מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עורך דין בגין רשלנות מקצועית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התייחסה לנושא רשלנות עו"ד כב' הש' פלפל בת"א (ת"א) 3154/99 ד.א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר (12.10.03) עת קבעה כך: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך-דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעקרם:
הפעלת שיקול דעת הנה הגנה ראויה מקום בו שתי החלופות הנן סבירות ולא עת עסקינן בחלופה אחת שהנה בלתי סבירה ואילו האפשרות שניה סבירה תוך בחירת האפשרות הבלתי סבירה (ר' לשם הדוגמא מאמרו של כב' השופט עדי אזר ז"ל "רשלנות מקצועית של עורכי דין" הפרקליט מ"ה (תש"ס) 279, 286 – "אין בכך היתר לטעויות בלתי סבירות... שיקול הדעת הוא לבחור בין אפשרויות ודרכי פעולה סבירות ומקצועיות. עורך דין המגיש תביעה לבית-המשפט שאינו מוסמך לכך אינו טועה בשקול דעת אלא פועל בצורה בלתי מקצועית, ובמובן זה אין לו היתר לטעויות, אפילו שקל כמיטב יכולתו וידיעתו"; כן ר' ת"א (מחוזי חיפה) 1588/00 שבת ברכה נ' גולדבליט, בפס' 5.3 (07.03.2005) "החלטה שלא לזמן נתבע להיחקר על תצהירו, התומך בבקשה לרשות להיתגונן, אינה טעות שבשיקול דעת אלא החלטה מודעת לפעול בנגוד לסדרי הדין וזו, לכשעצמה, היא רשלנות מקצועית". ערעור שהוגש על קביעת הרשלנות נדחה – ע"א 3966/05‏ ‏גולדבליט נ' ברכה שבת, בפס' 6 (2.1.2007)).
...
כפועל יוצא, העביר כב' הרשם אורנשטיין את הבקשה לחתימה על פסיקתא לכב' הש' ישעיה שאמנם חתם עליה בתאריך 12.8.07 לאחר שקבע: "עיינתי בתגובת הנתבעים (מיום 17.6.07) ובתשובת התובע לתגובה (מיום 28.6.07) והגעתי למסקנה כי הפסיקתא שנערכה על ידי התובע ואשר צורפה לבקשה זו משקפת את פסק הדין שניתן על ידי, ולפיכך אני חותם על הפסיקתא שצורפה לבקשה" בעקבות אישור הפסיקתא, מחק הבנק את ערעורו לביהמ"ש העליון ואף הגיש את הפסיקתא לביצוע ללשכת ההוצל"פ. לאחר הדברים האלה הסביר הנתבע לתובעים, כך טענו, שאין צורך לערער על הפסיקתא מאחר שאינה משקפת את פסק דינו של כב' הש' ישעיה ולפיכך הינה בטלה.
ההוצאות הבלתי סבירות בנסיבות העניין נובעות מהגשת טענת פרעתי שבגינה נשאו התובעים בהוצאה מיותרת שכן לא היה ראוי להגישה וכן התביעה כנגד הבנק במסגרת ת"א 1047/09 כאמור ובשל כך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך גלובאלי של 75,000 ₪, כסכום ההוצאות הסבירות שנגרמו להם בגין שני הליכים אלה בהיות הנתבע מי שיעץ להם להגיש הליכים משפטיים אלה ואף הגישם בפועל.
בכך גם נדחית תביעת התובע 1 לפיצוי לאחר שדחיתי את תביעותיו הכספיות לעיל.
סוף דבר התובע 2 ימציא בתוך 14 ימים מהיום פסיקתא לחתימתי ובה החישוב כאמור בסעיפים 47 ו- 49 לעיל שיבוצע על ידי רו"ח מטעמם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בענין: בקשה לפטור מתשלום אגרה ביום 18.4.2019 הגישו התובעים תביעה על סך 500,882.1 ש"ח נגד הנתבע, עורך דין, בשל רשלנות מקצועית.
...
על כן, גם בסכום התביעה שלפניי (סך העולה על חצי מליון ש"ח) יש כדי לתמוך במסקנה, כי ההליך אינו מגלה עילה.
סוף דבר: מאחר שהתובע הציג מצב כלכלי אשר אינו מאפשר תשלום האגרה, אך נמנע מהצגת התמונה המלאה לגבי נכסיו וסכומים שקיבל (או חברה בבעלותו המלאה קיבלה) בעבר; ובשקילת עילת התביעה, חלוף הזמן ממועד בו ניתן פסק הבוררות, העובדה שמרבית הטענות כבר הוכרעו, הספקות שעולות לגבי חלקו של התובע בגרימת הנזקים להם הוא טוען (טענות אשר הנתבע העלה בתשובה, והתובע לא השיב להן) וסכום התביעה המופרז - הבקשה לפטור מאגרה נדחית.
עם זאת, מאחר שהמסמכים שצרף התובע מבססים את המסקנה, כי חיובו באגרה בשיעורה המלא עשוי לחסום את דרכו לניהול ההליך ויפגע בזכויותיו, אני מאפשרת לתובעים לשלם את האגרה ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון יבוצע ביום 5.11.2019.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4056/21 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול ירושלים 2. בית הדין הרבני האיזורי פתח-תקוה 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אריה אבריאל ][]פסק-דין
במקביל לניהול הליך זה, הגישה העותרת תובענה אזרחית נגד עורכי דינה לשעבר בגין רשלנות מקצועית אשר היתקיימה, לטענתה, בעת שייצגוה בהליך הרבני (להלן: התובענה האזרחית).
...
לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, אף מבלי לקבל תגובה.
כמו כן, סבורני כי עתירה זו נדונה לכישלון גם לאחר הצמצום ברשימת המסמכים, וזאת בשל קיומו של סעד חלופי.
העתירה נדחית אפוא בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הפרת חובות אלו מצד עורך הדין עשויה להקים כנגדו עילת תביעה הן מתחום דיני החוזים והן מתחום דיני הנזיקין (ע"א 37/86 משה לוי נ' יצחק יחזקאל שרמן (1990)).
בעיניין ע"א 6715/20 ‏אליעזר שטרק נ' שרון סונינו (2022), עמד בית המשפט על כך שעל מנת להטיל חבות על עורך הדין בגין רשלנות מקצועית, אין די בכך שהאחרון הפר את חובתו כלפי הלקוח והתרשל, אלא נידרש להצביע על קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין מעשה ההתרשלות לבין הנזקים שנגרמו בפועל.
...
גם אם סעיף הסדרת החריגות אכן מנוסח באופן עמום, סוף סוף מסקנתי היא כי פרשנותם של אדהמי היא הנכונה.
סוף דבר בני הזוג צבי ושושנה סלם הפרו את חוזה המכר הפרה יסודית, ולפיכך ישלמו לבני הזוג מרדכי ורותי אדהמי את הפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה בסך 257,500 ₪.
תביעתם של סלם כנגד אדהמי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בעיניין חוטר ישי עמד בית המשפט על מהות הדברים אשר יפים גם לענייננו כאן: "יהא הדבר אשר יהא, ואין אפשרות לקבוע מימצא בעיניין זה, חיננזון אינו יכול לנקוט דרך קיצור זו, המקבלת מראש את דעתו שהחיובים שבהם חויבו האגודות היו עומדים על כנם בעירעור, כי הסכום הנטען נכון הוא, וכי לא הייתה אפשרות גבייה מאיסתא. בין שתאמר שהקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לתוצאה לא הוכח או נותק, כפי שהתבטא בית-המשפט המחוזי, ובין שתאמר שחיננזון מנוע מלנקוט דרך זו, דין עירעורו של חיננזון בנושא הרשלנות המקצועית להדחות. אין אפשרות לקבוע בהליך שלפנינו, ולו לפי מאזן ההסתברות, כי אילו תבע חטר-ישי את איסתא ליינס לתשלום חובה של איסתא היה חיננזון זוכה, בסופו של יום, ב-22,000,000 ש"ח, וכי אילו נמשכו ההליכים לא היה עולה בידו להפרע מאיסתא." באותו עניין עמד בית המשפט גם על החובה המוטלת על הלקוח להשלים את הבירור המשפטי מול החייב האמתי עד תום, בטרם יפנה לעורך הדין בתביעת רשלנות מקצועית, בין היתר, כחלק מהחובה המוטלת על הניזוק להקטין את נזקיו (ההדגשות אינן במקור): "חיננזון מבקש שנחייב את חטר-ישי לשלם לו בגין רשלנות מקצועית במקום החיובים המוטלים לטענתו על החייבים האמתיים. אכן, קיומם של חיובים שלא ניתן לגבותם אינו שולל את האפשרות להוכיח, במקרים מתאימים, רשלנות של עורך-דין בדרך של קביעה, ולו לפי מאזן ההסתברות, בשאלה "מה היה קורה אילו" נהג עורך-הדין כהלכה: כך נעשה למשל בע"א 8001/95 קורן נ' ויסברג, עו"ד [7], שניתן בעירעור על פסק-דיני בבית-המשפט המחוזי בת"א (י-ם) 369/93 קורן נ' ויסברג, עו"ד [8].
...
לטענת התובע, עו"ד שיבר התרשל מקצועית ובעקבות התרשלותו נאלץ לשאת בתשלום היטל ההשבחה כתוצאה מהעברת זכויותיו בבית המגורים לידי הגרושה; עוד טוען התובע, כי על עו"ד שיבר להשיב חלק משכר הטרחה ששולם על ידו בקשר עם כינוס הנכסים של בית המגורים, זאת, משום שבסופו של דבר לא התקיים הליך כינוס נכסים, ובית המגורים לא נמכר במסגרת הליך כינוס נכסים, אלא זכויותיו הועברו לגרושה.
אלא שלא זו בלבד שעו"ד שיבר לא עותר לביטול הנספח להסכם שכר הטרחה, במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתביעת התובע, מבהיר עו"ד שיבר, ברחל בתך הקטנה, מדוע הנספח להסכם שכר הטרחה שריר וקיים, ומדוע אין לאפשר לתובע להשתחרר מההתחייבות שנטל על עצמו בהסכם.
סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי דין שתי התביעות להידחות – וכך אני מורה.
אבהיר, כי לא נעלמו מעיני כל יתר טענות הצדדים בשתי התביעות, אולם לא מצאתי כי יש ביתר הטענות כדי לשנות מהמסקנה או התוצאה הנ"ל, ומשכך גם לא מצאתי להידרש להן באופן פרטני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו