישנות ואף הוא הסתיים זה מכבר.
אף לגוף התביעה, עסקינן בתביעה מופרכת וחסרת תום לב, שלא הורם הנטל להוכחתה, בהיעדר ראיות ממשיות לביסוס טענות התביעה, העוסקת בהתקשרות נטענת, המוכחשת מכל וכל, בין צדדים שנפטרו לפני שנים רבות ונסמכת על טענות וראיות בלתי עקביות ובלתי מספקות.
בניתוח תמונת הראיות השלמה בנושא זה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בנוגע לכך, ואת הגיונם של דברים, אני מוצאת, כי עדויות אלו של ציפורה ושל עדי ההגנה אטל ברק ועו"ד ונגלניק, לא די בהן כדי להוות משקל נגד מספק כנגד עדויות התביעה שנסקרו לעיל בדבר עצם ההיתקשרות בהסכם מכר המניות בין אברהם למאיר.
...
התבטאויותיו של מאיר בנושא זה בשיחה המוקלטת עמו, אשר חלקים ממנה אף צוטטו לעיל, לצד גרסתה של התובעת עצמה בדבר השתלשלות העניינים לאורך השנים, תומכות במסקנה זו, לטעמי ולהתרשמותי באופן מובהק, ומלמדות על מהלך מוסכם ומודע, הן של מאיר והן של אברהם, לכך שהמניות שנרכשו יוותרו בשלב הראשון על שם מאיר וציפורה, כחלק מאחזקתם הכוללת במניות החברה בשיעור כולל של 51%.
במקרה דנן, וכפי שנסקר וצוטט לעיל בהרחבה, אכן הוצגה לבית המשפט תמונת ראיות מגוונת המבססת מסקנה בדבר התקשרותם של מאיר ואברהם בעסקה למכר המניות מושא ההליך וכן הסכמה ביניהם, ובהמשך בין מאיר ליורשותיו של אברהם, כי הבעלות הרשומה במניות שנרכשו תישאר לפי שעה, בשל שיקולים והעדפות כאלו או אחרים של מאיר, על שמם של מאיר וציפורה (היינו, הם יוותרו למרות עסקת המכר עם בעלות רשומה ב-51% ממניות החברה, על כל המשתמע מכך).
נוכח הקביעות לעיל ויישום המסגרת המשפטית הרלבנטית אשר נסקרה אף היא לעיל, נדחית טענת הנתבעות להתיישנות עילות התביעה או לשיהוי בהגשתה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה תביעתה על בסיס הסכם שכר טירחה שנחתם בין הצדדים בשנת 2005, אשר אמור היה להסדיר את נושא השכר המגיע לה עבור טיפולה של התובעת בתביעת פיצויים על פי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953, נוכח הפקעות מקרקעין שהיו בבעלות אביהם של הנתבעים.
מנגד, הנתבעים סבורים כי בין הצדדים לא נחתם הסכם מכר מקרקעין אלא הסכם שכר טירחה המכיל התחייבויות כספיות בלבד, כי לא ניתן ללמוד מכתב התביעה מדוע יש לראות בהסכם שכר הטירחה כהסכם מכר מקרקעין, כי לפי לשון הסכם שכר הטירחה ניתן ללמוד שמדובר בהסכם הכולל התחייבות כספית ואין כל קשר למכר מקרקעין, כי טענתה של התובעת סותרת את כללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) בנוסחו דאז, כי יש לפרש את ההסכם כנגד התובעת הואיל והתובע היא זו אשר ניסחה את ההסכם, כי לא היתקיים כל אלמנט של מכר מקרקעין אלא עסקה למתן שירותים משפטיים עבור תמורה כספית עתידית, כי פרשנות התובעת הנה מאולצת, כי הסכם שכר הטירחה נעדר גמירות דעת למכר מקרקעין, כי מרכיב המסוימות הנו חסר, כי התובעת לא מילאה אחר חובתה להציג ללקוחותיה באופן מפורש וברור את משמעות הסכם שכר הטירחה, מכאן שיש להורות על מחיקת התובענה, לחלופין להעבירה לבית משפט השלום, הנושא בסמכות העניינית.
הפסיקה הדגישה כי עסקת מכר מקרקעין הנה עסקה בעלת חשיבות רבה, ומכאן ההנחה היא שהקדשת זמן הנידרש להכנה וחתימה על מיסמך שכזה תבטיח את רצינות ההיתחייבות וגיבושה של יסוד גמירות הדעת, שמשמעותו רצון מגובש של הצדדים להיתקשר בחוזה, קרי כוונת הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב.
מבחינת יסוד גמירות הדעת, סבורני כי הכתוב בהסכם שכר הטירחה עונה על הדרישה כי הצדדים התכוונו ליצור ביניהם קשר חוזי מחייב של תשלום שכר טירחה עבור ביצוע פעולות משפטיות מצד הנתבעת.
...
יוצא אפוא כי במועד ההתקשרות, לצדדים לא היה כל מושג מה הם אותם מקרקעין ו/או המקרקעין החלופיים שיקבלו הנתבעים אשר מתוכם יצמחו לתובעת זכויות, בהתאם להסכם שכר הטרחה.
סוף דבר: לא מצאתי כי ניתן לפרש את הסכם שכר הטרחה כהסכם מכר מקרקעין.
המזכירות תעביר התביעה לבית המשפט השלום במחוז חיפה, ותמציא החלטתי לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו