מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עובדי חברת חשמל להעברת דירוג מנהלי לדירוג טכנאים והנדסאים

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, ד"ר יורי טרטקובסקי, הינו מהנדס חשמל במקצועו ובזמנים הרלוואנטיים לתביעה הועסק אצל הנתבעות.
מדובר במסמכים שונים, חלקם נושאים כותרת "בקשה/ אישור שעות נוספות" של מחלקת חשמל ובתחתית המסמך חתום התובע ברובריקה "חתימת המנהל". מסמכים אחרים נושאים כותרת "טופס קריאה אחרי שעות העבודה" ובהם צוינו פרטי הקריאות המיוחדות אותן נידרש לבצע העובד הרצל, כאשר התובע חתום בתחתית המסמך ברובריקה "חתימת המנהל הישיר". התובע היה חתום על פניות שונות מטעם הנתבעות לגורמים חצוניים (כגון: חברת חשמל) כמנהל מחלקת החשמל (נספח ו' לתצהירי הנתבעות).
גב' פינטו העידה כי התובע קיבל סמכויות רחבות הקף, שניתנו למנהלי מחלקות בנתבעת (עדות גב' פינטו בעמוד 20, שורות 27-30): "ש. בסעיף 13, מהן אותן סמכויות מקצועיות רחבות הקף.
מר להב העיד בבית הדין כי לאחר שהוא מונה למנכ"ל, נימסר לו על ידי מנהלים בחברה כי הם מתקשים לעבוד עם התובע, שכן לטענתם, התובע אינו מעביר תוכניות עבודה לאחרים, פועל באופן עצמאי ללא שתוף פעולה עם מחלקת מכניקה או כימיה, דבר שהקשה מאוד על המשך עבודה תקינה ויעילה בנתבעת (עמוד 28, שורות 10-16).
" ד"ר עינן העיד כי בתקופה שקדמה לעבודתו של התובע ברזלן העסיקה טכנאי חשמל מדרום אפריקה ואנגליה וכי תקופה קצרה לאחר שהתובע היתקבל לעבודה הוא "שחרר" את כל העובדים הנ"ל והתובע "תחזק" באופן משביע רצון את המערכת לבדו.
" רמת שכרו של התובע היתה מקבילה לרמת שכרם של עובדים בדרג ההנהלה הבכירה אצל הנתבעות.
...
" איננו מקבלים גם את טענתו של התובע לפיה הסכמת הצדדים מיום 4.1.01 נגעה אך לשינוי גובה שכרו היסוד, כאשר ברזלן התחייבה לשלם לו את יתר התוספות ששולמו לו עד מועד זה. מעבר לכך שטענה זו אינה הגיונית לאור העלאה הגבוה שהיתה בשכרו, היא אינה מתיישבת עם לשון הסכם העבודה השני בו נרשם באופן מפורש כי שכרו "כולל קריאות פתע ושעות נוספות, לפי הצורך".טענה זו כאמור, גם אינה מתיישבת עם הראיות שהובאו לפנינו כמבואר לעיל.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עניינן של התובענות שאוחדו והעומדות בפנינו, הוא דרישת התובע 1 –ועד ההנדסאים והטכנאים בחברת החשמל במרחב צפון, והתובעים הנוספים – טכנאים והנדסאים המועסקים על ידי הנתבעת, להעברת התובעים, המדורגים כעת בדרוג המינהלי, לדרוג "טכנאים והנדסאים" וזאת, לטענתם, בהתבסס על קריטריונים שנקבעו על ידי וועדה שהוקמה על ידי הנתבעת ואושרה על ידה.
...
הכרעה לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי יש לקבל את טענתה המקדמית של החברה בדבר הצורך במיצוי הליכים ולהורות על סילוק התובענה על הסף על מנת שיופעל תחילה מנגנון יישוב המחלוקות הקבוע בסעיפים 222-223 לחוקת העבודה.
ובדב"ע נב/6-1 אורי רודיטי נ' "נתיב" (פורסם בנבו), קבע בית הדין הארצי כדלקמן: "כבר נקבע לא אחת לגבי גופים וולונטריים, שכשיש לאלה מנגנון של שיפוט פנימי, מן הראוי למצות אותם הליכי שיפוט פנימיים. הדבר ראוי, הן משום שכך קבעו אותם גופים וולונטריים, כשכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר השיפוט הפנימי, והן משום שלמוסדות השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות הקשורים בפעילות אותם גופים". וראה גם דברי הנשיא אדלר בע"ע 1504/04 ד"ר ללה אלבין נ' מכבי שרותי בריאות ([פורסם בנבו], ניתן ביום 8.3.05): "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון נייטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". איננו מקבלים טענת התובעים, כי כאשר מדובר בנושאים שעניינם פורט ברשימת הנושאים הספציפיים שבסעיף 2 לפרק ב' של הסדר האוטונומיה, אין תחולה להוראות סעיפים 222-223 לחוקת העבודה וזאת, מבלי להידרש לשאלה, האם העניין שבפנינו כלול ברשימת נושאים ספציפיים אלו.
ויצוין, גם אם מגישים היו העובדים את התביעה לבד, מבלי שיצטרף אליהם הוועד, לא היה הדבר מוביל בהכרח למסקנה כי אין להפעיל תחילה את המנגנון הקבוע בחוקת העבודה, דבר העשוי לייתר את ההליכים הפרטניים ולחסוך מזמנם של הצדדים ושל בית הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת התובע, מר ליאור בן-דוד (להלן: "התובע"), כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "החברה" או "הנתבעת"), לקבלת זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו אצל הנתבעת וסיומה.
] למען הסר ספק יובהר, כי דברי התובע שלפיהם הסכים לקבל שכר בסכום של 15,000 ₪ מתייחסים לשכר המוסכם ע"ס 18,500 ₪ בהפחתה של 25 שעות נוספות מבוצעות בפועל: "ורדה: הדרגה בחברת החשמל היא זו שקובעת את השכר, היא קובעת את רמת השכר וההגדרה בחברת החשמל היא זאת שקובעת את טווח הדרגות ואת טווח הקילומטרים באחזקת רכב, רק שתבין איך זה עובד. אתה בדרוג המינהלי ושכר היסוד שהוסכם איתך זה חמש עשרה אלף שקל, זה נכון?
בהתאם לחוברת המידע, הזכאות לקרן הישתלמות שמורה ל"עובד חברה בדרוג המקצועי (מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, אקדמאים, משפטנים)". אשר לעובדים בדרוג המינהלי בו דורג התובע, נקבע בסעיף 4.1 לנוהל "קרן הישתלמות לעובדים בדרוג המינהלי"[footnoteRef:84] כי עובד מינהלי יוכל להצטרף לקרן עם קבלת הקביעות, או – לגבי עובד בהסכם מיוחד ותיק או עובד אירעי בהסכם מיוחד – לאחר שתי שנות עבודה בחברה.
לעובד כנ"ל ישולם בשכרו, בגין שנת עבודתו השנייה, פיצוי לקרן הישתלמות ובמעמד הענקת הקביעות יועבר לקרן ההשתלמות התשלום בגין השנה הראשונה לעבודתו" (ראו עמוד 27) (ההדגשות הוספו – ר.ג.) הנתבעת הפניתה לנוהל "קרן הישתלמות לעובדים בדרוג מנהלי" מס' 04-09-01 (ראו נספח י' לכתב ההגנה; להלן: "נוהל קרן הישתלמות"), אשר בסעיף 1 לו נקבע כדלקמן: "1. רקע
...
מכל מקום, מבלי לקבוע מסמרות בדבר ובהתחשב בקביעות לעיל בפסק הדין, שלפיהן לא חלה חובה על הנתבעת להעביר את התובע למעמד עובד מיוחד, ומשהנתבעת מסרה לתובע הודעה לעובד עליה הוא סירב לחתום מטעמיו– הרי שדין טענות התובע בהקשר זה להידחות אף לגופן.
סוף דבר התביעה נדחית.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, משהתביעה ע"ס 451,804 ₪ נדחתה על כל רכיביה ולאור היקף הראיות בתיק ומספר העדים שנדרשו לבוא לעדות מטעם הנתבעת, התובע ישלם לנתבעת את הוצאותיה בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 8,000 ₪.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין עומדת תביעתם של הסתדרות ההנדסאים בישראל (להלן: "התובעת 1"), ועד ההנדסאים והטכנאים במקורות (להלן: "התובע 2"), אלכסנדר סוגרין (להלן: "התובע 3"), מרדכי (מוטי) חסיד (להלן: "התובע 4"), גדי נקש (להלן : "התובע 5"), אבירם יום טוב (להלן: "התובע 6"), איתן רן (להלן: "התובע 7"), יהודה אלמקייס (להלן: "התובע 8") ואלן כרסנטי (להלן: "התובע 9") - (להלן: "התובעים"), כנגד מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "הנתבעת") לקבלת סעד הצהרתי לזכאותם של כל עובדי הנתבעת בעלי השכלה של הנדסאים ו/או טכנאים לשכר ותנאי נלווים בדרוג מפעלי (הנדסאים).
טרם כניסתו לתפקיד בנתבעת, היה התובע 9 בעל תעודת הנדסאי חשמל ובעל רישיון חשמלאי.
לטענת התובעים, נכון ליום הגשת כתב התביעה המתוקן, קיימים לפחות כ-307 עובדים בעלי השכלה של הנדסאים וטכנאים בנתבעת, אשר מדורגים שלא כדין בדרוג מינהלי.
לטענת התובעים, גם בהנתן הסכמת ארגון העובדים הכללי, בהתאם למסמך ההסכמות, גם אז נימנעה הנתבעת מלהעביר את העובדים והמשרות לדרוג טכנאים והנדסאים כאמור.
...
בנסיבות המקרה ולנוכח הטענות המוצגות ולאחר שחודדו טענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 15.12.20, אין לנו אלא לקבל את טענת התובעים ולקבוע כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.
לטעמנו, הסכם 2019 הקיים בנתבעת, יוצר יריבות בין התובעים לנתבעת המקימה עילת תביעה אשר עניינה להתברר בבית הדין ולא בפני רשות השיפוט של ההסתדרות כטענת הנתבעת.
סוף דבר: בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעה שבפנינו מבקשים התובעים להורות למעסיקתם – "חברת החשמל לישראל בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), להכיר בזכותם להשתייך לסקטור המקצועי של הטכנאים וההנדסאים בנתבעת, ולקבוע כי הם משתייכים לסקטור זה החל מיום זכאותם בפועל להשתייך לסקטור זה. להלן עיקר העובדות והשתלשלות העניינים: הנתבעת- הנה חברה ממשלתית האחראית על ייצור והולכת החשמל במדינת ישראל.
אולם, עם חלוף הזמן התפקיד דרש יותר ויותר ידע טכני ולכן נדרשה הכשרה ייחודית אותם עברו התובעים כמו כל "המפעילים" בתחנות הכוח: "אורות רבין" ו "רוטנברג אשקלון". התובעים מבססים את זכותם למעבר מהסקטור המינהלי לסקטור המקצועי-הנדסאים/טכנאים, על מודעות דרושים לתפקיד "מפעיל" שפירסמה הנתבעת בחודש 1/2017 באתר האנטרנט של החברה, לפיה תנאי סף לקבלת התפקיד – הנה השכלה של הנדסאי מכונות/חשמל/כימיה.
בסעיף 2 למסמך הנ"ל, נקבע כי במשרות להן טווח השכלה למשרות המופנות למספר סקטורים, העובד ישובץ בהתאם להשכלתו: "במשרות להן טווח השכלה (משרות המופנות למספר סקטורים) ישובץ עובד בהתאם להשכלתו. לדוגמא: עיסוק 1063 מבקר איכות ציוד הנדסי, בו ניתן לקלוט גם טכנאי/הנדסאי וגם מהנדס, אם ייקלט מועמד בהשכלת טכנאי/הנדסאי ישובץ לדרוג טכנאים/הנדסאים, במידה וייקלט מהנדס ישובץ העובד לדרוג מהנדסים" סעיף 3 למסמך, קובע כי "עובד שהוגדר לו קוד מינוי 850 (מנהל אדמיניסטרטיבי) וסיים תואר אקדמי יועבר לסקטור האקדמאים בהתאם למתווה ...". משמע, בתפקיד עם קוד מינוי 850, ישנם עובדים עם תואר אקדמי וישנם שלא.
...
אנו דוחים את טענת הנתבעת לפיה, במסמך הקריטריונים הוסכם על מתווה למעבר של עובדים בין סקטורים בעיסוקים מסוימים שעיסוקם של התובעים לא נמנה עליהם.
לאור כל האמור לעיל במצטבר - התביעה מתקבלת, נוכח קביעתנו לעיל, כי מכוח סעיף 2 למסמך הקריטריונים למעבר בין סקטורים, אשר אושר על ידי הנהלת הנתבעת וארגון העובדים בנתבעת, זכאים התובעים להשתייך לסקטור הנדסאים/טכנאים (בהתאמה) החל מיום 17.1.2021 היום בו אושר מסמך הקריטריונים על ידי הנתבעת ונציגות העובדים הארצית בנתבעת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו