תביעת עובד ציבור בגין התעמרות, פיטורים שלא כדין ועילות נוספות

לפני בית הדין תביעת התובע לתשלום פיצוי בגין היתעמרות והתנכלות לעובד ציבור, פיטורים שלא כדין ופגמים בהליך הפיטורים, אובדן הכנסות, הפרת חוק איסור לשון הרע, פגיעה בהתארגנות לפי חוק הסכמים קבוציים ועוגמת נפש.

המחלוקת האם הגברת גד אישרה את עמידתו של התובע בתקופת הניסיון ואת העברתו למעמד של עובד קבוע? האם השימוע שנערך לתובע נערך על פי חוזר נש"מ מספר 1246-2009? האם פיטורי התובע נערכו שלא כדין כמפורט בכתב התביעה או שמא נערכו כדין ובהתאם לנסיבות כטענת הנתבעת? האם כל הטענות שהועלו במכתב סיום ההעסקה הועלו בזימון לשיחת השימוע והאם כטענת התובע, עלו טענות שלא הועלו בשיחת השימוע ולא ניתנה לתובע הזכות להגיב לטענות? האם ניתנה לתובע אזהרה טרם עריכת השימוע? האם המדינה טיפלה בנושא תלונותיו של התובע טרם עריכת השימוע? האם היתקיימה שיחת בירור טרם עריכת השימוע בין התובע לבין גב' גב' גד גד? האם הגברת חנה גד (להלן: "גב' גד" או "החשבת") היתעמרה בתובע, וככל שכן, האם היתעמרות זו הובילה לפיטורי התובע? האם התובע הגיש תביעה זהה בגין היתנכלות כנגד מקום העסקתו הקודם, עריית רמלה? האם פרוטוקול שיחה עם התובע מיום 12.11.2014 אמיתי? האם הגב' גד חסמה את האפשרות של התובע להבחר לוועד העובדים ואיימה עליו אם יתמודד ומבחינתה מדובר בחציית קו אדום? האם נשקלו חלופות אחרות בכדי למנוע את הפיטורים? האם נשקלו הערכות העובד וההמלצות שניתנו לתובע על ידי מנהלו הישיר ואחרים, טרם ההחלטה על פיטוריו? מה הרקע שהוביל לפיטורי התובע והאם הפיטורים נערכו בשל אי התאמה או בשל קשיי משמעת? האם המדינה דנה בערר שהגיש התובע לנציב שירות המדינה? האם 13 עובדים התלוננו על התובע כפי שנכתב במכתב סיום יחסי העבודה מיום 25.5.16? האם הוגשה תלונה נוספת כדוגמת התובע כנגד הגב' גב' גד גד ומה משמעות הדבר? האם התובע זכאי לפצוי בגין היתעמרות והתנכלות תעסוקתית? לפצוי בגין הליך פיטורים שלא כדין? לפצוי בגין פגיעה ברצונו להיתמודד לוועד העובדים? האם התובע זכאי למתן צו להשבתו לשירות המדינה, נוכח פיטורים שנעשו בנגוד לנוהל פיטורי אי התאמה? הכרעת הדין האם הגברת גד אישרה את עמידתו של התובע בתקופת הניסיון ואת העברתו למעמד של עובד קבוע? שלומי מסר בתצהירו כי גב' גד אישרה את תקופת הניסיון, והפלוגתא נוסחה כך בטעות (תצהיר התובע, רישא עמוד 6).

במכתב אין את הגדרת עילה משמעתית בגינה נשלח המכתב לממונה על המשמעת בנש"מ. העתקים מהמכתב נשלחו למר משה דיין, נציב שירות המדינה; מר ויקטור וייס, סגן החשבת הכללית במשרד האוצר; מר יעקב קוינט, היועץ המשפטי של הנתבעת; גב' גד, אלה וועד העובדים.

...

הנתבעת טענה כי אין ממש בטענות התובע, התובע פוטר על רקע התנהלות לקויה במישור האישי והמקצועי, לא נפל פגם בהליך הפיטורים שנערך לו ודין התביעה להידחות, תוך חיוב התובע בהוצאות.

הנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים הבאים, בגין העילות כדלקמן: פגיעה בהתארגנות והפרת חוק הסכמים קיבוציים, בסך של 25,000 ₪.

התביעה לביטול הפיטורים ושיבוץ התובע בשירות המדינה בתפקיד הדומה בדרגתו הכספית לתפקיד שמילא טרם הפיטורים, נדחית.

בנוסף תשלם הנתבעת הוצאות התובע בסך 20,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 32677-07-19 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום נציג ציבור מעסיקים מר יעקב חמצני התובעת מלכה פראדיל כהנא ע"י ב"כ עו"ד דגנית בר קציר הנתבעים 1. בית חולים לניאדו 2. אסתי שיר 3. אריאלה כהן ארזי 4. ד"ר יעקב אלתרמן ע"י ב"כ עו"ד מרדכי לוין פסק דין

בעדות התובעת תיארה זאת כך: ש. ואחרי שלא פיטרו אותך ולא היה שימוע? ת. אחרי שדיברו איתי והתעמרו ועוד פעם קראו לי לשיחה ושוב לשיחה ואנחנו כן מעיפים ואנחנו לא מעיפים, עד הגעתי למצב כזה שאני כותבת לו שאני לא יכולה יותר אז איך שהוא זה נפסק הדבר הזה אבל עד אז היו הרבה מאוד התעמרויות כאלה של בואי ולכי וכן ואולי ותעשי ככה ותעשי ככה.

כך לדבריה: "במסגרת חיפושיי למקור פרנסה חלופי, התבקשתי ע"י אנג'לה, מיילדת שיעבדה קודם לכן בלניאדו, ליצור קשר עם סגנית אחראית חדר לידה בבית החולים הלל יפה, כי היא מעוניינת שאני אעבוד שם. יצרתי עימה קשר, שלחתי קורות חיים והמתנתי לתגובה, כשעבר הזמן שאלתי את אנג'לה מדוע אין תגובה מצד הסגנית, היא שאלה אותה והסגנית אמרה כי היא דיברה עם לניאדו, ואין לה צורך שאני אתייצב לעבודה משמע שברור שדיברו עלי דברים לא טובים מטעם הנתבע בית חולים לניאדו ומי מבין הנתבעים האחרים." על התובעת לפרט בכתב התביעה את מרכיבי העוולה והעובדות מהן נגזרת עילת התביעה.

זאת בנוסף לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ובגין היתעמרות.

...

עילת התביעה שעניינה תקיפה של התובעת על ידי דר' אלתרמן, נדחית.

לפיכך התביעה שעניינה לשון הרע של דר' אלתרמן – נדחית.

לאור זאת לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בנוסף בגין חוסר תום לב, מערב לפיצוי שנפסק בגין פגמים בהליך הניוד, כמפורט לעיל.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה נגד הנתבעים 2 עד 4 , נדחית על כל רכיביה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 47279-11-20 12 נובמבר 2022 לפני: כב' השופטת אירית הרמל נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' גילי לזרי התובע שגיא סטמקר ע"י ב"כ: עו"ד אליאור בורפקר הנתבעים 1. בית מאפה מזכרת בתיה בע"מ 2. אריק אלון ע"י ב"כ עו"ד: אליסף אוחיון פסק דין

בפנינו תביעה כספית אשר עניינה פיצוי בגין היתעמרות ולשון הרע וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, שכר עבודה, גמול שעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות.

לשון הרע: סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע) קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול "(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם" בהתאם לפסיקה, "חובת הפרוט המוטלת על תובע בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 נאמר בספרו של אורי שנהר, דיני לשון הרע (1997) (להלן – שנהר) כמפורט להלן: "בכתב תביעה במשפט לשון הרע יש להצביע על העובדות המקימות את כל מרכיביה של עילת העוולה האזרחית, היינו: את מרכיב ה"פירסום"; מרכיב "לשון הרע"; והעובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים.

לכן, למען הזהירות, הנתבעת תמציא מיד לידי התובע מכתב שיחרור מופנה לקרן הפנסיה, ככל שלא עשתה כן עד כה. גמול שעות נוספות: התובע טען כי לא קיבל גמול שעות נוספות מלאות כדין ולא קיבל את דוחות הנוכחות (ס' 8 לפרק הסעדים בכתב התביעה).

...

בנסיבות אלה, התביעה בגין רכיב שכר זה – נדחית.

בנסיבות אלה, תביעה זו נדחית.

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 39387-07-20 22 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר נציג ציבור (עובדים) מר אביעד מנשה נציג ציבור (מעסיקים) מר אייל רחלי התובע ניר אנטקי ע"י ב"כ: עו"ד ר. כץ הנתבעת טריפל סי מחשוב ענן בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד א. מרון פסק דין

בפנינו תביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, היתעמרות בעבודה ועילות נוספות, ותביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות (פיצוי הקבוע בדין ופצוי הקבוע בהסכם).

לנוכח האמור לעיל התובע תבע פיצוי בסך 150,000 ₪ בגין אי עריכת שימוע ופיטורים שלא כדין ופצוי בגין 20,000 ₪ בגין עגמת נפש והתעמרות.

...

] על רקע האמור, ובשים לב להתפרצות מגפת הקורונה בחודש מרץ 2000 התובע הגיש בקשה לאישור עבודה מהבית ובקשתו סורבה, למעט באופן חריג ונקודתי.

על רקע האמור התובע לא התייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, ולאחר שתכתובת בין ב"כ הצדדים לא הובילה ליישור ההדורים, ביום 19/7/29 התובע הגיש תביעה על סך 237,400 ₪ שעיקרה תשלום פיצויים בשל נסיבות סיום העסקתו.

אנו סבורים כי היה על הנתבעת לשלם לתובע את דמי ההודעה המוקדמת וכי היתה היא מנועה מלנכות סכום כלשהו מגמר החשבון בגין אי התייצבות בתקופת ההודעה המוקדמת.

כך או כך, אין מדובר בתשלום מכח הסכם קיבוצי ואף לא הוצג אישור של שר העבודה לנוכח האמור, ומאחר שתחשיבו של התובע לא נסתר, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בגין השלמת פיצוי פיטורים סך 3,982 ₪.

אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל: בגין דמי הודעה מוקדמת 15,000 ₪ בגין פדיון חופשה 12,808 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים 3,982 ₪ משמרבית התביעה נדחתה, והתביעה שכנגד נדחתה כולה, הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 5,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 8345-12-20 31 דצמבר 2023 לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם נציגת ציבור (עובדים) – גב' מזל בובליל נציג ציבור (מעסיקים) – מר נתן חיים התובע: **** ע"י ב"כ עו"ד אורית בשן הנתבעת: מדינת ישראל – משרד הבטחון ע"י ב"כ עו"ד דמיטרי קוגן מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) פסק דין

התובע הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) תשנ"ז-1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים) (בסך של 250,000 ₪); פיצוי בגין עוגמת נפש (בסך של 20,000 ₪); פיצוי בגין היתנכלות תעסוקתית (בסך של 70,000 ₪); פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (בסך של 60,000 ₪) ובסך כולל של 400,000 ₪.

הנתבעת הוסיפה כי אין ליתן לתובע פיצוי שכן לא היתקיימו נסיבות על פי חוק הגנה על עובדים, הליך הפיטורים בוצע כדין ואף מעבר לנדרש לאור רקע הדברים, ולא היתקיימה כל היתנכלות לתובע אלא להיפך, שכן לתובע ניתנו הזדמנויות רבות, מעבר לאלה שניתנו לאחרים, לתיקון דרכיו והתנהלותו והוא ביכר שלא לעשות כן. הכרעה תביעת התובע הועמדה על 4 עילות משפטיות, ואולם המחלוקת העיקרית נסובה סביב שתי סוגיות עובדתיות מרכזיות – האחת, האם ההתנהלות בסביבת העבודה של התובע, וספציפית זו מול רס"ן שטרית, הייתה פסולה באופן המזכה בפצוי לפי חוק הגנה על עובדים, ובגין היתנכלות תעסוקתית ועוגמת נפש; השניה, האם נפלו פגמים בהליך הפיטורים באופן המזכה בפצוי ברכיב זה. נדון בהן כסדרן.

מר פרדקין לא העיד בפנינו ולא נמצא כל תימוכין לאמירה זו. זאת ועוד, אמירה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי הגם שתקופת הניסיון הסתיימה בחודש ספטמבר 2019, ובנגוד להוראות ההסכם הקבוצי החלות על הצדדים, הנתבעת לא פיטרה את התובע בתום חמש שנות הניסיון אלא הציגה בפניו את הטענות כלפיו אשר נגעו להתנהלות הבינ-אישית, ואפשרה לו תקופת ניסיון נוספת בת למעלה מחצי שנה, עד ליום 29.5.20.

...

משלא מצאנו כי נפל פגם בהליך הפיטורים ומששיקולי הנתבעת בהחלטת הפיטורים היו ענייניים וסבירים, דין טענות התובע בענין זה – להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור – התביעה נדחית.

בנסיבות הענין, מצאנו כי יש מקום שכל צד יישא בהוצאותיו.