תביעת עובד נגד מעסיקתו בגין אי תשלום שכר וזכויות

לפניי תביעה כספית שהגיש התובע בגין אי תשלום שכר וזכויות סוציאליות בתקופת עבודתו בנתבעת.

עוד נפסק כי מעסיק אינו זכאי לקזוז תשלומים ששולמו לעובד לאחר סיום יחסי עבודה בתגובה לתביעה שהגיש נגדו וכי אם מעסיק לא קיזז סכומים המגיעים לו לשיטתו בעת גמר היחסים יש לראותו כמי שויתר על הזכות לקזום (ע"ע (ארצי) 24946-09-14 ריאן זינאת – איי.אס.אס. אשמרות בע"מ (4.8.2016).

...

משכך אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר במתווה שכר מיטיב לאור העובדה שהנתבעת מסכימה לשלם לתובע את הסכום שתבע כפקדון.

לא זו אף זו, תחשיבי הנתבעת המלמדים לכאורה על תשלום שכר ביתר כלל לא פורטו בכתב ההגנה או בתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת וטענותיה אלה פורטו לראשונה בסיכומי הנתבעת באופן שלא ניתנה לתובע האפשרות לחקור את נציג הנתבעת ביחס אליהם בחקירתו הנגדת וגם מטעם זה דינן להידחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל ביחס לרכיבים המפורטים להלן ועל הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: 69.1 הפרשי שכר וגמול שעות נוספות 6,190 ₪ 69.2 פיצויי הלנה 2,000 ₪ 69.3 פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק 3,800 ₪ 69.4 תשלום עבור פדיון ימי חופשה 3,360 ₪ בנוסף לכך על הנתבעת להפקיד סך של 16,200 ₪ בפיקדון עובדים זרים.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים: התובע הגיש בתאריך 4.10.20 תביעה כנגד הנתבע במסגרתה עתר לחיוב הנתבע בתשלום פצויי פיטורים, חלף הפקדות לפנסיה, הפקדות לפקדון עובדים זרים, דמי נסיעה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, שכר עבודה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ופצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה.

ראשית, גרסת הנתבע לא נתמכה בתצהיר והנתבע אף לא התייצב לדיון; שנית, העד מטעם הנתבע שטען בתצהירו כי מדובר בשכר כולל, אף הוא לא התייצב לדיון ולא ניתן היה לחקור אותו על תצהירו; שלישית, תצהירו של התובע לא נסתר והוא אף תמך באמור במסגרת החקירה הנגדית (עמ' 3 שורות 20-21); רביעית, בין הצדדים לא נכרת הסכם העסקה ואף לא צורפה כל הודעה על תנאי העסקה כך שנטל ההוכחה הנו על שכמו של המעסיק, שלא עמד בו (ראו סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב- 2002 לפיו "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת"); חמישית, לא ניתן להסכים לתשלום שכר הכולל תשלום עבור פצויי פיטורים אלא בהתאם לאמור בסעיף 28 לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר: לטענת התובע במהלך כל תקופת העסקתו הנתבע לא הנפיק לו תלושי שכר ועקב כך נפגעו זכויותיו (סעיף 8יא' לתצהיר).

...

בנסיבות אלו מצאנו לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪ (ראו סעיף 5 לחוק).

סוף דבר: התביעה מתקבלת כמפורט לעיל.

הנתבע ישלם לתובע סכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 26,026 ₪.

התובע פנה גם למנהל המתנ"ס בדרישה לתשלום זכויותיו, אולם המנהל טען כי המתנ"ס שימש כאמצעי בלבד לתשלום שכרו של התובע, וכי המתנ"ס איננו המעסיק של התובע.

] לפיכך, ומאחר שאין מחלוקת כי התובע החל את עבודתו בפועל בבית הספר לכדורגל תחת שתוף הפעולה של המועצה והמתנ"ס רק בחודש ספטמבר 2018 (וזה גם החודש שבו הכספים הועברו בפועל מן המועצה למתנ"ס), הרי שיש לראות בכספים ששולמו לתובע בחודשים מאי ויוני 2018 כשכר עבור עבודתו בבית הספר לכדורגל.

] לאור האמור, עדותו של התובע כי היה מחכה "עוד חודש" לשכרו, וכי הוא לא יכול היה לעזוב בגלל הילדים ששלמו בגין החוג, אינה מתיישבת עם טענותיו בכתב התביעה, כי "גילה" רק לאחר סיום העסקתו שלא שולם חלק משכרו.

סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד קובע, כי: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971." לפיכך, ומשהתובע הצהיר בתצהיר העדות הראשית כי הוסכם עמו על תקופת העסקה קצובה של שנה אחת, הנטל להוכיח כי לא כך סוכם בין הצדדים עבר לכתפי המועצה והמתנ"ס.[footnoteRef:62] [62: ראו בהקשר זה: ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ (20.6.2022); פרנקל צבי, "רשימה: המוציא ממעסיקו עליו הראיה?" משפט ועסקים – מהדורה מקוונת (2022).

משהשכר שולם לתובע במלואו, כאמור, הרי שהוא זכאי לתשלום פיצוי בגין אי-ביצוע הפקדות לקופת הגמל וכן הוא זכאי בנסיבות העניין לפצויי פיטורים, כמפורט בהרחבה לעיל.

...

לפיכך, ובשים לב לכך שממילא הוא הועסק 12 חודשים בלבד בבית הספר לכדורגל, הוא אינו זכאי לקרן השתלמות, ודין תביעתו של התובע ברכיב זה – להידחות.

בנסיבות אלה, אני מקבל את טענת התובע כי סוכם עמו כי הוא יועסק בבית הספר לכדורגל למשך שנה אחת.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

לצורך מימוש זכויותיו הפנסיוניות של עובד (לרבות בתקופת אובדן כושר עבודה), עומדת לעובד הזכות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיק עקב הפרת הוראת צו ההרחבה לפנסיה חובה, ובמקביל קיימת לעובד גם זכות לנהל הליך אזרחי כנגד קרן הפנסיה/קופת הגמל בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ומכוח עילות חוזיות ככל שקופת הגמל לא עמדה בחובותיה בעת שנערך לתובע ביטוח פנסיוני על ידי המעסיק.

בהתאם לנפסק בטורעני אין חובות הקרן כלפי העמית, מבטלות את עילות התביעה נגד המעסיק עקב הפרת חובתו כלפי העובד לבצוע תשלומים חודשיים לקרן הפנסיה.

עניין זה נבחן בעבר בכל הקשור לתביעות עובדים נגד מעסיקים בגין אי הפקדת כספים לקופת הפנסיה תוך הגדרה ברורה של תקופת ההתיישנות (ר' למשל ע"ע (ארצי ) 36058-12-13 יעקב וקסלר - י. אדרי ובניו מיפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ (20.06.2017).

...

מכאן, אנו מקבלים את טענת התובע כי תחילת עבודתו בנתבע 2 היתה ביום 1.1.2013.

באשר לתביעת התובע לקבל שחרור מפרמיות בתקופה הרלוונטית, מאחר שתובע לא עמד לבחינה בפני הגורם הרפואי, בהתאם לתקנון הקרן, ובשל דחיית התביעה נגד מנורה– תביעתו של התובע לקבל פיצוי בדמות שחרור מרכיב הפרמיות – נדחית.

מסקנה זו, לא מאיינת את המסקנות אליהן הגענו לעיל כך שתביעתו של התובע למתן צו הצהרתי כי בעת אירוע הנכות היה עמית פעיל – נדחית.

סוף דבר התביעה כנגד מנורה נדחית.

תביעת התובע עניינה בזכויות הנתבעות הבאות: פצויי פיטורים; הלנת פצויי פיטורים; הפרישי שכר, גמול שעות נוספות, שעות חג ותשלום בגין עבודה במנוחה השבועית; הפקדות מעסיק לגמל; הפקדות עובד לגמל; פצויי הלנת שכר עבודה; דמי הבראה; פדיון חופשה; דמי חגים.

טענות הצדדים – התובע טוען, כך: הוא נאלץ להתפטר מעבודתו אצל הנתבע בדין מפוטר בשל נסיבות שבגינן לא נידרש ממנו להמשיך בעבודתו, עקב אי-תשלום שכרו, תנאיו וזכויותיו הסוציאליות כדין, ולאחר שהתריע בפני הנתבע פעמים רבות על כך; הוא עבד במסעדה שעות נוספות רבות שלא שולמו לו, וגם תעוד שעות העבודה נעשה על ידי הנתבע בצורה לקויה ובנגוד להוראות הדין; פניותיו לנתבע לא הואילו והוא לא קיבל ממנו מענה עינייני, והוא אף הותקף על ידי הנתבע בהאשמות-שוא; הנתבע לא ערך לו גמר חשבון כנדרש, הגם ששולם לו תשלום מסוים לאחר סיום יחסי העבודה, אך ללא פירוט או הסבר; במהלך תקופת עבודתו שולמו לו רכיבים שונים בשכרו באופן פקטבי, כגון "בונוס", שהנם למעשה שכר עבודה לכל דבר ועניין.

הנתבע טוען, כך: התביעה כנגדו הוגשה שלא כדין על ידי התובע, בחוסר תום-לב מובהק ובמטרה לעשות עושר שלא במשפט; התובע עבד במסעדה לא רק כטבח, אלא גם כאחראי על סידור העבודה של כלל הטבחים במסעדה, והם ערכו יחדיו את סידור העבודה, כל אחד על פי התאמותיו; התובע עבד פחות שעות ממה שנטען על ידו, והוא גם קיבל הפסקה שלא נכללה בתחשיביו; התובע היה בא והולך לפי רצונו, ומבצע סידורים פרטיים בזמן העבודה – כגון הבאת ילדיו לבית הספר; הבונוס ששולם לתובע היה אותנטי ושולם בגין שעות עבודה פחותות מאוד של התובע; התובע עזב את העבודה מהיום להיום כדי לעבוד אצל מעסיק אחר ותירץ את עזיבתו בהרעת תנאים – שלא היתה מעולם, וחרף הפצרות הנתבע לחזור לעבודה.

המכתב עסק בזכויות שונות שבמשפט העבודה שלפי הנטען לא שולמו לתובע, ובכלל זה: הפקדות גמל למעסיק בסך של 7,163 ₪; דמי הבראה בסך של 2,374 ₪; הפקדות עובד למעסיק אשר נוכו משכר התובע ולא הועברו להסדר הפנסיוני בסך של 4,700 ₪; דמי חגים בסך של 8,475 ₪; הפרישי שכר וגמול שעות נוספות בסך של 110,477 ₪.

...

אשר לנתבע, הוא הכחיש את כלל טענות התובע, וטען כי דין התביעה להידחות במלואה.

טענת התובע מקובלת עלינו והיא אף עולה בקנה אחד עם העדויות והראיות שהוגשו בהליך.

טענת התובע מקובלת עלינו במלואה, ויש לראות בחומרה את התנהלותו של הנתבע שסירב משום-מה לשחרר לידי התובע כספים שאין ולא יכולה להיות לגביהם מחלוקת כלשהי.

] סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן – א. השלמת פיצויי פיטורים בסך של 51,957 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 82,103 ₪; ג. הפקדות מעסיק לגמל בסך של 3,893 ₪; ד. הפקדות עובד לגמל בסך של 3,864 ₪; ה. דמי הבראה בסך של 1,259 ₪; ו. דמי חופשה בסך של 18,447 ₪; ז. דמי חגים בסך של 10,122 ₪; ח. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 5,000 ₪.