מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עובד פלסטיני נגד קיבוץ ישראלי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

סמכות בית הדין לידון בתביעה נגד הנתבע הנתבע טוען שבית הדין טעה בהחלטתו מיום 4.2.17 משדחה את בקשתו לדחיית התביעה נגדו על הסף, הן בשל כך שהבקשה הייתה מוסכמת על התובעים והן בשל כך שההנמקה שביסוד ההחלטה – העסקת התובעים ביישוב ישראלי – אינה מקימה לבית דין זה סמכות לידון בתביעת תושב הרשות הפלסטינאית נגד תושב אחר של הרשות הפלסטינאית.
בית הדין סבור שדברי בית הדין הארצי לעבודה בעיניין הקבוץ הארצי, לפיהם אין להיתעלם מהצהרות של מעסיק כלפי רשויות, אמנם אין בהם בעניינינו כדי להביא למסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לנתבעת, אך יש בהם כדי להצדיק להטיל על הנתבעת לשאת בהוצאות שלה בהגנה מפני תביעות של מי שמסתמכים על הצהרות שלה.
...
הנתבע ישלם לתובעים הבאים את הסכומים הבאים: לתובע בסעש 65048-12-15 זידאן רשיד – 3,294 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.12 עד לתשלום בפועל.
בית הדין סבור שדברי בית הדין הארצי לעבודה בעניין הקיבוץ הארצי, לפיהם אין להתעלם מהצהרות של מעסיק כלפי רשויות, אמנם אין בהם בענייננו כדי להביא למסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לנתבעת, אך יש בהם כדי להצדיק להטיל על הנתבעת לשאת בהוצאות שלה בהגנה מפני תביעות של מי שמסתמכים על הצהרות שלה.
הנתבע ישלם שכ"ט עו"ד לזידאן רשיד בסך 1,000 ₪ ולכל אחד מן התובעים האחרים – 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בנצרת סע"ש 45689-01-17 לפני כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן התובע: מוראד דראגמה, ת.ז. 908126667 ע"י ב"כ עו"ד סאהר פאר הנתבע: קבוץ מצפה שלם ע"י ב"כ עו"ד ישראל ליכטנשטיין החלטה
ביום 19/1/17, הגיש התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, כתב תביעה כנגד הנתבע, בו טען, בין היתר, כי עבד אצל הנתבע כפועל חקלאות בתקופה שמיום 26/12/13 עד ליום17/6/16 – מועד בו פוטר לאלתר.
בהתאם להוראות תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), יש להורות על חיוב בהפקדת ערובה לגבי תובע שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954, אלא אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו, דבר אשר לא ארע במקרה דנן.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.
לאור האמור לעיל, מתקיים החריג הראשון אשר נקבע בתקנה 116א(ב), ומכאן דין הבקשה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לבסוף טוען הנתבע כי התובע עצמו טוען כי עבד במקום אחר (קבוץ קליה-כתב תביעה של התובע נגד קבוץ זה צורף לבקשה), כי אמינות גירסתו של התובע בתביעתו נפגעה, עת אמר בבית הדין (בדיון מיום 6.7.14) כי עבד בקבוץ קליה בשעות הלילה בעוד שאישורי העסקתו (נספח ב לבקשה) ותצהיר האחראי על התובע מטעם קליה- מר שלמה הירשפלד (נספח ג לבקשה) מעידים כי העבודה בקבוץ קליה יכולה הייתה להתבצע אך בשעות היום, שעות המקבילות לשעות העבודה להן טוען התובע שעבד אצת הנתבע.
בעיניין עובד שהוא תושב הרשות הפלסטינאית נקבע בפסק הדין כי: "ככלל, אין להטיל על עובד תושב הרשות חובת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק-הנתבע, רק בשל היותו תושב הרשות. יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. בתוך כך, תנתן הדעת לשני פנים אלה:
מאידך, אם עמד המעסיק בנטל הנידרש, יוסיף בית הדין ויבחן אם קיימות אפשרויות חלופיות לחיוב בערובה, כגון יכולת מימוש נכסים מעם העובד או הפקדת ערובה מטעמו בתחומי מדינת ישראל, קודם שיָשִׁית עליו חובת הפקדת ערובה.
...
(יצוין כי הבקשה הוגשה לפני זמן אך משום מה נשמטה מן המערכת והובאה מחדש לעיון בית הדין רק לאחרונה) לאחר עיון בבקשה באתי למסקנה כי יש לקבוע ערובה להוצאות, ואפרט: טוען הנתבע: ראשית-כי מעולם לא העסיק את התובע.
מצא בית הדין כי אין התביעה מופרכת על פניה והמעסיק-הנתבע לא הוכיח כי נבצר ממנו להיפרע מן העובד – לא תוטל הערובה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי תביעת התובעים כנגד הנתבעת 1 – מדינת ישראל (להלן: "הנתבעת") בגין מותו של מר איוון שמילוב ז"ל (להלן: "המנוח"), עובד ניקיון, שנהרג בפיגוע טירור שאירע במסוף קרני (להלן: "המסוף") ביום 13.1.05 בסמוך לשעה 22:50 (להלן: "הארוע").
המסוף ממוקם כ-1.5 ק"מ מערבית לקבוץ נחל עוז, בגבול ישראל-רצועת עזה.
נקודת תורפה זו הנה המגע בין עובדים פלסטינים לעובדים ישראלים, אשר ככל הנראה הוא שגרם לארוע, שכן ההנחה הנה כי עובד פלסטיני הוא שגרם לפיגוע.
...
לטענת הנתבעת, דין התביעה כנגדה להידחות בנימוק כי לא יכלה למנוע את האירוע, לא לפני קרות האירוע ולא במהלכו.
לא שוכנעתי כי ניתן היה למנוע את מות המנוח לו היה מצויד בקסדה ובאפוד מגן.
לסיכום: לפיכך, לא מצאתי כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליה כלפי המנוח, וכי בעטיה אירע האירוע.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי העובדות המתוארות בכתב התביעה, התובע, פלסטינאי תושב הרשות הפלסטינאית, נהג ברכבו עם אדם נוסף, כאשר רכב של כוחות הבטחון התקרב לרכבם, הורה להם לעצור, הוריד אותם מהרכב והושיב אותם אזוקים לצד הדרך.
עם זאת, גישה זו לא מצאה אחיזה בפסיקה (ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אחמד אבו מוחסן – קבוץ בית הערבה (פורסם בנבו, 11.2.21)).
מן הכלל אל הפרט: התובע הוא תושב הרשות הפלסטינאית ואין מחלוקת כי הוא נעדר נכסים כלשהם בתחום מדינת ישראל.
כמו כן, גם בהנחה כי מקרה זה חוסה תחת חוק הפיצויים, כאשר בוחנים את נסיבות התאונה, כפי שהן משתקפות מכתב התביעה, נראה כי על פניו, התובע לא ביסס עילה נגד המדינה לפי חוק זה. התובע אינו טוען כי נפגע מרכב המדינה, אלא כי הפגיעה אירעה מרכב הנתבע בלבד, כאשר הוא ישב לצד הדרך.
...
המזכירות תקבע תז"פ ליום 5.9.21 לקבלת אישור על הפקדת הערובה ותשלח החלטתי לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו