תביעת עולה חדש נגד מבטחת הרכב ונהג הרכב בגין תאונת דרכים

רקע עובדתי ודיוני לפני תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 10,518 ₪, שעילתה ניזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב מבוטח התובעת, מר שטורפר מנדל, בעטיה של תאונת דרכים מיום 27.5.13 (להלן: "התאונה").

כאן המקום לציין, כי מבוטח התובעת, מר שטורפר מנדל, הגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בקרית גת (ת"ק 43450-12-13) כנגד נהג הרכב הפוגע וכנגד שוכרת הרכב (הנתבעת לא הייתה צד בהליך בבית משפט לתביעות קטנות).

יחד עם זאת, נוכח העובדה שנהג הרכב הפוגע פעל בשרותה של שוכרת הרכב, ולא סביר כי נשלח לנסיעה כשהביטוח לא תקף לגביו, לא מצא בית המשפט לחייב אותו בנזק שניגרם לרכב מבוטח התובעת.

עולה, אם כן, כי התביעה נותרה כנגד הנתבעת בלבד.

המקרה שלפנינו אינו ניכנס בגדר אחד מן החריגים הקבועים בסעיפים 13 עד 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והתובעת אף לא טוענת בתביעתה בנידון זה (ראו בר"ע 159/95 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' שנהב ואחרים, ניתן ביום 10.9.95; ע"א (מחוזי –ירושלים) בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 16.3.17 (להלן: "פסק הדין בעיניין בסט קאר")).

...

לפיכך, אני קובעת, כי הנתבעת השכילה להוכיח, במאזן הראיות הנוהג בהליך אזרחי, כי אין להעניק בנסיבות העניין כיסוי ביטוחי לנהיגת מר שקולניק.

לנוכח כל האמור, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, הנני מורה לגזברות להשיב לתובעת את המחצית השנייה של האגרה, באמצעות ב"כ. ניתן היום, כ' סיוון תשע"ז, 14 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

פוליסה לכסוי נהג צעיר נרכשה לאחר קרות התאונה, האם בנסיבות מעין אלו זכאי המבוטח לכסוי בטוחי, ולו יחסי, מכוח הילכת פיקאלי? לשון אחר, מי שבקש לחסוך בעלות הביטוח לנהג צעיר ולרכוש מעת לעת כסוי בטוחי בהתאם לשימוש בפועל, האם זכאי הוא לכסוי בטוחי במקרה בו אירע מקרה הביטוח ורק אחריו רכש את הכסוי? רקע וטענות הצדדים ביום 24.4.14 בסמוך לשעה 23:30 אירעה תאונת דרכים עת הנתבעת פנתה שמאלה בצומת קוממיות ופגעה ברכב אשר בוטח על ידי התובעת.

התביעה הוגשה כנגד ביטוח ישיר כמבטחת הרכב בו נהגה הנתבעת.

ביטוח ישיר טענה כי הפוליסה שנועדה לבטח את הנתבעת נרכשה רק לאחר התאונה ולכן פטורה היא מחבותה.

אמנם עולה מעיון בתוספת כי מדובר בפרמיה קטנה של 55 ₪, אולם גם אם אקבל טענת הנתבעת כי מחמת טעות בהיסח הדעת לא רכשה פוליסה לפני התאונה, מדובר בשטר ושוברו בצדו.

הבהיר עניין זה כב' השופט י' עמית בסעיף 47 לפסק דינו בעיניין פיקאלי, אמנם נותר הוא בדעת מיעוט, אולם דבריו יפים לנסיבות העניין: "ברם, המקרה שלפנינו שונה מעקרו, באשר המבוטח הוא שתפר את מידותיה של הפוליסה הרצויה לו, בכך שבחר באופן אקטיבי לקבוע בה מיגבלת גיל המוזילה את שיעור הפרמיה. בכך שירטט המבוטח את גבולות הסיכון המוסכם שבגינו יהא זכאי לתגמולי ביטוח, וקשה להלום שלאחר קרות מקרה הביטוח, יתאפשר למבוטח לשרטט גבולות אלה מחדש, מקום בו נתברר לו בדיעבד כי עדיף היה אילו רכש מלכתחילה מוצר בטוחי משופר. בטרמינולוגיה חוזית, ניתן לדמות את הדבר לצד לחוזה שלא שקלל נכונה את סכוייו להרויח מהתקשרותו החוזית או שטעה טעות בכדאיות העסקה, ובהמשך, משנתחוור לו המחיר הכרוך בטעותו, הוא מבקש לכפות על הצד השני חוזה חדש, בבחינת רכישת ביטוח באופן רטרואקטיבי. זאת, כאמור, קשה להלום". כאשר אדם רוכש פוליסות מוזלות הדורשות ממנו לדיווח לחברת הביטוח על כל שימוש של נהג צעיר, טרם תחילת השמוש, אזי חזקה עליו כי מודע כי אם לא ידווח מראש לא יזכה לכסוי בטוחי.

...

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

בנסיבות העניין אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לנתבעת 2 הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

כעת, מונחת לפתחי בקשת התובעת, לפיה עותרת היא לקבלת רשות לתקן כתב תביעתה, על ידי צירוף עילת תביעה חדשה, עקב פגיעתה הנטענת בתאונת דרכים שלישית, מיום 12.4.2018, וכן צירוף נתבעת חדשה, היא המבטחת של הרכב בו נהגה התובעת במועד התאונה השלישית, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ. לטענת התובעת, בתאונה השלישית היא נפגעה בכתף, בצואר ובגב ובתיעוד הרפואי אף צוינה פגיעה במנגנון צליפת שוט.

על כן, לגישת הנתבעים, הדרך הנכונה היא להגיש תביעה חדשה ונפרדת בגין התאונה השלישית, ולחששותיה של התובעת, בכל הנוגע לטענות העלולות להיות מועלות על ידי מבטחת הרכב בתאונה השלישית, אין כל יסוד, ובפרט משפתוחה בפניה הדרך להציג את חוות דעתו של פרופ' רופמן בפני המומחה אשר ימונה מטעם בית המשפט, ככל שימונה, בתביעה החדשה.

דיון והכרעה רשות לתיקון כתב תביעה, וכעולה מהוראת תקנה 92 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (התקנות), יכולה להנתן בכל עת, ובילבד שהתיקון ייעשה "לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". התקנה קובעת עוד, כי "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". למותר לציין, כי תצהיר כדרישת התקנה, לא צורף, הגם, שהתובעת עותרת להוספת טענה עובדתית חדשה, הלוא היא פגיעתה בתאונת דרכים נוספת, שאירעה בין מועד בדיקתה על ידי המומחה שמונה מטעם בית המשפט ולפני סיכום חוות דעתו.

למעשה, בידי בית המשפט נמצאים כיום כל הכלים כדי להכריע בתביעה המתנהלת בפניו, והחשש כי הנתבעת החדשה תבוא ותטען אחרת בעתיד, מעבר להיותו ספקולאטיבי גרידא בשלב זה, אין בו כדי לפגוע ביכולת ההכרעה כאמור, ואין בו כדי להוות תחליף לטענותיה של התובעת עצמה, שנמנעה מלהשמיע ולו הסתייגות אחת כנגד קביעתו של פרופ' רופמן.

...

לאור כל אלה, אני מורה על דחיית הבקשה.

כשלעצמי, סבורני כי התאונה השלישית, היא "מעשה" חדש ונפרד, שאין בינו לבין שתי התאונות הקודמות כל קשר.

לסיכום אני דוחה את הבקשה ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעים 2 ו- 3 ביחד, בסך של 3,000 ₪.

תמצית התובענה ועיקר המחלוקת זוהי תובענה בגין נזק שניגרם לתובעת, ילידת 9.10.1985, בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.1.2021, עת נהגה ברכב מספר רשוי 50-459-11 (להלן: "התאונה" ו-"הרכב", בהתאמה).

בעקבות התאונה טופלה התובעת במוקד לרפואה דחופה.

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, מבטחת הרכב על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"-1970.

כמו כן, מהחומר שהונח לפניי עולה כי לתובעת ניתן אישור מחלה לשלושה ימים בלבד, לאחר התאונה.

...

לאחר בחינת טענות התובעת (שכאמור, לא נחקרה על תצהירה), יחד עם מכלול הראיות שהוצגו לפניי ואלו שלא הוצגו ובהתחשב בהשלכות הראייתיות של היות עדותה עדות בעל דין יחידה, באתי לכדי מסקנה כי שיעור נכותה התפקודי של התובעת נמוך משיעור הנכות הרפואית.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד התובעת בשיעור של 13% בתוספת מס ערך מוסף ₪ והוצאות בסכום של 2,000 ש"ח ובסה"כ סכום של 15,252 ₪.

במקרה דנן טענות התובעת לא התקבלו במלואן וטיעוני הנתבעת היו ענייניות ולא דבק בהם חוסר תום לב. משכך, דין טענה זו להידחות.

מונחות בפניי שתי תביעות שעניינן בתאונת דרכים מיום 19.2.2019 אשר אירעה בצומת מרומזר בעיר חיפה ובה היו מעורבים שלושה כלי רכב.

שומרה חברה לביטוח בע"מ, מבטחת רכב הנתבעת מסוג סוזוקי, הגישה תביעה מקבילה בסך של 101,000 ₪ כנגד נהגת רכב היונדאי, הגב' ליאת שריקי וכנגד מבטחת הרכב, מגדל חברה לביטוח בע"מ (תאד"מ 28252-12-22).

נהגת היונדאי טענה בפני כי נסעה באור ירוק בנתיב הימני אך כל עדותה היתמקדה בטענה חדשה שלא בא זכרה בטופס ההודעה שהוגש מטעמה ולא בעדותה המפורטת במישטרה, לפיה נזכרה רק לאחר מכן כי היה רכב נוסף שנסע לפניה במרחק של כ 1-12 מטרים ועבר את הצומת לפניה וכי מלבד זאת הצומת היה ריק.

בגין תאונה זו נערך דו"ח בוחן תנועה מטעם משטרת ישראל ממנו עולה כי לכלל נהגי הרכבים היה שדה ראיה פתוח למקום התאונה למרחק של עשרות מטרים ואף מאות מטרים לפנים.

...

מכל האמור, שוכנעתי כי מופע האור בכיוון נסיעת רכב הסוזוקי היה ירוק בעת קרות התאונה.

לפיכך, שוכנעתי כי נהגת רכב הסוזוקי עשתה כל שביכולתה על מנת למנוע את התאונה.

סוף דבר: תאד"מ 40245-02-22 שהוגשה על ידי רפאל שריקי - נדחית.