תביעת עובדת לשעבר נגד חברת הסעדה בגין זכויות סוציאליות

תביעה להכרה ביחסי עובד מעסיק עם בית המלון ברדיצ'בסקי בע"מ (להלן- המלון או הנתבעת) ובזכויות הנובעות מיחסים אלו, וכן מנסיבות סיום היחסים בין הצדדים.

לטענת התובעת, היא הייתה עובדת מן המניין אצל הנתבעת, ולכן זכאית לקבל את כל הזכויות הסוציאליות והנלוות להן זכאי עובד שכיר, בנוסף לשכרה.

ההליך שהתקיים בפנינו ביום 6.1.2019 נערך דיון הוכחות, במסגרתו העידו מטעם התובעת גב' עדי גרילוס וגב' מאיה בר-אל, מעסות לשעבר בנתבעת; גב' מורן בן סניור, מנהלת השיווק והמכירות בנתבעת בשנים 2012-2013; והתובעת עצמה.

הראיה היחידה עליה מסתמכת הנתבעת הנה שיטת התשלום כנגד חשבוניות במשך תקופת ההעסקה, אך לא די בכך בכדי לקבוע שלא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.

קביעה זו מתבססת על העובדות הבאות שהוכחו בפנינו: עיקר עסוקו של מלון הנו אכן בהלנת אורחים, אך לעיקר עיסוק זה נלווים שירותים הניתנים לאורחי המלון, כגון (לאו דוקא במלון הנידון) הסעדה, ספא, חדר כושר, בריכה וכיו"ב. השאלה אם מדובר בשירות חצוני, אשר נפרד מפעילות המלון, או בשירות המשולב בעבודת המלון, תוכרע בהתאם לכלל נסיבות העניין.

עבודת התובעת כמנהלת הספא, כללה מעקב וטפול בהתקשרות בין המלון לבין חברת גרופון דרכה נמכרו מרבית טפולי הספא; גיוס עובדים חדשים; שיבוץ עובדים למשמרות ובצוע החלפות לפי הצורך; הזמנת חומרים וציוד לספא בהתאם לצורך; שמירה על תיפקודו התקין והנקי של הספא; טפול בתקלות ובתלונות לקוחות.

...

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק בתקופת ההתקשרות ביניהם ולפיכך מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.7.16 ועד התשלום בפועל: פיצויי פיטורים בסך 22,306 ₪.

יתר התביעות – נדחות.

בשים לב לפער המשמעותי בין סכום התביעה לסכום שנפסק לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בסכום מופחת בסך 6,000 ₪.

מבוא וסקירת ההליך מונחת לפנינו תביעתו של מר מוניר נעאמנה (להלן: "התובע") כנגד מעסיקתו לשעבר, חברת גני אחלה כוכב הצפון בע"מ (להלן: "הנתבעת").

הנתבעת היא חברה העוסקת בתחום ההסעדה, והתובע עבד אצלה כטבח בסניף חיפה בין חודש 7/2015 ועד לחודש 3/2018.

עוד טוען התובע, כי במהלך עבודתו בנתבעת הוא סבל מהפרות חוזרות ונישנות של תנאי העסקתו, לרבות אי-תשלום בגין זכויות סוציאליות, כגון דמי הבראה ודמי חופשה, ומשעה שהוא קיבל חופשה רק בחגים יהודיים.

...

על כן, בסופו של דבר ולאחר ההתרעות שהוא נתן למעסיקתו ואשר נפלו על אוזניים ערלות, הוא נאלץ להתפטר מעבודתו ולהגיש את התביעה הנוכחית.

מנגד, אנו דוחים את טענתה של הנתבעת בדבר ההלוואה שניתנה על ידה לתובע.

לסיכום לאור כלל האמור לעיל, דין התביעה להידחות ביחס לתשלום פיצויי פיטורים.

עם זאת, דין התביעה להתקבל ברוּבה הגדול וביחס ליתר העילות, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן: - 25,155 ₪ בגין הפרשות פנסיוניות; - 17,131 ₪ בגין דמי מחלה; - 9,515 ₪ בגין דמי נסיעות; - 11,186 ₪ בגין דמי חופשה; - 5,103 ₪ בגין דמי הבראה; - 22,307 ₪ בגין גמול שעות נוספות ועבודה בשבת/חג; - 5,000 ₪ בגין פיצוי לפי חוק הגנת השכר ובגין הנפקת תלושי שכר פגומים; - 5,000 ₪ בגין פיצוי לפי חוק הודעה לעובד.

הצדדים לתובענה: התובעת, ילידת 1973 עובדת סוציאלית במקצועה.

על רקע האמור בחודש 12/2014 הציעה הנתבעת 1 לתובעת להעזר בניהול עסק הקייטרינג בנתבע 2 שהנו עוזר שר לשעבר ובעל כשרונות עיסקיים שיש בהם כדי למנף את העסק ואת רווחיו.

סבורני כי יש לדחות הטענה המקדמית הנ"ל. כידוע, המבחן הקבוע לסילוקה של תביעה על הסף בהיעדר עילה הוא בחינת פרשת התביעה, תוך הנחה שככל שהתובע יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו, יהא זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו.

בתצהירו הצהיר האחרון, כי לאחר שהתובעת פנתה אליו בחודש 12/2014 והציעה לו לנהל ולקדם את עסק הקייטרינג (שהיה על סף קריסה) הוחלט לקים חברה בע"מ בה יוענקו 22.5% ממניות החברה לנתבעת 1 כאשר בתמורה ינהל הנתבע 2 את העסק ויקדם אותו.

הינה כי כן מתצהירו של הנ"ל עולה כי התובעת העבירה זכויותיה בחברה לנתבעת 1 (225 בתחילה ובהמשך עוד 125 עד ל- 400 מניות) כנגד ניהול העסק ע"י הנתבע 2 ובהמשך מכרה התובעת את זכויותיה למר סאלח פראג' תמורת 300,000 ₪ וכן קיבלה בנוסף עוד 50,000 ₪).

...

סוף דבר התובענה לא הוכחה.

התובענה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים יחד הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 40.000 ₪.

במסגרת מיסמך סיום ההיתקשרות הסכימו הצדדים על מנגנון שלאחריו תושב הערבות לידי התובעת, לאמור: "בהתאם להסכמות הצדדים, לאחר שחברת הניקיון תמציא לתע"א מכתב רו"ח המעיד על כך כי חברת הניקיון שילמה לכל עובדיה נשוא ההסכם, את כל זכויותיהם כדין (נשוא הפסקת ההסכם) ובהעדר תביעות ו/או דרישות העובדים האמורים (ו/או מי מטעמם) בגין האמור, תשיב התע"א לחברת הניקיון את חלק הערבות נשוא בגין עבודת חברת הניקיון באלת"א". משמע, הוסכם, כי על התובעת להמציא אישור רו"ח לפיו שולמו לעובדים שהועסקו באלתא מלוא הזכויות על פי הדין, וכי בהעדר תביעות או דרישות של העובדים האמורים תשיב תע"א את הערבות שניתנה לטובת הפעילות באלתא (870,000 ₪).

התובעת טוענת, כי מילאה אחר תנאי מיסמך סיום ההיתקשרות והעבירה ביום 4 במאי 2021 אישור רואה חשבון מטעמה (רו"ח בסון ושות'), לפיו שילמה את מלוא זכויות העובדים במיתחם אלתא, לאמור: "כרו"ח של החברה שבנדון, הריני לאשר כי החברה שילמה לכל העובדים שיעבדו באלתא את כל זכויותיהם הסוציאליות כדין" (להלן: "אישור רואה החשבון").

עובר לישיבת ההוכחות ביקשה התובעת לזמן את יו"ר ההסתדרות לשעבר מר עמיר פרץ למתן עדות.

מטעם התובעת נשמעה עדותה של עו"ד יאנינה ברוייטמן הבעלים והמנכ"ל של התובעת (להלן: "גב' ברוייטמן"); מטעמן של הנתבעות נשמעה עדותו של מר עמית בר לב, ראש מינהל הסעדה וחזות המפעל (להלן: "מר בר-לב").

עוד הסתבר, כי 65 מעובדי התובית פנו לבית המשפט המחוזי בת"א במסגרת הליך חידלות פירעון שהגיש עובד כנגד החברה התובעת (חדל"ת 2807-12-21) ובקשו להצטרף כצד להליך נוכח פיטוריהם.

...

נוכח האמור, אני מורה, כי הערבות הבנקאית תוקטן לסך של 810,000 ₪.

תוצאת הדברים: דין התביעה להידחות בחלקה הארי, למעט ביחס לרכיב הקטנת הערבות הבנקאית שתעמוד על 810,000 ₪ ולא עד 870,000 ₪ כפי שהיא עומדת כיום.

נוכח התנהלות זו, אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות הנתבעות בסך כולל של 2,500 ₪.

סעיף 27(2) לחוק להגברת האכיפה מעניק למזמין שירות הגנה מפני תובענה אזרחית על הפרת זכויות עובד הקבלן, בין היתר, אם "הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך". מערך הבקורת עורך ביקורות תקופתיות ומדגמיות בנושא שמירה על זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים שהתקשרו עם משרדי הממשלה ויחידות הסמך בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה.

ביחס ל"סבב 9" לשנת 2020 טענה המבקשת, כי יוחסו לה ליקויים בקשר עם עובדים אשר הועסקו על ידי חברת הקבלן ביטחון שירותים אבידר בע"מ (להלן – חברת אבידר) אשר סיפקה שירותים למשרד הבריאות ואשר נקלעה להליך של חידלות פרעון (חדל"ת (חיפה) 17278-01-20). המבקשת רכשה את פעילותה של חברה זו וקלטה את עובדיה רק ביום 18/02/2020. עם קליטתם, שולמו לעובדים מלוא ההפקדות שהגיעו להם בהתאם להוראות הדין וההסכם הקבוצי הענפי במועדים המותרים על פי דין. על אף האמור, מערך הבקורת מצא ליקויים בהתנהלות המבקשת וחרף העירעור המפורט שהגישה בצרוף האסמכתאות הנדרשות, נדחו טענות המבקשת ויוחסו לה ליקויים ביחס לעובדי חברת אבידר לשעבר, אשר הובילו לפגיעה משמעותית ביותר בציון שהמבקשת קיבלה במסגרת "סבב 9". אשר למאזן הנוחות - לטענת המבקשת, לציון שניתן לה על ידי מערך הבקורת קיים משקל משמעותי בהתקשרות עתידית במכרזים לאספקת שירותים המפורסמים על ידי משרדי הממשלה השונים ויחידות הסמך וכן במכרזים שמפורסמים על ידי רשויות מקומיות, מוסדות ולקוחות פרטיים אשר מייחסים חשיבות רבה לציון שניתן במבדק זכויות העובדים.

קיומה של זכות לכאורה – בהליך הזמני ובכתב הערער טוענת המבקשת כנגד מספר החלטות שניתנו על ידי מערך הבקורת בהן נפל לשיטתה פגם המחייב את התערבותו של בית הדין – בין אם המדובר בפגם הנוגע לפרשנות המשפטית שניתנה להוראת חוק/הוראה בצו ההרחבה ובין אם המדובר בפגם הנוגע בהתנהלותו של מערך הבקורת ובכלל זאת, העדר אחידות בין הקריטריונים של בודקי השכר השונים וכפועל יוצא מכך, שוני באופן הביקורות המבוצעות בחברות הקבלניות השונות ובציונן.

משכך, הוכח להנחת דעתי כי למבקשת עילת תביעה לכאורה ברכיב זה. ליקויים שיוחסו למבקשת בקשר לעובדי חברת אבידר בנוגע לתשלום הפקדות סוציאליות והלנת שכר כאמור לעיל, לטענת המבקשת מערך הבקורת ייחס לה ליקויים בגין תשלומי פנסיה, פיצויים וקרן הישתלמות לעובדי אבידר אותם קלטה לשורותיה והפחית מציונה 7.74 נקודות וכן 1.97 נקודות בשל הלנת שכר, על אף שהיא ביצעה לעובדים הפקדות כנדרש במועד החוקי.

...

לא שוכנעתי כי ניתן ללמוד מהעתירה אליה הפנה המשיב כי מצב הדברים שבו למבקשת אין ציון גורם לפגיעה בעיקרון השוויון שכן המדובר במקרה ספציפי ובמכרז קונקרטי אשר תנאיו לא הוצגו.

על כן ומבלי להמעיט בחשיבות הטענות שהעלה המשיב ומאחריותו לשמירת זכויות העובדים, אני סבורה כי הפתרון הראוי למצב שנוצר הוא הותרת הצו הזמני על כנו, תוך בירור מהיר ויעיל של ההליך העיקרי וקבלת הכרעה צודקת ועניינית בפרק זמן קצר.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.