תביעת עובדי עיריית טייבה לפיצויי פיטורים

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ק 199/07 ס"ק 198/07 06 ספטמבר 2016 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא נציג ציבור (מעסיקים) גיל אלוני המבקשת: ההסתדרות הכללית החדשה – הסתדרות המעו"ף במרחב משולש דרומי ע"י ב"כ עו"ד לובנא נאשף המשיבים: 1. מרכז השילטון המקומי ע"י ב"כ עו"ד דן לפידור 2. עריית טייבה ע"י ב"כ עו"ד אהרון בונה 3. עתיד בתי ספר ומכללות ע"י ב"כ עו"ד שי בן נתן 4. מדינת ישראל משרד הפנים 5. הממונה על השכר במשרד האוצר ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי פסק - דין

מעדותו של מר תלאוי עולה כי אם העובדים לא היו מועברים לרשת עתיד הם היו עלולים להיכלל בין העובדים שפוטרו מהעירייה.

למעלה מן הצריך נעיר לענין זה כי מתוך העובדים המינהליים בביה"ס התיכון, שני עובדים מינהליים נויידו מהתיכון לעבודה בערייה, שמונה פרשו לפנסיה או קיבלו פיצויים ושישה עובדים מינהליים המפורטים בנספח א' לבקשה נויידו לרשת עתיד.

אין בכך כדי להביע עמדה באשר לזכאות העובדים לשכר כשל עובדי ערייה, להפרשים ככל שקיימים ולא הוכחו ולזכותם להגיש תביעות כספיות פרטניות כנגד רשת עתיד.

...

טענות המדינה – מדובר בהליך של 5 תביעות יחיד אשר מוגש ב"תחפושת" של סכסוך קיבוצי ולפיכך דין התביעה כנגד העירייה להידחות.

אלא שבענייננו קיימת החלטת וועדה פריטטית המתייחסת לחובתה של העירייה לפנסיה תקציבית כך: "העובדים יהיו זכאים לפנסיה תקציבית מקופת העירייה החל ממועד הזכאות על פי חוק הגמלאות". לא הוכח כי מועד הזכאות הגיע לגבי מי מהעובדים ולפיכך נדחית בענין זה טענת ההתיישנות וטענת השיהוי.

לפיכך אנו קובעים כי על העירייה לעמוד בהתחייבויותיה על פי סעיף 2 להחלטת הוועדה הפריטטית, וכי העובדים יהיו זכאים לפנסיה תקציבית מקופת העירייה החל ממועד הזכאות על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל-1970.

סוף דבר, בקשת הצד מתקבלת בכפוף לאמור בסעיף 26.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 59035-09-14 07 נובמבר 2018 לפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ המבקשת (הנתבעת): עריית טייבה ע"י ב"כ עו"ד עות'מאן נסיראת המשיב (התובע): ג'בארה כמאל ע"י ב"כ עו"ד מרדכי לוין החלטה

לסילוק סופי מלא ומוחלט של כל המחלוקות בין הצדדים, מכל מין וסוג שהוא וכל התביעות ההדדיות וכן טענות התובע, לרבות התביעה בהליך דנן, ייקבע כדלקמן: התובע יסיים את עבודתו אצל הנתבעת ביום 2.7.2017 (להלן: "מועד סיום עבודתו"), לאחר שהייה בתקופת חל"ת מיום 25.12.2007 וממועד סיום עבודתו תשלם העיריה לתובע פנסיה תקציבית.

לפנים משורת הדין, מבלי להודות בכל טענה ו/או חבות של צד אחד כלפי מישנהו, לסילוק מלא סופי ומוחלט של כל טענה או תביעה של התובע כלפי הנתבעת או מי מטעמה, לרבות כל זכות או הטבה לתובע עקב או תוך כדי קיום יחסי עבודה או תקופת החל"ת או סיומם של יחסי העבודה ולרבות כל זכות פנסיונית ולרבות הטענות שנזכרו בכתב התביעה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 380,000 ₪ כפצוי בגין פיטורים שלא כדין.

...

על כן, אני סבורה כי אכן חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה לבית הדין.

מכל האמור לעיל, לבית הדין אין סמכות לעכב את ביצועו של פסק הדין.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 27400-10-14 24 פברואר 2019 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב בירנבוים התובע ג'מאל רעד חאג' יחיא ת.ז. 053384186 ע"י ב"כ עו"ד מוחמד חאג' יחיא הנתבעת עריית טייבה ע"י ב"כ עו"ד עותמאן נסיראת צד מצורף מדינת ישראל – הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ע"י ב"כ עו"ד ליטל ניצן, המחלקה למשפט העבודה, פרקליטות המדינה פסק דין

טענות התובע בתמצית התובע מאשר כי קיבל במסגרת תביעת החוב הראשונה סכום בסך 216,116 ₪, אולם לטענתו סכום זה התבסס על כרטסת הנהלת החשבונות של העיריה, אשר לא כללה את מרכיב פצויי הפיטורים, הפרישי שכר מיום 1.1.98 ועד יום 1.7.98 ותשלומים שנוכו מהשכר ולא הועברו, לכאורה, לקופות שונות.

...

עוד מצאנו כי אין בטענות התובע היוצאות כנגד החלטת הממונה כדי לשמוט את הקרקע תחת ההחלטה או לשנותה.

בנוסף, בחינת רכיבי התביעה לגופם מעלה כי אלה לא הוכחו כלל וגם מטעם זה דינם להידחות.

באשר לשאלת ההוצאות – במישור שבין התובע לבין העיריה לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות.

הרקע לבקשה המערערת ערערה על החלטת המנהל המיוחד בה נדחתה תביעתה לקבלת פצויי פיטורים בגין התקופה בה עבדה בחברת סעדיה נדב צורף כסף בע"מ (בפרוק) (להלן: "החברה"), טרם הפכה לבעלת שליטה בה. בקליפת האגוז, המערערת טענה כי עבדה בחברה בין השנים 1978 עד 1983 וכן בין השנים 1990 עד 2006 ורק ביום 12.11.06 הפכה להיות בעלת שליטה בחברה.

בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ניתן ביטוי לעמדה כי יש לראות בעירעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית ומכאן כי ככלל, יש להחיל את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי גם על נושה שהגיש ערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב (וראו: עש"א (מחוזי ת"א) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 12.5.14); עש"א (מחוזי ת"א) 55023-06-14 עריית טייבה - בהסדר נושים נ' כ.ח. תעשיות מחזור וקליטת פסולת בע"מ (פורסם בנבו, 26.10.14); פר"ק (מחוזי ת"א) 25583-10-10 סגל נ' כרמונה (פורסם בנבו, 8.10.14); פר"ק (מחוזי ת"א) 1218/98 קוי אשראי לישראל שירותים פינאנסיים משלימים בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 3.6.15); פר"ק (מחוזי חי') 11043-04-16 עו"ד רון כהנא – מפרק החברה נ' טולצ'ינסקי (פורסם בנבו, 1.5.16)).

גם על פניו, לא היתקיימו במקרה זה התנאים הקבועים בסעיף 4 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 הקובע זכאות לפצויי פיטורים במקרה של פירוק חברה, רק כאשר מדובר בעובד שעבודתו נפסקה מחמת הפרוק (ראו גם: פר"ק (מחוזי חי') 38521-04-12 סופר נ' עו"ד (רו"ח) ש' נס (פורסם בנבו, 14.9.12)), ולא מפאת שינוי הסטאטוס שלו מעובד לבעל השליטה לפני מועד הפרוק.

...

לאור כל האמור לעיל, לדעתי קשה להשוות הליך ערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב להליך ערעור על פסק דין של ערכאה דיונית-שיפוטית, גם בכל הנוגע לסוגיית הפקדת ערובה להבטחת הוצאות בעל תפקיד.

אם כן, בהתחשב בכל האמור לעיל, עולה כי אכן קמה ההצדקה לחייב את המערערת בהפקדת ערובה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 59059-02-15 10 דצמבר 2016 לפני: כב' השופט תומר סילורה התובע: יזיד גבארה ע"י ב"כ: עו"ד לובנא נאשף הנתבעת: עריית טייבה ע"י ב"כ: עו"ד נסיראת החלטה

הערייה טוענת כי הסמכות העניינית לידון בתובענה מסורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק פש"ר שמתנהל בעיניינה, זאת נוכח דחיית הנאמן את תביעת החוב שהגיש התובע, במסגרת נשללה זכותו לפצויי פיטורים נוכח היתנהלותו בערייה שהוותה כדי מעילה באמון הציבור, הפרת כללי עבודה והפרת חובת הנאמנות והזהירות.

...

וכך נקבע בהכרעת החוב: "במסגרת חקירותיו של הנושה התחוור, ללא עוררין, כי הנושה כשל במילוי תקפידו כיועץ משפטי המהווה שומר סף ברשות המקומית וכי פעל למעשה כעשה דברו של ראש העיר... לאור כל הטעמים המפורטים להלן, הגיע הנאמן לכלל מסקנה כי דין תביעת החוב אשר הגיש הנושה, להידחות במלואה. למותר לציין כי בנסיבות אלה, יש הכרח אף לשלול את פיצויי הפיטורין להם היה זכאי הנושה". מאחר שערעור על הכרעת הנאמן מסורה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט של חדלות פירעון, הרי שדין התובענה להימחק על הסף בהיעדר סמכות עניינית, ודאי מקום בו התובע הגיש ערעור על הכרעת החוב לבית המשפט המחוזי וערעור זה תלוי ועומד.

סוף דבר: בקשת העירייה והנאמן לסילוק על הסף - נדחית.