תביעת עובד ניקיון נגד קבלן שירותים בענף הניקיון

החברה טענה מנגד כי לצד רישיונה כקבלן שירותים בענף הניקיון היא מחזיקה גם רישיון של קבלן כוח אדם והיא מעניקה שירותי כוח אדם למגוון רחב של חברות, בתי עסק וארגונים בשלל ענפי הכלכלה בגדרם אף ניתנו השירותים במסגרתם הועסקה העובדת, כך שהוראות צו ההרחבה בניקיון אינן חלות בגינה.

בית הדין הוסיף והיפנה לעובדה לפיה "נגד הנתבעת ניתנו מספר פסקי דין, אשר קבעו כי חלות עליה הוראות צו ההרחבה בענף הנקיון" בכלל ולסע"ש (ת"א) 45317-11-16 (8.4.2019).

כפי שנפסק לא אחת, שעה שהמעסיק לא ביצע קזוז דמי הודעה מוקדמת לעובד בזמן אמת, ניתן לראות בהתנהלותו משום ויתור על זכות הקזוז והוא מנוע מלחזור בו רק משום שהוגשה כנגדו תביעה על ידי העובד (ראו בין היתר: ע"ע (ארצי) 155/06 לביא – ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ (25.6.2009); ע"ע (ארצי) 41354-02-16‏ ‏מלכה - טרייל סוכנויות בע"מ ‏(9.1.2019)).

...

לאחר בחינת בקשת רשות הערעור, התשובה לבקשת רשות הערעור והתגובה לתשובה, ולאחר שנתתי את דעתי על פסק הדין ומכלול החומר בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות מתן רשות ערעור תוך חריגה מהכלל המנחה של התערבות מצומצמת בהליכי דיון מהיר.

הקביעה דלעיל היא בנסיבות העניין, כעולה מהנמקת בית הדין האזורי, קביעה עובדתית שאיני מוצא לנכון להתערב בה. מקובלת עלי גם קביעת בית הדין האזורי כי בחירתה של החברה שלא לחשוף את הסכם ההתקשרות בינה לבין המזמינה פועלת, בנסיבות אלה, לחובתה.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

לפנינו תביעה לתשלום זכויותיה של התובעת בגין תקופת עבודתה כמנקה במתקני הקנטרי ברמת השרון, ובגין סיומה.

במקור, הוגשה התביעה נגד הקבלן, הנתבעת 1, בעלת המניות של הנתבעת 1, והנתבעת 3, בחצריה עבדה התובעת.

בכתב ההגנה נטען אמנם, בשם כל הנתבעות, כי הנתבעת 1 סיפקה שירותים כחברת כוח אדם, אך הנתבעת 3 לא חזרה על טענה זו לאחר שהופרד ייצוגה מיתר הנתבעות.

כך, בפיסקה 8 לחוזה התחייב הקבלן להפריש לעובדים הפרשות לקרן הישתלמות והפרשות מלאות בשיעור 8.33% לפיצויים; לשלם תוספת ותק; ולשלם דמי הבראה בשיעורים המתאימים לצוו ההרחבה בענף הניקיון.

...

לאחר שקילת הראיות וטענות הצדדים, מצאנו כי יש לחייב גם את הנתבעת 3 בתשלום זכויות התובעת, הן כמעסיקה במשותף והן בהיעדר פיקוח ראוי מטעמה על תנאי ההעסקה, ונפרט.

לאור כל האמור, משלא שולם לתובעת שכר עד לתום התקופה המוגנת, בהתאם לחוק עבודת נשים זכאית התובעת לפיצוי חלף שכר כנתבע על ידה, משך חודשיים לאחר תום תקופת הלידה, בסך 10,832 ₪.

סיכום לאר כל האמור, מתקבלת התביעה, כך שהנתבעת 3, יחד ולחוד עם יתר הנתבעות, תשלם לתובעת את המפורט להלן: פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בסך 2,000 ₪.

ראשית, לאחר שהנתבעת מסרה לידי התובע את פרטי קבלני השירותים בניהולו של מר חוטה, התובע הגיש כתב תביעה מתוקן אף כנגדם, אך הם נמחקו לאחר שלא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון.

קרן הישתלמות, הודעה מוקדמת ופיטורים שלא כדין התובע תבע תשלום עבור קרן הישתלמות מכוח צו ההרחבה בענף הניקיון, תשלום הודעה מוקדמת בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

...

משכך, תביעה זו נדחית.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שאנו קובעים כי על הנתבעת חלה אחריות אזרחית מכוח החוק להגברת האכיפה לתשלום הסכומים הבאים לתובע: גמול שעות נוספות בסך 11,767.5 ₪; גמול עבור עבודה בשבת בסך 5,800 ₪.

התביעה לפיצוי בגין מסירת הודעה לעובד ואי מסירת תלושי שכר, קרן השתלמות, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת שכר – נדחית.

התובעת הגישה תביעתה כנגד המלון וכנגד הנתבעות 2-3, אשר לטענתה הן חברות קבלניות העוסקות בניקיון והנפיקו לתובעת תלושי שכר.

בהילכת אבו מוחסן נקבע כי במסגרת הטעמים המיוחדים אשר עשוים להצדיק מתן פטור מחובת הפקדת ערובה ניתן לשקול, בין השאר, "מאפייני העסקת אוכלוסיית התובעים עליהם חלות התקנות, ופערי הכוחות והמידע בינם לבין הנתבעים" (סעיף 56 לפסק הדין) כמו גם העסקה בתבנית העסקה מורכבת (סעיף 60 לפסק הדין), וכך נכתב: "אחד ממאפייני העסקת עובדים עליהם חלה התקנה הוא העסקתם ב"שירשור קבלנות", עת פעמים רבות הם מועסקים על ידי קבלני כוח אדם או קבלני שירותים, ולעתים הם מועסקים אף ב"שירשור מרובע" – דהיינו, המזמין מתקשר עם קבלן שירות, וזה מצידו מתקשר עם קבלן משנה נוסף למתן השירותים.

סוגיות אלו יש לברר גם במסגרת הליך זה, וזאת שעה שנטען בכתב התביעה כי הנתבעות 2,3 היו חברות העוסקות בניקיון, ומנגד נטען בכתב ההגנה כי הנתבעות 2-3 לא היו קבלני שירות בתחום הניקיון כעיסוק עקרי ולכן הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון לא חלות על העסקת התובעת.

...

דיון והכרעה- לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

אציין, כי נוכח השלב בו מצוי ההליך, קביעותיי במסגרת החלטה זו הינן לכאוריות, ולצורך הכרעה בבקשה זו. מכל הטעמים להלן – אני סבורה כי הבקשה להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 1 – דינה להידחות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ד"מ 38047-10-20 21 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב בירנבוים התובע : gerelasi fituwi ע"י ב"כ: עו"ד **** ועקנין הנתבעת : 1. י.ב. שיא משאבים בע"מ – עיכוב הליכים 2. ר. ג. א. שרותים ונקיון (ישראל) 1987 בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אסף אוסלקה פסק דין

התובע, אזרח אריתראה, הועסק אצל הנתבעת 1 (להלן- משאבים) כעובד ניקיון והוצב בעריית רמת גן. התובע עותר לתשלום זכויות סוציאליות בגין עבודתו בנתבעת וסיומה ואלו העובדות הרלבנטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם: הנתבעת 1 (להלן- משאבים) חברה בעלת רישיון "קבלן שירות" וכן בעלת רישיון לאספקת כוח אדם.

תמצית טענות התובע לטענת התובע הוא הועסק ברגא כעובד ניקיון מטעם משאבים מחודש 8/17 עד 11/19 (28 חודשים); רגא עצמה סיפקה שירותי ניקיון עבור עריית רמת גן לפי מיכרז; וב-8/19 הוא פוטר לאלתר וללא שימוע כדין עקב חילופי זוכים במיכרז; אשר לרכיבי התביעה- התובע שחל עליו צו ההרחבה בענף הניקיון ושהוא זכאי לפיצויים בגין – אי מתן הודעה לעובד; תשלום בחסר של הפרשות חלף קרן הישתלמות; נכויים שלא כדין מהשכר; אי מתן הודעה מוקדמת; ואי עריכת שימוע לפני פיטורים.

[footnoteRef:18] עובד המבקש להגיש תביעה נגד משתמש בגין אי עמידה במערך החובות שבין המשתמש לקבלן, אינו נידרש לדעת מראש אילו הוראות הפר המשתמש.

...

עם זאת ונדחית התביעה לפיצוי בגין אי עריכת שימוע ומתן הודעה מוקדמת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

לאור תוצאת פסק דין זה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.