חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עובד פלסטיני נגד מעסיק ישראלי לתשלום זכויות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעה כספית שהגיש התובע, תושב הרשות הפלסטינית ומתגורר בשכם, נגד מעסיקו (הנתבע), קבלן בנין ישראלי, המתגורר בישוב קלנסאווה ואשר עניינה הפרישי שכר, פצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות נוספות.
התובע תבע 4,550 ₪ (ס' 48 לסיכומיו) ולכן הוא זכאי לסכום הנתבע בלבד, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית חוקית מיום סיום יחסי העבודה (1.10.2018) ועד מלוא התשלום בפועל.
...
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבע ישלם לתובע כדלקמן: פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בסך 2,000 ₪.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד מלוא התשלום בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה ובתצהיר העלה התובע טענות שונות ומגוונות כנגד מעסיקתו ואולם בישיבת הקד"מ ובפתח ישיבת ההוכחות, לאחר שהצדדים הגיעו ביניהם להסכמות לעניין תקופת העבודה, התובע הודיע כי הוא מצמצם את התביעה לשני רכיבים: דמי הבראה (לשנים 2011,2012,2013) וכן לנושא ההפרשות לפנסיה (בשיעור 6% מהשכר - חלק גמל בלבד).
בהקשר זה יצוין שבהמשך לפסיקה בעיניין בג"צ גבעת זאב[footnoteRef:2] נפסק הן על ידי בתי הדין האיזוריים לעבודה והן על ידי כב' בית הדין הארצי כי על העסקתם של עובדים פלסטינאים ביישובים ישראליים או באיזורי תעשיה בתחום ההתיישבות הישראלית באיזור חל הדין הישראלי[footnoteRef:3].
עוד יצוין שצו ההרחבה בענף התעשייה, מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה, קובע כי הוראותיו יחולו על כל העובדים והמעבידים בענפי התעשייה בישראל, ולמעט: מעבידים אשר מעסיקים עד 20 עובדים ואשר חלה עליהם חובה להסדר פנסיוני לעובדיהם מכוח הסכם קבוצי או צו הרחבה והם מקיימים אותה.
באשר להפרשות לפנסיה, לאור הודעת התובע מיום 28.2.2020 לפיה הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, ומשלא הגיבה הנתבעת, חרף ההזדמנות שניתן לה לעשות כן, ומשלא סתרה את דבר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, הרי שהתובע זכאי לתשלום חלף הפרשות פנסיוניות, ומתייתרת ההכרעה בשאלה המשפטית העומדת בבסיסה של תובענה זו, לעניין אופן / מועד ביצוע חלף התשלומים לפנסיה.
...
לנתבעת ניתנה הזדמנות להגיש תגובתה להודעת התובע, במסגרת החלטתי מיום 28.1.2020 אולם הנתבעת בחרה שלא לעשות כן. סיכומי התובע בסיכומיו טען התובע שהנתבעת הפרה את חובתה לבצע עבורו הפרשות פנסיוניות במהלך תקופת עבודתו.
בעניינו, הנתבעת לא חלקה על תחולת צו ההרחבה/הסכם הקיבוצי ושוכנעתי שבעיננו חלות הוראות צו ההרחבה בענף התעשייה.
] סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים כדלקמן בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה עד לתשלום בפועל: סך של 27,720 ₪ בגין חלף הפרשות לפנסיה (רכיב גמל).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע לבקשה וטענות הצדדים התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, הגיש תביעה כנגד הנתבע לחיובו בתשלום פצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ורכיבי פיצוי למיניהם בגין תקופת העבודה הנטענת וסיומה, סכומים הנתבעים, בין היתר, מכח צו ההרחבה בענף האפייה, בסכום כולל של 829,350 ₪.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
" תכליתה של תקנה 116א לתקנות היא מניעת מצב בו מעסיקים יאלצו להיתמודד עם תביעות סרק בלתי מבוססות, תוך השקעת מאמצים וכספים בניהול הליך לא מוצדק (ראו: בג"ץ 7016/16 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, מיום 17.9.18).
...
לבסוף אציין, כי לא שוכנעתי בקיום החריג השלישי – 'טעמים מיוחדים' המצדיקים דחיית הבקשה.
על יסוד כל האמור לא שוכנעתי, כי התובע הוכיח קיומם של מי מהתנאים המופיעים בתקנה 116א המצדיקים דחיית הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה בתיק.
סוף דבר על יסוד האמור – הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה בתיק מתקבלת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעתו של מר אמיר צעאבנה (להלן: "התובע"), כנגד מעסיקתו לשעבר חברת "א.ר. כהן הנדסה ובניין בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתו הוא זכאי להן מתחילת עבודתו בנתבעת מתאריך 7/2019 ועד לתאריך 11/2020, לטענתו יש לחייב את הנתבעת לשלם לו : - פיצוי בגין הפרת החובה למסור הודעה בכתב לעובד, סך של 3,000 ₪.
לטענתו, נציג הנתבעת מר אימן סיף הודיע לו כי הוא לא יכול להמשיך לעבוד אצל הנתבעת וכי היתר/רישיון הכניסה שלו לישראל יבוטל .
טוענת הנתבעת, כי עבור דמי הבראה, דמי חופשה, תוספת מישפחה ודמי חגים, שולם לתובע במזומן כפי ששולם לו שכרו, באישור ופקוח המת"ש. הנתבעת מבהירה כי, התובע אינו זכאי לפדיון ימי החופשה ודמי הבראה, שכן שולם לו בגין זכויות אלה בהתאם לחישוב המת"ש. לטענת הנתבעת, היא זו שדאגה להסעה ועל חשבונה הסיעה את התובע ואת יתר חבריו לעבודה מהרשות הפלסטינאית, מהמעבר ועד לאתר העבודה ובסיום העבודה דאגה להם להסעה בחזרה למעבר.
...
בבוא בית הדין להכריע בשאלה, האם מדובר בהתפטרות או בפיטורים, ולקבוע מי מהצדדים הביא את היחסים לידי גמר, עליו ליתן את הדעת "למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה" (דב"ע ל/3-18   נח בנצילוביץ - אתא בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע ב 41).
התובע עבד 16 חודשים בנתבעת, לכן אנו קובעים, התובע זכאי לשי לחג בגין 1.33 שנים סך של 666 ₪.
לטענת הנתבעת, טענות אלו מטעם התובע, הן "טענות סרק" וכי שולם לתובע מלוא הזכויות שלו.התובע הפנה את בית הדין להסכם וצו הרחבה אשר מהם לא עולה כי התובע זכאי לתוספת משפחה, לכן התביעה לרכיב זה נדחית.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל במצטבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ואנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: בגין אי הודעה בכתב על תנאי עבודה סך של – 3,000 ₪.

בהליך צו עשה/צו מניעה (קבועים) (צ"ו) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעניינינו, מדובר בתביעת עובד נגד מעסיקתו לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה.
לעניין מקום העבודה נפסק שניתן לפרש מונח זה "גם כמרכז מפעלו של המעביד, או כמקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק". יצוין כי הפירוש הרחב של המונח "מקום העבודה" נועד להקל על העובד - התובע, בבחירת מקום השיפוט הנוח לו. במקרה הנידון, בכתב התביעה נטען כי המשיב, תושב כפר ג'פנה, נפת רמאללה ברשות הפלסטינאית, מחוץ לתחומי הקו הירוק, עבד כמסגר (עובד כפיים) במפעלה של המבקשת הממוקם ביישוב "גבע בנימין" שגם הוא מחוץ לתחומי הקו הירוק.
...
הכרעת בית הדין- אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שעיינתי בכתב התביעה, הבקשה, תגובת המשיב ותשובת המבקשת ובכלל החומר שבתיק, באתי לכל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן: סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה נקבעת לפי הוראות חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ותקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) ולא לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
אשר לטענה לפיה מקום "עבודתה של המבקשת" הוא בירושלים והסביבה וכי היא "משווקת את עצמה ועובדת אך ורק בירושלים ובסביבה", דינה להידחות שכן המשיב טען, וטענתו זו לא הוכחשה על ידי המבקשת וממילא לא נסתרה, כי הוא עבד כמסגר במפעלה של החברה בישוב גבע בנימין, מה גם למשיב הונפק רישיון עבודה ביהודה ושומרון, קרי מחוץ לקו הירוק ולא בתחומי מדינת ישראל.
סיכומם של דברים- על יסוד האמור לעיל, לא מצאתי בטעמי הבקשה הצדקה להעברת מקום הדיון בתביעת/בקשת המשיב, ונחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו