תביעת עורך דין לשכר טרחה על בסיס הצלחה בהיטל השבחה

בקליפת אגוז, בתיק זה הגיש התובע – שהוא עורך דין במקצועו - תביעה לתשלום שכר טירחה נגד הנתבעת שהייתה לקוחתו.

בין הצדדים נחתם הסכם שכר טירחה, לפיו יהיה התובע זכאי לשכר טירחה על בסיס הצלחה, כך שהתובע יהיה זכאי ל – 50% מכל סכום שיתקבל ו/או יוחזר ו/או יינתן פטור מתשלום היטל השבחה, כולל מע"מ כחוק.

...

מאחר שבמסגרת הראיות שהוגשו מטעמו, לא הגיש התובע חוות דעת או ראייה אחרת לגובה השכר הראוי בתיק זה (ככל שימצא בית המשפט כי אין מקום לפסוק את השכר החוזי - וכמובן שאיני קובעת מסמרות בעניין זה) - איני סבורה כי יש מקום לפנות ללשכת עוה"ד בעניין, וודאי שאין כל בסיס לבקשת התובע שיותר לו להגיש - במסגרת הסיכומים (!) - ראיות שלא הגיש לעניין גובה השכר הראוי.

בנסיבות המקרה שלפניי, אינני סבורה כי קם חשש כזה או צל צילו של חשש כזה, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה.

לטענת התובעת, מדובר בעיניין זליכה בתביעה כספית שהוגשה נגד חמש רשויות מקומיות הסמוכות לנתב"ג, לתשלום שכר טירחה על בסיס הצלחה מתוך "מענק נתב"ג" שניתן לאותן רשויות מקומיות מהמדינה, בעקבות ייעוץ וטפול שנטען כי ניתן על ידי התובעת באותו עניין.

אותו חוזר, כך טוענת התובעת, אינו רלבאנטי במקרה דנן, בו מדובר בהסכם על בסיס הצלחה שהוא פרי מיכרז שפירסמה הערייה; שכר הטירחה נידרש בגין שירות משפטי לגבי תשלומי חובה, היטלי סלילה וצנרת מים ולא מדובר בהשגת תקציבים על ידי יועץ; הגביה נעשתה מהנישום (מכון ויצמן) ולא מדובר בכסף שהיתקבל מהמדינה.

לעניין זה מצטטת התובעת אף מעמדת מבקר המדינה בדו"ח משנת 2018 על השילטון המקומי לפיה הסיבה לכך היא ש"משרד הפנים איננו רואה לנכון לקבוע הנחיה גורפת האוסרת על ביצוע היתקשרות עם עורכי דין לצורך טפול בנושאים פרטניים על בסיס הצלחה".

לעניין זה טוענים הנתבעים כי יש לראות את מכון ויצמן, שהסכומים ששילם עומדים בליבת המחלוקת נושא תיק זה, כ"נכס מדינה" ולכל הפחות כ"גוף סמך" וזאת על רקע הפטורים הרבים להם הוא זכאי מתשלומי חובה, היטלי השבחה הקף הנכס ועוד.

...

לאור האמור לא מצאתי לקבל את הבקשה והיא נדחית.

למען הסר ספק יובהר, כי אין בכל האמור לעיל משום הבעת עמדה כלשהי לגבי עצם התביעה עצמה, או זכותה של התובעת לסכומים להם היא טוענת, הכפופה כמובן להוכחתה כדין.

הנתבעים ישלמו הוצאות התובעת בגין בקשה זו בסך של 8,000 ₪.

בתיק זה הגיש התובע – שהוא עורך דין במקצועו - תביעה לתשלום שכר טירחה נגד הנתבעת שהייתה לקוחתו.

בין הצדדים נחתם הסכם שכר טירחה, לפיו יהיה התובע זכאי לשכר טירחה על בסיס הצלחה, כך שהתובע יהיה זכאי ל – 50% מכל סכום שיתקבל ו/או יוחזר ו/או יינתן פטור מתשלום היטל השבחה, כולל מע"מ כחוק.

...

על אף האמור, אני סבורה, כי בנסיבות ענייננו, ניתן למצוא עוגן לגובה השכר הראוי המינימלי שראוי לפסוק לתובע, בהוראות הדין, וכוונתי היא לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס – 2000, שהותקנו ע"י המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מכוח סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961.

במצב דברים זה, משקבעתי לעיל כי התובע זכאי לשכר טרחה ראוי – ומשלמעשה לא הייתה מחלוקת על זכותו לקבלת שכר זה – אני סבורה כי בהעדר ראייה אחרת, נכון לפסוק לטובת התובע את השיעור הקבוע בתעריף המינימלי המומלץ כשכר טרחה עבור הטיפול בעניינים מעין אלו (ראו גם: ע"א (חיפה) 1190/05  זמיר פנחס נ' דן שפריר משרד עו"ד (2.3.2006); תא (נצ') 57588-11-11 מחמוד עואודה נ' עיטאף מנזל (5.7.2016)).

סוף דבר, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,870 ₪, ונוסף על כך מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

יחד עם זאת, נקבעו מקרים בודדים, בהם פטור עורך הדין מהחיסיון, ביניהם, כאשר עורך הדין מגיש תביעה לשכר טירחה נגד לקוחו, כבמקרה דנן, לגביהם נפסק, כי "החיסיון אף איננו חל כאשר עורך הדין מגיש תביעת שכר טירחה כנגד לקוחו...בנסיבות אלו, זכותו של עורך הדין להגן על עצמו גוברת על הערך המוגן העומד ביסוד החיסיון" ברע"פ 751/15 יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9.12.2015).

מסמכים ה, ו, ז – הנתבעים נתבקשו לגלות את כל חשבונות שכר הטירחה שהוגשו לעירייה במהלך השנים 2021-2008 על ידי יועצים בתיקים שטופלו על בסיס הצלחה, לרבות מיסמכי האישור של אותם חשבונות, על ידי הגורמים המוסמכים בערייה וכן תיכתובות שהוחלפו בעיניין החשבונות, לרבות פקודות לבצוע התשלום וכל החשבוניות שהוצאו על ידי נותני השירותים; כרטסת הנהלת חשבונות של א.ר.א.ב ושל משרדי עורכי דין ברק-גיט ועו"ד נעם ליברמן בהתייחס לשנים 2020-2009, המשקפת את הסכומים ששולמו על ידי הערייה לכל אחד מאותם גורמים; כל הסכמי הפשרה בתיקי ארנונה, היטלי פיתוח, היטל השבחה ותשלומי חובה מכל סוג שהוא, עליהם חתמה הערייה בשנים 2021-2009.

...

לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן ובנסיבות העניין, די בפסק הדין שניתן באותו הליך (וצורף נספח 18 לכתב התביעה) על מנת לענות על דרישת התובעת.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלבנטיים להכרעה במחלוקת במקרה דנן.

סוף דבר הצדדים ישלימו בתוך 30 יום מהיום, את האמור בגוף ההחלטה.

כן נקבע בחוזה, כי "שכר הטירחה ישולם בסיום תהליך העברת חלקה של הלקוחה לרשותה הבלעדית הלכה למעשה, ולאחר שימומש לכספים נזילים באם תבחר הלקוחה לממש בדרך זו". כן נקבע בסעיף 14 לחוזה כי במידה ותבקש הנתבעת להעביר את הטיפול בעיניינה לעורך דין אחר, יהא זכאי התובע "לשכר טירחה בגובה של 25% מתוך השווי נטו של חלקה של הלקוחה ברכוש וזאת במקרה והטיפול הועבר לפני הכרה רשמית בזכותה של הלקוחה לרכוש. במקרה והטיפול הועבר לאחר הכרה בזכותה של הלקוחה לרכוש יהיה זכאי עו"ד כהן למלוא שכר הטירחה". ביום 27.8.2017 הודיעה הנתבעת לתובע על העברת ייצוגה לבא כוחה דהיום (נספח 3 לכתב התביעה).

עוד נטען, כי חלקה 54 בגוש 11099 הוערכה על-ידי השמאי אלי חלוצי (ביום 16.11.2021) בסכום של 640,000 ₪ (נספח 9 לכתב התביעה), והצדדים הסכימו כי מחצית שוויה על פי חוות הדעת, דהיינו, 320,000 ₪, יהיה הבסיס לחישוב שכר הטירחה.

עם זאת אציין, כי בחוזה עם היורשים הנוספים נכתב בסעיף 6 (נספח 4 לסיכומי הנתבעת): "שוויו של הרכוש לצורך הסכם זה יהא לפי שווי מכירתו לצד ג' בלתי תלוי. בכל מקרה אחר יהיה השווי כפי שיוסכם בין הצדדים ובמקרה שלא תושג הסכמה כאמור ייקבע השווי על-ידי שמאי מוסמך על פי כללי שמאות מקובלים באשר לשוויו של רכוש בעיסקה ממוכר מרצון לקונה מרצון. שווי הרכוש נטו, לצורך חישוב שכר טירחתו של עו"ד כהן, יהא שווי הרכוש כאמור בנכוי כל העלויות שהיו כרוכות בהשגת הרכוש ורישומו על שם הלקוח (למעט שכר הטירחה על פי הסכם זה), לרבות אגרות ותשלומי חובה". ניתן לראות, שנוסח הסעיף לעניין קביעת שכר הטירחה בשני החוזים שונה, הגם ששעור שכר הטירחה שנקבע בהם הוא זהה (30%).

החישוב לגבי חלקה 38 בגוש 11095 אשר נמכרה ביום 25.9.2019 תמורת סך של 2,250,000 ₪: הוצאות שיש לנכות לצורך חישוב שכר הטירחה סכום ההוצאות מס רכוש 136,075 ₪ דמי ניהול לאפוטרופוס הכללי 121,479 ₪ דמי תיווך 50,000 ₪ היטל השבחה 35,446 ₪ מס שבח 462,124 ₪ מס יסף 45,349 ₪ סך הכל: 850,473 ₪ לאחר ניכוי ההוצאות מהתמורה שהתקבלה בגין מכירת החלקה (850,473 - 2,250,000) מתקבל הסכום: 1,399,527 ₪.

היות וההליך היתנהל באופן עינייני, נוכח הסכמת הצדדים למתן פסק דין על סמך פסקי הדין הקודמים שניתנו בעיניינם ועל סמך המסמכים בתיק, דבר שחסך מזמנם של הצדדים וכן מזמנו של בית המשפט, ונוכח תוצאת פסק הדין שקבלה את התביעה בחלקה (בשיעור של פחות ממחצית סכום התביעה), אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע שכר טירחת עו"ד בגין הליך זה בסכום כולל של 20,000 ₪.

...

סבורני שהטענה בדבר אי-תשלום אגרה בגין ההליך הקודם – אין מקומה בהליך זה. במידה והתובע סבור שהחיוב לפי סעיף 61 לפסק הדין בהליך הקודם לא קוים במלואו, עומדות בפניו הדרכים הקבועות בדין למימוש החיוב, ואין מקום לדוּן בעניין במסגרת פסק דין זה. ד.11 – חישוב שכר הטרחה הנוסף המגיע לתובע בהתאם לקביעותי עד כה, אחשב עתה את התמורה הנוספת המגיעה לתובע כשכר טרחה בהתאם לחוזה.

ה – סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום נוסף (מעבר לסכומים אותם שילמה בעבר) של 967,835 ₪ (נכון להיום).

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע את סכום המחצית הראשונה של אגרת המשפט בו נשא התובע בגין הליך זה. ניתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.