תביעת עובדת זרה לפיצויי פיטורים והפרשות פנסיוניות

בנסיבות אלה, הכלל המורה על חיוב תובע שהוא עובד זר בהפקדת ערובה איננו רלוואנטי לגביו ועל התובע חלים הדינים הרגילים הנוהגים בבקשה להפקדת ערובה על פי הוראות תקנה 116 א' (א).

בנוסף טוענות הנתבעות כי התובע הודה בחקירתו כי קיבל את כל הזכויות המגיעות לו וכן טוענות כי הפקידו סך של כ-33,000 ₪ בפקדון עובדים זרים בהתאם לנוהל הרלוואנטי בעיניינן, המגלמים פצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהטעמים הבאים: תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן: (א)  שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

לפיכך, ומכל הטעמים שפורטו לעיל נדחית הבקשה להפקדת ערובה.

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום חלף פקדון עובד זר (ולחילופין: פצויי פיטורים והפרשות לפנסיה), וכן החזר ניכוי שכר, פדיון חופשה, דמי חגים, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה ופצוי בגין תלושי שכר שאינם תקינים.

...

ולאחר ששקלנו את מדיניות כבוד בית הדין הארצי לעבודה, מצאנו כי בנסיבות ההתנהגות בהליך זה לא ניתן לפטור את הנתבעים בלא הלנה ובלא כלום, וכי יש לחייב את הנתבעים בהפרשי הצמדה וריבית, ובתוספת של 3% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים, דמי החגים והסכומים שנוכו שלא כדין, בעד כל חודש שלא שולמו סכומים אלו, וזאת מיום 1.10.20 ועד ליום התשלום בפועל.

סוף דבר התביעות לתשלום הודעה מוקדמת ופדיון חופשה נדחות.

בנוסף ישלמו הנתבעים 1-3, ביחד ולחוד, סך כולל של 7,000 ₪ בגין שכר טרחת ב"כ התובע, תוך 30 יום .לא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בדומה לענין דמי ההבראה, ביה"ד העיר כנ"ל, ולא ניתן הסבר להפרש בין הסכומים (197.68 ש"ח), ולכן אנו דוחים גם רכיב תביעה זה. פיצוי בגין אי-ביצוע הפרשות בסעיף 8(א) לכתב התביעה נידרש פיצוי בגין אי-ביצוע הפרשות לחשבון עובדים זרים, בשיעור 16% על חשבון המעביד, על סך 13,568 ש"ח ולחילופין בגין אי-ביצוע הפרשות על חשבון פצויי פיטורים בסך 5,085 ש"ח או פצויי פיטורים בסך 7,063 ש"ח, והפרשות לקופת פנסיה בסך 5,509 ש"ח. בסעיף 18 לכתב ההגנה, הדבר הוכחש, וכן נטענה בו טענת פרעתי לפיה שולמו הפרישי פנסיה בשיעור 16.5%.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו קובעים כי לא נטען ולא הוכח בפנינו שעדת הנתבעת היתה נוכחת ולו באחד מארועי ההטרדה המינית הנטענים; כי מדובר אך ורק בעדויות מפי השמועה; כי אין בפנינו שום ראיה בת סמך או משקל; וכי הארועים הנטענים לא הוכחו בפנינו.

סוף דבר אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ופוסקים את הסכומים הבאים: בגין אי-מתן הודעה לעובד, 5,000 ש"ח והפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בשל הלנת פיצויי פיטורים, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם הפרשי הצמדה למדד ועוד 18% ריבית שנתית.

לפנינו תביעה של עובדת זרה, אזרחית הפיליפינים, שהועסקה אצל הנתבעים כמטפלת סיעודית של בנם, לתשלום הפרישי שכר מינימום, פצויי פיטורים, חלף הפרשות לפנסיה ותמורת הודעה מוקדמת.

...

בנסיבות אלו, אנו קובעים שהנתבעים לא הרימו את הנטל להוכחת מסגרת שעות העבודה של התובעת בתקופה השנויה במחלוקת מחודש פברואר 2017 ועד לחודש דצמבר 2017 (כולל) ועל כן, אנו מקבלים גרסת התובעת בדבר היקף המשרה, כך שעד לשנת 2018, התובעת עבדה 5 שעות והחל מחודש ינואר 2018 ועד לסיום העסקתה בחודש מרץ 2020 היא עבדה במשך 4 שעות ביום.

מכאן, שאין לאפשר לתובעת לנכות את עלות הביטוח הרפואי גם בגין תקופת פוליסת הביטוח שחלה לאחר תום קשר העבודה הבין הצדדים.

בנסיבות המיוחדות של תקופת הקורונה ובפרט לנוכח הפחד וחוסר הוודאות שררו באותה תקופה ואישור תקנות החירום ביום 19.3.2020 שהגבילו את התנועה, אנו קובעים שאין הצדקה לחיוב התובעת בתמורת הודעה מוקדמת.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעים ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: א. הפרשי שכר בסך - 98,268 ₪; ב. חלף הפרשות לפנסיה בסך- 29,853 ₪; הסכומים הנ"ל יופחת סך של 41,900 ₪ ששולם לתובעת תוך כדי ההליך, כך שעל הנתבעים לשלם לתובעת את יתרת הסכום בסך 86,221 ₪.

נוכח האמור, בכתב התביעה נתבעו הסעדים הבאים: פצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, הודעה מוקדמת, פיצוי עקב פיטורים שלא כדין, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, שעות נוספות, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בדבר תנאי העבודה ואי הנפקת תלושי שכר.

לאור האמור, ומשקיבלנו את טענות התובע לעניין שכרו ותקופת עבודתו, התובע זכאי להפקדה לפקדון בהתאם להוראות חוק עובדים זרים בגין כל תקופת העסקתו בסך כולל של 32,000 ₪ (400 ₪ * 25 יום * 16% * 20 חודשים), וסכום זה הוא על חשבון פצויי הפיטורים וההפרשות לפנסיה.

...

לאור האמור, אנו מקבלים את תביעת התובע לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד ולפיצוי בסך 5,000 ₪ נוספים בגין אי הנפקת תלושי שכר.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת, ועל הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים: על הנתבעת 1 להפקיד לפיקדון עובדים זרים עבור התובע סך של 32,000 ₪.

מאחר שקבענו כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 ולא על ידי הנתבעות 2 ו-3, התביעה כנגד הנתבעות 2 ו- 3 נדחית.