תביעת עובדת ניקיון לתשלום זכויות סוציאליות

התובע, אזרח אריתראה, הועסק אצל הנתבעת 1 (להלן- משאבים) כעובד ניקיון והוצב בעריית רמת גן. התובע עותר לתשלום זכויות סוציאליות בגין עבודתו בנתבעת וסיומה ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם: הנתבעת 1 (להלן- משאבים) חברה בעלת רישיון "קבלן שירות" וכן בעלת רישיון לאספקת כוח אדם.

תמצית טענות התובע לטענת התובע הוא הועסק ברגא כעובד ניקיון מטעם משאבים מחודש 8/17 עד 11/19 (28 חודשים); רגא עצמה סיפקה שירותי ניקיון עבור עריית רמת גן לפי מיכרז; וב-8/19 הוא פוטר לאלתר וללא שימוע כדין עקב חילופי זוכים במיכרז; אשר לרכיבי התביעה- התובע שחל עליו צו ההרחבה בענף הניקיון ושהוא זכאי לפיצויים בגין – אי מתן הודעה לעובד; תשלום בחסר של הפרשות חלף קרן הישתלמות; נכויים שלא כדין מהשכר; אי מתן הודעה מוקדמת; ואי עריכת שימוע לפני פיטורים.

...

עם זאת ונדחית התביעה לפיצוי בגין אי עריכת שימוע ומתן הודעה מוקדמת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

לאור תוצאת פסק דין זה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

עוד טוענים התובעים, כי בנסיבות בהן עבדו בחצרות הנתבעת באמצעות קבלן מטעמה, הרי שקמה לה אחריות מלאה לתשלום זכויותיהם הסוציאליות מכוח חוקי המגן.

בנוסף טוענת הנתבעת כי התובעים הוצבו לעבוד אצל הנתבעת "(ככל והוצבו)" מטעם המעסיקה אשר העסיקה אותה בזמנים הרלוואנטיים לתביעה והיא האחראית הבלעדית לתשלום הזכויות, זאת מכוח ההסדר החוזי אשר נערך בין הנתבעת לבין המעסיקה בפועל.

חופשה שנתית, דמי הבראה, קרן הישתלמות, דמי גמולים לקרן פנסיה בשים לב לתקופת העסקתם הקצרה ביותר של התובעים, כמו גם העידר תחולתו של צו ההרחבה בענף הניקיון, ומשלא הוכיחו כי היתה להם קופת פנסיה פעילה במועד תחילת העסקתם, התובעים אינם זכאים לכספים מהנתבעת בעד רכיבים אלה.

...

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה על הסף בהעדר יריבות ולחילופין בהעדר עילה, שכן התובעים והנתבעת לא התקשרו ביניהם בהסכם כלשהו ובין הצדדים לא התקיימו מעולם יחסי עובד-מעסיק.

הלנת שכר נוכח העובדה כי שכרם של התובעים הולן במשך כשנה, הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בגין הלנת שכר בסך של 500 ₪.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים הבאים: לתובע 1: שכר עבודה בסך של 3,036.51 ₪; דמי נסיעה בסך של 130 ₪; ופיצוי בגין הלנת שכר בסך של 500 ₪.

נוכח כללם של דברים, הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

בפנינו תביעת התובעים, עובדי ניקיון בחברת חובה וביטחון בע"מ, נגד הנתבעת, לפסיקת פיצויים בגובה הכספים שמעסיקתם נימנעה מלהפריש לקופת הגמל עבורם, לאורך תקופה ממושכת עובר לפרוקה.

] תובעים תק' חוב פנסיה חוב פנסיה תק' חוב ק.ה.ל חוב ק.ה.ל סה"כ תובע 1 5/16 – 8/18 29,020 ₪ 7/15 – 8/18 19,813 ₪ 48,833 ₪ תובע 2 5/16 – 8/18 29,020 ₪ 7/15 – 8/18 19,850 ₪ 48,870 ₪ תובע 3 5/16 – 8/18 29,020 ₪ 7/15 – 8/18 19,881 ₪ 48,901 ₪ תובע 4 5/16 – 8/18 29,046 ₪ 7/15 – 8/18 19,851 ₪ 48,897 ₪ 116,106 ₪ 79,395 ₪ 195,501 ₪ טענות התובעים בהתאם להוראות סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") זכויותיו של עובד כלפי קופת הגמל מובטחות, בין אם החוב לקופת הגמל שולם ובין אם לאו.

ביום 26.3.18 שלחה קרן הפנסיה מכתב לתובעים המיידע אותם בדבר פגיעה בזכויות סוציאליות לאור אי תשלום דמי גמולים וכן שלחה העתק של המכתבים למעסיקה.

...

בעניין זה נקבע בעניין אנוך כי מצופה מקופת הגמל לנקוט בהליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב, הגשת תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית הכספים מהמעסיק, סמוך למועד בו מתברר לה כי אין זה מעביר לה את כספי התגמולים: "ככלל, משלוח מכתבי התראה נוספים, מעבר להודעות המתחייבות על-פי החוק, אין בו די כדי להוות פעולה לגביית החוב. גם בפרשנות מצומצמת לחבותה של קופת הגמל, אין מנוס מהמסקנה שעל הקופה לנקוט הליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב, היינו, להגיש תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית כספים מהמעביד, סמוך למועד בו מתברר לה כי אין זה מעביר לה את כספי התגמולים, וזאת בדרך, בזמן ובמהירות המתבקשת בתביעה של נושה נגד חייב, בין אם הנושה הוא עובד, ובין אם לאו. במיוחד יש חשיבות לפעולות אלה כאשר, כבענייננו, המעביד מנכה כספים משכרו של העובד, ונמנע מהעברתם לקופה (בנוסף לאי-העברת חלקו הוא). מעשה זה של המעביד חמור הוא במיוחד, וראוי על-כן לתגובה ממשית של הקופה לשם הגנה על העובד". אמנם, כפי שנקבע בפסק הדין בעניין אנוך, אין משמעות הדבר הטלת חובה אבסולוטית להגשת תביעה וביצוע הפעולות הנלוות בכל מקרה; אולם הנטל על קופת הגמל להראות, כי בנסיבות מקרה פרטני לא היה צורך, או לא היה טעם, לעשות כן. הנתבעת טענה כי לא היה טעם בהגשת תביעה, שכן כנגד המעסיקה ניתן צו פירוק, אולם איננו מסכימים עם הנחה זו של הנתבעת.

] גם טענת הנתבעת לפיה תביעת התובעים נגד המעסיקה בחודש 12/2017 הינה ראיה לכך כי לא היה טעם בהפעלת הליכים משפטיים נגד המעסיקה, איננה מקובלת עלינו.

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 116,106 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: לתובע 1 סך של 29,020 ₪[footnoteRef:19] [19: 48,833 ₪ בניכוי 19,813 ₪ שאושרו בתביעת החוב.

התובעת בתביעתה עותרת לתשלום זכויות סוציאליות שונות לרבות דמי הבראה, חופשה, קרן הישתלמות, העידר הפקדה מלאה לקרן פנסיה, השלמת פיצוי פיטורים ודמי חגים.

סוגיות אלו יש לברר גם במסגרת הליך זה, וזאת שעה שנטען בכתב התביעה כי הנתבעות 2,3 היו חברות העוסקות בניקיון, ומנגד נטען בכתב ההגנה כי הנתבעות 2-3 לא היו קבלני שירות בתחום הניקיון כעיסוק עקרי ולכן הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון לא חלות על העסקת התובעת.

...

דיון והכרעה- לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

אציין, כי נוכח השלב בו מצוי ההליך, קביעותיי במסגרת החלטה זו הינן לכאוריות, ולצורך הכרעה בבקשה זו. מכל הטעמים להלן – אני סבורה כי הבקשה להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 1 – דינה להידחות.

התובע הועסק בעבודות ניקיון בעיר רמת גן. התובע הגיש תביעה נגד חברת י.ב. שיא משאבים בע"מ, לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העבודה וסיומה.

...

לאור כל האמור, הטענה לחייב הנתבעת 2 מכח החוק להגברת האכיפה, נדחית.

סוף דבר בעניין הנתבעת 1 – משניתן צו חדלות פרעון ומשההליכים עוכבו, אין מקום לדון בתיק כאן בנוגע לזכויות שנתבעו בכתב התביעה.

לאור האמור לעיל, התביעה נגד נתבעות 2 ו- 3 נדחית.