תביעת עובד נגד מעסיקיו בגין אי תשלום זכויות כספיות

] לפיכך, ומאחר שאין מחלוקת כי התובע החל את עבודתו בפועל בבית הספר לכדורגל תחת שתוף הפעולה של המועצה והמתנ"ס רק בחודש ספטמבר 2018 (וזה גם החודש שבו הכספים הועברו בפועל מן המועצה למתנ"ס), הרי שיש לראות בכספים ששולמו לתובע בחודשים מאי ויוני 2018 כשכר עבור עבודתו בבית הספר לכדורגל.

] לאור האמור, עדותו של התובע כי היה מחכה "עוד חודש" לשכרו, וכי הוא לא יכול היה לעזוב בגלל הילדים ששלמו בגין החוג, אינה מתיישבת עם טענותיו בכתב התביעה, כי "גילה" רק לאחר סיום העסקתו שלא שולם חלק משכרו.

לפיכך, ולאור התחשיבים לעיל, התובע זכאי לסכום של 1,918 ₪ (1,244 ₪ - 3,162 ₪) – פיצוי בגין אי-ביצוע הפקדות לקופת גמל (תגמולים, חלק מעסיק).

סעיף 5א' לחוק הודעה לעובד קובע, כי: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971." לפיכך, ומשהתובע הצהיר בתצהיר העדות הראשית כי הוסכם עמו על תקופת העסקה קצובה של שנה אחת, הנטל להוכיח כי לא כך סוכם בין הצדדים עבר לכתפי המועצה והמתנ"ס.[footnoteRef:62] [62: ראו בהקשר זה: ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ (20.6.2022); פרנקל צבי, "רשימה: המוציא ממעסיקו עליו הראיה?" משפט ועסקים – מהדורה מקוונת (2022).

משהשכר שולם לתובע במלואו, כאמור, הרי שהוא זכאי לתשלום פיצוי בגין אי-ביצוע הפקדות לקופת הגמל וכן הוא זכאי בנסיבות העניין לפצויי פיטורים, כמפורט בהרחבה לעיל.

...

לפיכך, ובשים לב לכך שממילא הוא הועסק 12 חודשים בלבד בבית הספר לכדורגל, הוא אינו זכאי לקרן השתלמות, ודין תביעתו של התובע ברכיב זה – להידחות.

בנסיבות אלה, אני מקבל את טענת התובע כי סוכם עמו כי הוא יועסק בבית הספר לכדורגל למשך שנה אחת.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

לכן לשיטתו, סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, אליו מתייחסת הנתבעת, אינו רלוואנטי לענייננו, שכן המדובר בתביעות שהצד להן הנו קופת גמל, ולא בתביעת עובד נגד מעביד בשל הפסדים שנגרמו עקב מחדלו של המעביד.

אך מה דינה של עילת התביעה הנעוצה בטענת התובע לאי הפקדת כספי פנסיה עבורו במועד החוקי ע"י הנתבעת? – "עילה ביחסי עובד מעביד" הוגדרה בע"א 2618/13 פי.או.אס (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, כך: ""עילה ביחסי עובד מעביד" לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה פורשה כך שמשמעה מכלול עובדות המולידות זכות הנובעת מן היחסים בין עובד למעביד או זכות שמקורה במשפט העבודה (ראו פרשת ארגמן טורס בע"מ [5], בפסקה 10).

יחד עם זאת, על פי הסיפא של הסעיף - "וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה", הרי שבפנינו טענות התובע, שעניינן, בין היתר, קצבה שלא שולמה לו על-ידי קופת הגמל, כפועל יוצא מהפרשות פנסיוניות שלא הופרשו עבורו במועדן, ולכן, גם לפי סעיף קטן זה, אין בסמכותו של בית משפט זה לידון בטענות כגון אלה.

...

מכאן המסקנה, כי מקור החובה להפרשת כספי פנסיה עבור עובד היא במשפט העבודה וביחסי עובד – מעביד.

נוכח האמור לעיל, ומכיוון שכידוע הלכה היא מלפנינו, כי מחיקת התביעה על הסף תעשה במקרים חריגים בלבד, אני מורה לתובע לתקן את כתב תביעתו, במובן זה שהסעיפים ו/או הטענות שעניינם בעילות תביעה הנובעות ממשפט העבודה, ומצויות בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה, יימחקו הימנו.

נוכח המסקנה אליה הגעתי, התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 3,000 ₪, אשר ישולמו לה בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כדין.

לצורך מימוש זכויותיו הפנסיוניות של עובד (לרבות בתקופת אובדן כושר עבודה), עומדת לעובד הזכות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיק עקב הפרת הוראת צו ההרחבה לפנסיה חובה, ובמקביל קיימת לעובד גם זכות לנהל הליך אזרחי כנגד קרן הפנסיה/קופת הגמל בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ומכוח עילות חוזיות ככל שקופת הגמל לא עמדה בחובותיה בעת שנערך לתובע ביטוח פנסיוני על ידי המעסיק.

עניין זה נבחן בעבר בכל הקשור לתביעות עובדים נגד מעסיקים בגין אי הפקדת כספים לקופת הפנסיה תוך הגדרה ברורה של תקופת ההתיישנות (ר' למשל ע"ע (ארצי ) 36058-12-13 יעקב וקסלר - י. אדרי ובניו מיפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ (20.06.2017).

לא מצאנו קבל את עמדת המומחה בדבר קזוז כספים ששולמו על ידי המעסיק בגין דמי מחלה כנטען בסעיף 65 לחוות דעתו, לאור הסייג הקבוע בסעיף 82 לתקנון מנורה : כמו כן, לא מצאנו מקום לקבל את טענת המומחה כי יש לקזז סכומים פוטנציאליים שהתובע היה יכול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כמפורט בסעיף 66-67 לחוות הדעת, הן משום שהתובע לא קיבל סכומים אלה בפועל והן לאור מסקנות בית הדין הארצי בענין טורעני שככל שמאושר קזוז מעין זה הזכות לקזוז עומדת למוסד לביטוח לאומי ולא לקופה או למעסיק (סעיפים 30 – 31 לפסק הדין).

...

מכאן, אנו מקבלים את טענת התובע כי תחילת עבודתו בנתבע 2 היתה ביום 1.1.2013.

באשר לתביעת התובע לקבל שחרור מפרמיות בתקופה הרלוונטית, מאחר שתובע לא עמד לבחינה בפני הגורם הרפואי, בהתאם לתקנון הקרן, ובשל דחיית התביעה נגד מנורה– תביעתו של התובע לקבל פיצוי בדמות שחרור מרכיב הפרמיות – נדחית.

מסקנה זו, לא מאיינת את המסקנות אליהן הגענו לעיל כך שתביעתו של התובע למתן צו הצהרתי כי בעת אירוע הנכות היה עמית פעיל – נדחית.

סוף דבר התביעה כנגד מנורה נדחית.

לפנינו תביעתו של מר עמאר גית (להלן- התובע), נגד מר יחזקאל זיו, (להלן - הנתבע) לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע וסיומה.

] יחד עם זאת, באשר לפצוי הכספי שנתבע בגין כך מכוח חוק הודעה לעובד, הרי שגם מהמועד בו טען התובע שהחל עבודתו וגם מהמועד בו טען הנתבע כי התובע החל עבודתו – חלפו למעלה משבע שנים.

סעיף 6(א) לחוק הודעה מוקדמת קובע כי: "מעסיק רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובילבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו." הכרעה אין חולק כי התובע פוטר בשיחה טלפונית, אין גם חולק כי במצב דנן התובע זכאי לפצוי בגין חלף הודעה מוקדמת משום שלא שב לעבוד במוסך.

עוד תבע התובע פצויי הלנת פצויי פיטורים משום שאין חולק כי הוא זכאי לתשלום פיצוי פיטורים במועד סיום עבודתו ואלה עוכבו על ידי הנתבע ללא סיבה.

...

לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, לאור תכלית החובות הרישומיות החלות על המעסיק, מצאנו לנכון לחייב את הנתבע בפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין תלושי שכר שלא משקפים בחלקם את הנדרש בהתאם לדין.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובע את הרכיבים הבאים: השלמת פיצוי פיטורים- 117,744 ₪.

בעניינינו אין המדובר בתביעת עובד כנגד מעסיקו לתשלום זכויות סוציאליות קוגנטיות אלא בתביעת התובע שהוא בבחינת צד שלישי מכח המחאת זכות שנחתמה על ידי העובדת לפרעון חוב כספי רגיל שלה כלפיו, כך שמעולם לא היתה בין הצדדים כל הכרות או יחסי עובד ומעסיק.

חרף טענת התובע בסעיף 12 לתשובה, כי בידו די והותר לכסוי כל סכום הוצאות שייפסק כנגדו, הרי שאין בכוונת התובע לשלם למבקשים את הוצאותיהם ככל שתביעתו תדחה; אחרת, מדוע התובע לא פרע את סכום ההוצאות בו הוא חויב בעבר לטובת המבקשים ואילץ את האחרונים לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגדו לגביית החוב וחרף עיקולים על חשבונות הבנק שלו, לא עלה בידי המבקשים לגבות כל סכום משך שנה שלמה? אם לתובע יש כטענתו הכנסות וזכויות כספיות בישראל לרבות תשלומי פנסיה וקיצבת אזרח ותיק, וכן לדבריו יש לו תיק פעיל במס הכנסה ושלושת ילדיו לרבות מר אורן בלאו שהוא שותף התובע בעסקי ההלוואות לעובדים זרים מתגוררים בארץ – מדוע סכום ההוצאות שנפסקו לחובת התובע בעבר לא שולמו במועד? התשובה לדעת המבקשים ברורה והיא ניסיון היתחמקות מתשלום החוב.

אשר לטענה בעיניין הוצאות שני הליכי העירעור – אמנם פסקי הדין שניתנו בבית דין זה בוטלו, אולם זאת לא משום שטענות התובע התקבלו או משום דחיית טענות המבקשים אלא משום שנקבע, כי לבית הדין האיזורי לעבודה הסמכות לידון בכל השאלות שבמחלוקת לרבות שאלת הסמכות העניינית לידון בתביעה ובתוקף המחאת הזכות העומדת בבסיס התביעה.

...

טענות המבקשים, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית נדחו זה מכבר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כאשר מכלול טענות הצדדים, הן העובדתיות והן המשפטיות, לרבות שאלת היותו של התובע "חליף" העובדת ושאלת הנפקות המשפטית של המחאת הזכות עליה חתומה העובדת, העומדת בבסיס התביעה, דינן להתברר לגופן במסגרת ההליך ונראה על פניו ומבלי שיהא בדבריי כדי לקבוע מסמרות בהליך לגופו, כי אין המדובר בהליך סרק.

ודוק, בענייננו התובע נתן הסבר המניח את הדעת להיעדר תשלום ההוצאות, אשר כאמור בוטלו בסופו של יום במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 31.5.23 (ע"ע (ארצי) 52123-05-22), מה גם שטענת התובע כי הוא שילם את הוצאות הנתבעת 3 שהוטלו עליו במסגרת פסק הדין הראשון לא נסתרה (הוצאות שכאמור אף הן בוטלו במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.6.21, ע"ע (ארצי) 12159-01-19) ואף מטענות המבקשים עולה, כי התובע הפקיד את הערובה בסך 3,000 ₪ שבה הוא חויב על ידי בית הדין הארצי לעבודה ומכל אלה שוכנעתי בקיומה של יכולת פירעון המאפשרת למבקשים להיפרע את הוצאותיהם ככל שהתביעה תידחה.

סוף דבר על יסוד האמור - הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחית.