תביעת עובדת בגין חשיפה לאסבסט

התיק נקבע לדיון הוכחות ליום 16.1.2023, כאשר ביום 15.1.2023 הגיש הנתבע בקשה להפוך את דיון ההוכחות לדיון מוקדם מהטעמים הבאים: התובע מבקש להכיר כפגיעה בעבודה במחלת ריאות מסוג אסבסטוזיס שנגרמה לו בגין חשיפה לאסבסט במהלך עבודתו; לפי תקנה 15(ב) לתקנות הבטיחות נידרש תצלום רנטגן שייקרא לפחות על ידי קורא מוסמך אחד ואם לדעת אותו קורא מוסמך קיים ממצא של איבחנה רנטגנית לגבי אחת המחלות יקראו את התצלום שלושה קוראים מוסמכים שיקבעו את האבחנה הרנטגנית; מאחר והתובע לא המציא לנתבע איבחנה מדויקת של מחלת האסבסטוזיס ואפילו לא איבחנה של קורא מוסמך שקבע כי הוא סובל מאבחנה זו, נדחתה תביעתו; ככל שהתובע מבקש להכיר במחלת ריאות כללית הרי שלא הוגשה תביעה כזו לנתבע ומשכך אין לבית הדין סמכות לידון בה; מאידך ככל ומבקש התובע כי הנתבע יכיר בכך שהוא סובל ממחלת האסבסטוזיס אשר נגרמה כתוצאה מעבודתו עליו להמציא איבחנה ברורה לכך על ידי קורא מוסמך.

...

] דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי דין בקשת הנתבע להידחות, ואנמק.

] סוף דבר, מכל המפורט לעיל- הבקשה להורות לתובע להציג פענוח של קורא מוסמך לצורך ניהול התביעה בבית הדין ולחלופין למנות מומחה מטעם בית הדין שהוא גם קורא מוסמך, נדחית.

בעקבות דחיית התביעה פעם נוספת על ידי פקיד התביעות, היתקיים הליך הוכחות בכל הנוגע לעניין חשיפת התובע לאבק אסבסט במסגרת עבודתו כרתך.

בחוות דעתה של ד"ר אלופי, אישרה קשר סיבתי בין חשיפת התובע לאסבסט במהלך עבודתו ומחלת סרטן הקיבה ממנה הוא סובל, תוך שקבעה כי: "ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה, גרמה גם כך לליקויו... השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים היא משמעותית (בשיעור של 20% ומעלה)". עסקינן בחוות דעת מפורטת, ד"ר אלופי השיבה בפירוט לכל שאלות הנתבע אשר פורטו בשאלות ההבהרה מטעמו והתייחסה לכל הנספחים עליהם הסתמך.

...

מכאן שחוות דעתה של המומחית מקובלת עלינו, במיוחד לאור העובדה שהתקיימו מספר סבבים נוספים של בירור עמה, שגם בסופם נשארה המומחית איתנה בדעתה, תוך שהיא קובעת קשר סיבתי בין החשיפה לאסבסט למחלת סרטן הקיבה בה לקה התובע.

כללו של דבר: התביעה מתקבלת כך שמחלת סרטן הקיבה ממנה סובל התובע מוכרת כפגיעה בעבודה.

נוכח ריבוי ההליכים בתיק ובהתחשב בשנים הרבות של התדיינות משפטית, מצאנו לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

רקע עובדתי תביעת התובע להכיר במחלת הריאות כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה כי : "על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע. "מחלת מיקצוע" היא מחלה, שנקבעה כמחלת מיקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו.

התובע סובל מאסתמה מגיל 16 ברשום של מחלות בתיק הרפואי (שנת 1969), אך מצד שני לא נרשם שום התקף של אסתמה ושום טפול או היתייחסות לכך עד 1998 כך שלא בטוח שלא מדובר ברשום מוטעה, לציין עישון כבד מגיל 15 עד גיל 28 כ-50 סיגריות ליום אשר מהוה כאילו 33 שנות עישון/קופסא (מחשבים שנות עישון לפי קופסא ליום) התובע נבדק ברפואה תעסוקתית של קופת חולים כללית, לפי רישום עקב חשיפה לרעש, ולממיסים (טולואן קסילן סטירן) לכרום ולעופרת.

כלומר יש לנו עובד אשר ב-1998 כאשר אובחן אצלו בעיה ריאתית (בצלום) עובד כבר 23 שנים בעבודתו ללא הגדרה של חשיפה לאסבסט הן בניטור סביבתי (לא נבדק אסבסט) לא בבדיקות תעסוקתיות, ולא גם בתודעתו היות ומסר כי לא היה חשוף, למרות זאת בעבודות יש חשיפה לאסבסט, לא כמותית והממצאים בבדיקות הדמיה מתאימים לחשיפה לאסבסט (סימני חשיפה לא מחלה).

...

בתיק הרפואי במכתב הפניה לביופסיה מ-1999 נכתב כי הנבדק שולל חשיפה לאסבסט! ב-1.06.2000 בדיקה חוזרת שנתית תעסוקתית אותם מאפיינים אותה מסקנה.

לאור כל האמור, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר לוי והנני קובעת, כי מחלות הריאה והפלקים שבהם לקה התובע, נובעים מתנאי עבודתו ויש לראות בהם כ"פגיעה בעבודה".

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

רקע עובדתי תביעת התובע להכיר במחלת סרטן הערמונית כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "עפ"י המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודך אשר הביא למחלתך. מחלתך לא הוגדרה בתקנות כ"מחלת מיקצוע". מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

תקופת החביון עלולה להימשך שנים רבות עד 40 שנה, כמו במקרה של התפתחות סרטן מסוג מזוטליומה בעקבות חשיפה לאסבסט.

בהחלטה מיום 18.5.21 אושרה בקשתו, למומחה הועברו שאלות הבהרה והוא מסר תשובותיו כדלקמן: "ש. כעולה מחוות דעתך, אין ספק שקרינה סלולארית עשויה לגרום לסרטן, בחוות הדעת לא התייחסת לאבחנה הספציפית של הסרטן ממנו סובל התובע, מסוג BCC, סוג של גידול שמוכר על רקע חשיפה לקרן אולטרה סגול.

...

לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר יאסקי והנני קובעת, כי מחלת סרטן הערמונית שבה לקה התובע אינה נובעת מתנאי עבודתו ואין מצבו בגדר "פגיעה בעבודה". אשר על כן, דין התביעה להדחות.

ביום 7.10.2021 הגיעו הצדדים להסכמה, כדלקמן, ועל בסיס הודעת הנתבע (המתוקנת), כדלקמן: "הנתבע מתכבד להודיע כי תביעתה החדשה של התובעת לנתבע להכיר בקשר סיבתי בין חשיפה לאסבסט ובין סרטן הוושט שגרם לפטירתו של המנוח נבחנה ע"י הנתבע ונדחתה מהטעם שלא ניתן לקבוע במידת סבירות העולה על 50% קיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לאסבסט ובין סרטן הוושט.

ביום 24/8/03 הגיש המנוח לנתבע תביעה להכיר במחלת ריאות כפגיעה בעבודה וביום 24/3/04 הכיר הנתבע בשינויים בקרום הריאה עקב חשיפה לאסבסט – כפגיעה בעבודה.

...

" אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין פטירתו של המנוח לבין העובדות שצוינו דלעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר דורית וינברג, כמומחית לרפואה תעסוקתית (להלן: "המומחית"), והיא מתבקשת להשיב על השאלות הבאות – האם ניתן לקבוע, במידת סבירות העולה על 50%, כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת המנוח, לבין סרטן הוושט בו לקה, וככל שכן – האם תרומת העבודה להתפתחות סרטן הוושט היתה משמעותית (בשיעור 20% לפחות).

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחית שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

כמו כן, המומחית אשר מונתה על ידי בית הדין, אינה בודקת את בעל הדין שעניינו הופנה אליה, אלא אם היא מבקשת זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.