לפנינו תביעה של עובדת זרה, אזרחית מולדוביה, שהועסקה כמטפלת סיעודית של המנוחה, גב' מלכה אודט ז"ל (להלן – המנוחה) לתשלום פצויי פיטורים, פצויי הלנת פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, חלף הפרשות לפנסיה ודמי חגים.
התביעה הוגשה כנגד עיזבון המנוחה באמצעות היורשת, הגב' מרים יום טוב.
עם זאת, טענות הנתבעת בדבר העידר שווי של העזבון מוטל על היורש והנתבעת לא הביאה ראיות בענין זה. יתר על כן, על פי ההלכה הפסוקה לענין זהות המעסיק בענף הסיעוד [ע"ע 660/06 ישי בירגר נ' ג'ונל קטיבוג (ניתן ביום 23.1.2008)] לנוכח המעורבות של הנתבעת בקביעת תנאי העסקה של התובעת, בין באופן ישיר מול התובעת כגון בעינייני החופשה ותשלומי הזכויות ובין למול חברת הסיעוד, יש לראות בנתבעת כמעסיקה של התובעת.
...
לאור תקופת העבודה והשכר היומי של התובעת, דין התביעה לפדיון חופשה בסכום הנתבע בסך 1,492 ₪ להתקבל.
מאחר ואין מחלוקת שהתובעת קיבלה משכורת חודשית (סעיף 8 לכתב התביעה; עמ' 3 ש' 25-27 לפרוטוקול), התובעת אינה זכאית לתשלום נוסף עבור ימי החג ולפיכך, התביעה לדמי חגים – נדחית.
סוף דבר
זכאות התובעת לפדיון הבראה, דמי הבראה וחלף הפרשות לפנסיה מתקזזת כנגד זכאות הנתבעת לתמורת הודעה מוקדמת, כך שהתובעת אינה זכאית לתשלום כלשהו מהנתבעת.