תביעת עובדים אריתריאים נגד מעסיקים בגין זכויות עבודה

בית דין איזורי לעבודה בירושלים סע"ש 57565-11-14 31 ינואר 2019 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא נציג ציבור (עובדים) מר יוסף קשי נציג ציבור (מעסיקם) מר יצחק אופנהיים התובע MAHARE GARGISH דרכון 462893164 ע"י ב"כ: עו"ד ולדימיר פוסטרנק הנתבעת עובד - שרותי ניקיון בע"מ חברות 512509753 ע"י ב"כ: עו"ד אריה אביטן פסק דין

לפנינו תביעת התובע, מבקש מקלט מאריתריאה, לתשלום זכויות הנובעות לטענתו מתקופת העסקתו וסיומה.

הפלוגתות שעדיין נותרו בין הצדדים: האם נחתם עם התובע הסכם עבודה/ניתנה לו הודעה לעובד, ומתי? ככל שלא, זכאות התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בהתאם לסעיף 24 י' לכתב התביעה ובאיזה שיעור? מועד תחילת עבודתו של התובע, האם ב 8/10 כטענתו או 8/11 כטענת הנתבעת? האם התובע קיבל תלושי משכורת מדי חודש בחודשו, ככל שלא זכאות לפצוי ובאיזה שיעור? האם התובע קיבל את מלוא המגיע לו בגין שכר עבודה וכן בגין זכויותיו הסוציאליות הנתבעות? (הבראה, חופשה, חגים, פיצוי בגין העידר הפרשות לפנסיה).

בפסיקה נקבע, כי היתנהלות כגון דא מצד המעסיק, מהוה פגיעה בחובת תום הלב המוטלת על המעסיק, היכולה בנסיבות מסויימות להצדיק הרמת מסך כנגד המעסיק או בין החברות השונות (ר' ע"ע (ארצי) 1452/04 שלמה אביר - מנסור חוסיין (22.5.06), בפיסקה 13 לפסק הדין).

...

לענין זה, אין בידינו לקבל את טענת התובע, לפיה בהיעדר ראיות לכך שהתובע הועסק בחברה אחרת, יש לקבוע כי הוא הועסק תחת הנתבעת.

כפי שיפורט בהמשך, אנו סבורים כי תלושי השכר אינם משקפים נכונה את שעות עבודתו של התובע, ובשל כך, איננו מקבלים את גרסת הנתבע ביחס לאחוזי המשרה שבה עבד התובע.

על כן, אנו מקבלים את טענת התובע לפיה שכרו הקובע עומד על לפחות שכר המינימום בסך של 4,646 ₪ (24.98 ₪ * 186 שעות), ובמכפלת תקופת עבודתו של התובע (37 חודשים) התובע זכאי לסך של 14,325 ₪.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים הבאים, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל: פיצויי פיטורים – סך של 14,325 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ד"מ 16570-08-14 לפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ –אב"ד מר זהר זלמן אקשטין נציג מעסיקים התובע ANYALEM EZRA דרכון אריתריאה 4628/115472 ע"י ב"כ עו"ד דוד בר-חוה הנתבעת גולד פאוור מרקטינג בע"מ ח.פ.513746651 ע"י ב"כ עו"ד אביבה רוזנצוויג פסק דין

סעיף 5א לחוק הודעה לעובד קובע: "5.א. בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971". בין העניינים המוסדרים בסעיף 2 לחוק הודעה לעובד מופיע תאריך תחילת העבודה ושכר ששולם.

אותו צו הרחבה חל על כל עובד שמועסק על ידי המעסיק ולכן אין רלוואנטיות לשאלה האם התובע עסק בצביעת מתכת, כפי שהוא מצהיר, או בניקיון כטענת הנתבעת.

סה"כ תשלום בגין שעות נוספות: 4,365 ש"ח. נסיבות סיום העבודה של התובע וזכאות לתמורת הודעה מוקדמת בכתב התביעה נטען כי התובע פוטר על ידי מר אנג'ל מאחר שלא עבד מספיק מהר.

...

נראה לנו בלתי סביר שלא ניתן לשמור על סרט – בין היתר לצורך שימוש כראיה במשפט.

לסיכום נוכח האמור לעיל על הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן: א. סך של 5,023 ₪ בגין הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.14 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו-כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

נתבעת 1 הגישה את תגובתה לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה ציינה מדוע היא מיתנגדת לה, לעומתה,הודיע, התובע הודיע כי הוא מתיר את ההכרעה בבקשה לשק"ד ביה"ד. רקע בבסיס הבקשה עומדת תביעת התובע, מבקש מקלט מאריתריאה, כנגד הנתבעים, בקשר לזכויות המגיעות לו, לטענתו, בגין תקופת עבודתו אצלם ובקשר לסיומה של תקופה זו. הנתבעים הגישו את כתבי הגנתם ובתאריך 2/11/16 היתקיימה ישיבת גישור , אשר לדברי באי כח הצדדים, אשר התייצבו, בתאריך זה גם לדיון מוקדם, מדובר היה בישיבה שארכה זמן לא מבוטל.

מן הכלל אל הפרט - עילת התביעה המרכזית של נתבעת 3 כנגד נתבעת 1 היא התחייבות לשיפוי המעוגנת בחוזה ההיתקשרות, וככזו הרי שהיא עילה חוזית - מסחרית בין שני צדדים שאין ביניהם יחסי עובד-מעסיק ולכן תביעה זו אינה מקיימת את שני התנאים הקבועים בסעיף 24(א)(1) לחוק - מבחן העילה ומבחן הצדדים והרי אין כל דרך להכניס לבית הדין לעבודה תביעה חוזית בין שניים, אפילו השניים היו שניהם מעסיקים של העובד.

...

לנוכח האמור לעיל יש לדחות את הבקשה.

לפיכך, הבקשה נדחית תוך הפנית תשומת ליבה של הנתבעת 3 לכך שככל שתסבור, לאחר שביה"ד יכריע בתביעת התובע, כי עומדת לה זכות השיפוי מנתבעת 1, הנובעת מחוזה ההתקשרות, הרי שהיא תוכל לפנות לערכאה האזרחית המתאימה לצורך דיון בענין.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

לפנינו תביעת התובע, נתין אריתראה המתגורר בישראל, לתשלום זכויות מכח משפט העבודה המגן, בשל תקופת עבודתה וסיומה בשירות הנתבעת.

סעיף 5א' לחוק, קובע כי בתובענה של עובד כנגד מעסיקו, בה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2 לחוק, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה בה הוא חייב לפי סעיפים 1 או 3 לחוק, תהיה חובת ההוכחה בעיניין הרלבנטי על המעסיק (ראו בשינויים המחויבים - ע"ע 300162/96 חברת בתי מלון פנורמה ירושלים בע"מ- וואיל סנדוקה ומאהד סנדוקה (1.6.04), ע"ע154-10 שניידר נגד ניצנים אבטחה בע"מ (3.5.11)).

צו ההרחבה הכללי במשק אשר הרחיב את הוראות הסכם המסגרת לעניין קיצור שעות העבודה השבועיות, דמי חגים וימי אבל מיום 1.12.1996 קובע בסעיף 7 (א) כדלקמן: "עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא הסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות ויום העצמאות).

גמול עבור עבודה בשעות נוספות: לטענת התובע, עבד שעות נוספות מידי חודש, אולם לא קיבל גמול בעבור שעות אלה ולפיכך זכאי הוא לגמול בעבור שעות נוספות בצרוף פצויי הלנת שכר.

...

למעלה מן הצורך ייאמר, כי סבורים אנו כי במקרה שלפנינו תנאי עבודתו של התובע ממילא נחותים היו מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת, ושמכך אף אין חובת הוכחה של התקיימות התנאי השלישי.

התובע הכחיש טענה זו. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה, ולו בראשית ראיה, ומשכך, דין טענת הקיזוז - להידחות.

ׁׁׁסוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: דמי הבראה בסך 2,646 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה שנתית בסך 52.2 ₪ נטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 592 ₪ נטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין העדר הפרשות לקרן פנסיה (חלק המעסיק וחלק העובד) או שחרור כספי הפנסיה בסך 8,266 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 12,609 ₪ נטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; פיצויי הלנת שכר בסך של 3,200₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; פיצוי לפי סעיף סעיף 26א'(ב) לחוק הגנת השכר בסך 2,000₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; פיצויי פיטורים בסך 9,176 ₪ נטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.11.15 ועד התשלום בפועל; כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 1,200₪ ובשכ"ט עורך דינה בסך 6,000₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לפנינו תביעת התובע, מבקש מקלט מאריתריאה המתגורר בישראל, לתשלום זכויות מכוח משפט העבודה המגן, בגין תקופת עבודתו בשירות הנתבעת וסיומה.

סעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד) קובע כי בתובענה של עובד כנגד מעסיקו, בה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים שהיה על המעסיק לפרט בהודעה לעובד לפי סעיף 2 לחוק הודעה לעובד, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה כאמור בתוך 30 ימים מיום תחילת העסקתו, תהא חובת ההוכחה בעיניין השנוי במחלוקת על המעסיק.

כמו כן, לא מצאנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע לא זכאי לתשלום דמי הבראה בגין התקופה שממאי 2018 ועד לתום תקופת ההעסקה מאחר שלא צבר שנת עבודה בתקופה זו. דין הטענה להדחות הן מאחר שהועלתה לראשונה במסגרת הסיכומים, והן מטעמים לגופו של עניין, שכן לטעמנו העובדה שהתובע לא עבד באפריל 2018, אינה קוטעת את רצף זכויותיו לצורך הזכאות לקבלת דמי הבראה.

...

בנסיבות אלה, אנו קובעים כי מועד תחילת ההעסקה הוא 1.3.16.

מכל מקום, מצאנו כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים, והוא לא עתר לפסיקת פיצויי הלנה בגין פיצוי חלף ההפרשה לקופת הפיצויים.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 51,615 ₪; פיצויי פיטורים בסך 5,130 ₪; תשלום חלף הפרשות לקרן פנסיה בסך 18,227 ₪; החזר ניכויים בסך 9,711.63 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך 9,500 ₪; דמי מחלה בסך 1,710 ₪; דמי הבראה בסך 6,048 ₪; דמי חגים בסך 5,640 ₪; פיצוי בגין אי-מסירת תלושי שכר כדין בסך 5,000 ₪; פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך 2,500 ₪.