מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עובד נגד בעלי משק חקלאי וחנות ירקות

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקש הפנה לדף פייסבוק המכונה "משק קירשנר החדש", כאשר בסמוך לשם העמוד מצוין באנגלית: "farmers market". המבקש הפנה לעמוד פייסבוק נוסף המכונה "משק קירשנר" (התדפיסים צורפו כנספח א' לתובענה), שם צוין בפרטי ה"אודות", כדלקמן: "משק חקלאי לניהול מטעים נשירים ופירות עץ שירות חקלאי חנות פירות וירקות שוק חקלאים". בתגובתו לבקשת האישור, הבהיר המשיב כי הוא מעולם לא הזין בדף הפייסבוק "משק קירשנר" את המילים "שוק חקלאים" המפורט ב"אודות" והסביר כי פייסבוק מאפשרת למשתמשי הרשת להוסיף תוכן חדש בדפי עסק, ללא שליטת בעל העסק.
בנסיבות אלו, אינני סבורה כי הפרסומים בפייסבוק מקימים תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס עילה כנגד המשיב בכל הנוגע לטענה כי יצר מצג כי מדובר ב"שוק חקלאים" בו הסחורה נמכרת ישירות מהחקלאים לצרכנים.
עוד נקבע, לעניין זה, כי על התובע להוכיח קיומה של תשתית ראייתית מספקת אשר מקימה סיכוי סביר כי התובענה תוכרע לטובתו וכן כי על בית המשפט לבצע בחינה מקדמית של סכויי התובענה לשם הגנה מידתית על זכויות הנתבעים ולשם כך, יש לעקוב בדקדקנות אחר לשון המחוקק ולראות אם קיימת "אפשרות סבירה" להכרעה לטובת קבוצת התובעים ואין להחמיר מעבר לכך (ר' עניין הפניקס, בפסקות 12 ו- 15).
...
בענייננו אני סבורה כי הונח יסוד סביר לטענה כי מדובר במדיניות מפרה מצד המשיב, לאור התנהלותו בניגוד לדין (ר' עניין גרסט, פסקה 29) וזאת כלפי כלל לקוחותיו, ומכאן שניתן לבסס קיומה של קבוצה.
ברע"א 3698/11 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ש.א.מ.ג.ר. שירותי אכיפה בע"מ (6.9.17) נקבע כי: "...במצב העניינים הרגיל, אין על בית המשפט לפסול בא כוח פוטנציאלי אך כיון שיש עורכי דין טובים ממנו או מנוסים ממנו (קלמנט – פרשנות, בעמ' 147); אולם במצבים מסוימים היעדר ניסיון עלול להביא את בית המשפט למסקנה כי יש להחליף את בא כוח הקבוצה או להוסיף בא כוח נוסף (כפי שנעשה למשל בעניין גדיש, פסקה 48) [...] כך או אחרת, ברי כי על בית המשפט להשתכנע שלפניו עורך דין או עורכת דין, העושים מלאכתם נאמנה ובמיומנות ראויה, הנבחנת לא רק על פי ניסיון אלא על פי התרשמות מכתבי בית דין שיצאו מתחת ידם". השאלות שמתעוררות בהליך שבפני אינן מורכבות באופן מיוחד.
המדובר בחשדות מצד המשיב אשר לא בוססו כנדרש ולא מצאתי כי יש לקבל טענה זו. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מתקבלת.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בפני כבוד השופטת הילה גורביץ שינפלד התובע : בתמ"ש 57370-11-12 הנתבעים : בתמ"ש 57370-11-12 ובעניין: התובעים : בתמ"ש 3845-07-14 ח.ד. ת.ז -------- על-ידי ב"כ עוה"ד שמאול להב. 1. ח.א. ת.ז -------- 2. ח.כ. ת.ז. -------- 3. ח.אר. ת.ז. -------- שלושתם על-ידי ב"כ עוה"ד פרי איקו 4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל 5. רשות מקרקעי ישראל – מחוז צפון 1. ח.א. ת.ז. -------- 2. ב.א. ת.ז. -------- 3. ג.י. ת.ז. -------- 4. ב.א.ר. ת.ז. -------- ז"ל ח.אמ. עזִבון . 5.1 .ח.אי ת.ז. -------- 5.2 ח.מ. ת.ז. -------- 5.3 ח.א.מ. ת.ז. -------- 5.4 ח.אב. ת.ז. -------- 5.5 ח.ה. ת.ז. -------- 5.6 ח.ל. ת.ז. -------- כולם על-ידי ב"כ עוה"ד פרי איקו הנתבעים : בתמ"ש 3845-07-14 1. ח.ד. ת.ז. -------- 2. ח.י. ת.ז. -------- שניהם על-ידי ב"כ עוה"ד שמואל להב. 3. ח.דו. ת.ז. -------- 4. ח.ג. ת.ז. -------- 5. ח.ו.י. ת.ז. -------- 6. ח.או. ת.ז. -------- 7. ח.נ. ת.ז. -------- 8. ח.ז. ת.ז. -------- שלושתם על-ידי ב"כ עוה"ד שמואל להב. -------- ת.ז. נ.א – ז"ל ח.אמ. עזִבון יורשת . 10 . חת.ג ת.ז. -------- סיכסוך בין יורשים על פי צו ירושה, אשר לפינוי שטח במשק שהיה של ההורים המנוחים והועבר לבן ממשיך. הבן הממשיך עתר כנגד אחר היורשים לפינוי השטח במשק ההורים המנוחים עליו בנה הנתבע לול. הנתבע טען כי בידו רישיון, בלתי הדיר, לשימוש לצמיתות בשטח זה. וגם סיכסוך בין יורשים אשר להורשת מיכסת הביצים וסוגיות נוספות הקשורות להקף העזבון. בשל ריבוי העדים והצדדים והיותה של המחלוקת האמתית מצומצמת בין שני בעלי דין עקריים – ח.א. וח.ד., לשם הנוחות, יכוּנו הצדדים בשמם המלא ולא "תובע" או "נתבע" או יכונו בהתאמה "מטעם ח.א." או "מטעם ח.ד.". תמ"ש 57370-11-12 תביעת הפינוי, הצדדים וטענותיהם: התובע ונתבע 1 – אחים, ילדי המנוחים ח.ח. ת.ז. -------- ז"ל אשר הלך לעולמו ביום 21.6.2004 וש.ח. ת.ז. --------ז"ל אשר הלכה לעולמה ביום 26.7.2012 (להלן "ההורים המנוחים"). . נתבעת 2 היא אישתו של נתבע . נתבע 3 הוא בנם של נתבעים 1 ו 2- התובע, ח.ד., הוא בעל הזכויות במשק 33 במושב ש’, לאחר שמונה כבן ממשיך של ההורים המנוחים. (להלן: "ח.א."). 5. הנתבע, ח.א., הוא בעל הזכויות במשק מספר 34 במושב ש’ (להלן: "ח.א."). ח.א. עוסק בייצור ביצי עופות למאכל על-פי מכסות המוקצות על-ידי מועצת הלול. עסוקו מיתנהל בלול שניבנה והוקם על ידו בשנת 1986 , חלקו בשטח משק 34 וחלקו בשטח משק 33 . בכתב התביעה נטען כי יש להורות לח.א. או מי מטעמו להמנע מלהכנס או להשתמש בשטח השייך למשק מספר 33 שבבעלות ח.ד., להורות לח.א. לסלק את מבנה לול העופות שהקים בשטח משק 33 וגם לפנות את חפציו ומיטלטליו משטח משק 33 . נטען כי חלקו של הלול במשק 33 הוקם על שטח עיבוד מבלי שח.ד. נתן לח.א. רשות להשתמש בשטח של משק 33 , וללא היתר בניה כדין. ח.ד. הוסיף וטען כי גם אם ניתנה לנתבע הרשאה מצד ההורים המנוחים לבניית הלול – הרי שהרשאה זו (המוכחשת) בלתי חוקית וחסרת כל תוקף, שכן לא היה בסמכות ההורים ליתן הרשאה שכזו שכן ייתכן והרשאה זו תלויה בתנאי מתלה, הסכמת הסוכנות היהודית לארץ ישראל ורשות מקרקעי ישראל. עוד נטען כי בניית הלול מהוה הסגת גבול במקרקעין, פגיעה בזכויות ח.ד. ופרנסתו ומהוה הפרה של הסכם ההתיישבות של התובע עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל ורשות מקרקעי ישראל. בית המשפט התבקש לסלק ידו של ח.א. ולהתיר פיצול סעדים בנוגע לנזק ח.ד. 8. לאחר הגשת כתב התביעה, ביקשו אשת ח.א. ובנו להצטרף כנתבעים בהליך. בקשתם התקבלה ויש לקרוא את כתב התביעה כמופנה גם אל נתבעים 2-3 , ח.כ. וח.אר. ר' החלטתי מיום 27.11.2016 ומיום 10.1.2017 . (להלן יכונו "מטעם ח.א.") בכתב ההגנה מטעם ח.א. (נתבעים 1-3 ) הוכחשו כל טענות כתב התביעה. נטענו מספר טענות מקדמיות. נטען כי התביעה היתיישנה מאחר ובנייתו של הלול מושא התובענה נסתיימה באמצע שנות השמונים ומאז ועד היום הנתבעים עושים שימוש רציף ובלעדי בלול לשם ייצור מכסות המאכל שבבעלותם, לרבות שימוש בשטח התפעולי המשמש לאחזקת הלול. בהקשר זה נטען כי המדובר בתביעה שאינה במקרקעין ואשר ההתיישנות לגביה היא 7 שנים ממועד הווצרות העילה, וכי מועד זה הוא לכל המאוחר, בשנת 1986 . עוד נטען כי מטעם ח.א. כי הם הסתמכו על הרישיון הבלתי הדיר שניתן לו לשם בניית הלול באופן בו הוא ניבנה, ומכספם, ובכך שינו את מצבם לרעה מאחר ובמועד הרלוואנטי הייתה להם האפשרות לבנות את הלול ב מ קום מטע אפרסקים. נטען גם כי ח.ד. השתהה בהגשת תביעתו והוא מנוע להיתכחש למצג שהציג ומנוע גם מלהתכחש למצג שהציגו ההורים המנוחים ואשר, ובהסתמך עליו, ניבנה הלול כפי שניבנה, ולא בשטח בו היה נטוע מטע האפרסקים ממנו התפרנסו ההורים המנוחים יחד עם ח.א. והנתבעים 2-3 . עוד נטען מטעם ח.א. כי נגרם להם נגרם נזק ראייתי בשל השהוי בהגשת התביעה, כי ח.ד. התרשל, נהג בחוסר תום לב ולא נהג כאדם סביר ועל כן הוא מנוע ומושתק לטעון לביטול הרישיון הבלתי הדיר אשר ניתן לח.א. ללא תמורה. לגוף התביעה נטען מטעם ח.א. כי הלול ניבנה מכספו לאחר שקבל מההורים המנוחים רשות שימוש בלתי הדירה להשתמש בחלק משטח משק 33 לשם הקמת הלול ולהמנע מעקירת מטע אפרסקים בשטח עיבוד של משק 34 . נטען כי מטע האפרסקים פרנס את ההורים המנוחים ואת נתבעים 1-3 ונתבעים 1-3 וההורים המנוחים היו שותפים ועבדו בחנות ירקות בנהריה. הנתבעים טענו כי לא פלשו למשק 33 אלא עשו כן בהסכמה מכוח רשות שימוש בלתי הדירה לצמיתות אשר הוענקה להם על-ידי ההורים המנוחים והם עושים בשטח שימוש רציף ובלעדי לאורך 30 שנים. נטען כי הנתבעים אינם פוגעים בפרנסתו של ח.ד. שכן, בסמוך ללול נשוא התובענה, בנוי במשק 33 לול נוסף אשר שימש את ההורים המנוחים לייצור מיכסת הביצים שלהם, ובאפשרות ח.ד. לעשות שימוש בלול זה. נטען גם כי משרד החקלאות, באמצעות מועצת הלול, הועדות לתיכנון ובנייה והמושבים – עורכים רפורמה בענף הלול שנועדה להביא למודרניזציה של משקי ההטלה והוצאתם מאזורי המגורים לשטחים שמחוץ למושבים (החלטת ממשלה 1855 מיום 24.06.2007 והחלטה
...
על כן טענותיהם בעניין זה נדחות.
משטענות אלו נזנחו – אני מורה על דחייתן.
שאר עתירות הצדדים נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 34310-02-21 יפרח נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מרב בן-ארי התובע: דוד שלמה יפרח ע"י ב"כ עוה"ד א. סטריכמן ו- י. רבינוביץ הנתבעת: רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א. בר-אליעזר ו- ק. דיאמנט-פורת פסק – דין
רקע התובע הוא חקלאי, בעל משק חקלאי במושב קדש ברנע.
השמאי עדי הוסיף שהשמדת יבול בהקף שנטען על ידי התובע היא ארוע חריג, שעל פי רוב מתועד על ידי הקרן לביטוח ניזקי טבע בחקלאות (אם היתרחש ארוע בטוחי) או על ידי פקח של מועצת הירקות (לצרכי מס, אם הסיבה היא עודפים) (חו"ד השמאי עדי, סעיף 4 עמ' 8, בסוף).
התובע הציג את הרקע לחתימת ההסכם כמהלך פרטי מולו, שנועד להבטיח אספקה שוטפת (סעיף 41 לכתב התביעה) בעוד שבחקירתו הנגדית התובע הודה שדובר במהלך כולל שנעשה מול כל החקלאים שיעבדו מול הנתבעת (עמ' 23 ש' 8 – 16).
...
כדי להתמודד עם מסקנה זו, התובע הציג בסיכומיו חלופה של תחימת הנזק להפרש בין התמורה שהנתבעת הייתה נכונה לשלם לבין התמורה ההסכמית.
מכאן נובעות המסקנות הבאות: א. גם בהנחה שהתובע צירף את מלוא החשבוניות שהיו ברשותו, לא ניתן להגיע למסקנה בנושא הנזק, משום שלא ידועים לנו נתוני כלל המכירות לחותה.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת מס' 1 טוענת כי היא סיפקה סחורות בשווי של 6,289 ש''ח. התובע מס' 2 טוען כי הוא סיפק סחורות בשווי של 10,256 ש''ח. הנתבעת, אשר במועדים הרלוואנטיים לענייננו הייתה מנוהלת ע''י מר זיאד בהלול, טענה להעדר יריבות, והיעדר עילת תביעה של התובעים נגדה.
אסקור תחילה את העדויות בתיק- עדות מר ברקו מר יורם ברקו, מנהל התובעת , הוא תושב מושב בית יוסף המנהל משק של חממות, ומשווק בכל רחבי הארץ.
עדות מר שלמה לוי- מר לוי, מנהל שוק תלפיות בחיפה, שגם עוסק בתחום כאשר הוא מנהל חנויות ירקות בשוק, וקונה לעצמו סחורה, ובין היתר הוא רוכש גם מהתובעים.
באשר לטענה כי הסחורה לא התקבלה אצל הנתבעת השיב מר לוי (עמ' 6 לפרוטוקול) : " אם הם טוענים שלא קיבלו את הסחורה אז למה שאני בא אליהם ושואל בכמה נמכרה הסחורה הוא עונה, בעל הבית נמצא במקום, אין לי שום אינטרס, למה הוא מדווח לי מחיר אם הוא לא מכר את הסחורה?....". עוד העיד מר לוי כי מסירת הסחורה נשוא הדיון התבצעה בימים האחרונים לפני שהעסק ניסגר.
לטענת מר בהלול, במהלך חודש ספטמבר 2020 לא הייתה כל פעילות בעסק, למקום הייתה מגיעה פקידה פעם בשבוע כדי לאסוף כספים עבור הנתבעת, הוכנה כרטסת, מר בהלול פנה לחקלאים ולבתי האריזה, ביקש כי לא יגישו נגדו תביעות, מאחר והעסק נפל, ואכן לא הוגשו תביעות.
...
לאור כל האמור לעיל, ולאחר בחינת חומר הראיות, הרי שניתן לראות בבירור כי התובעים ביססו את תביעתם, במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, וכי טענות ההגנה נטענו בעלמא ללא כל ביסוס, וללא זימון עדים רלוונטיים מהותיים, ועל כן, דין התביעה להתקבל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע הנו הבעלים של משק קירשנר, משק חקלאי במושב קדרון שבדרום, הכולל חנות ירקות במכירה ישירה לצרכנים.
נציין כי התובע הגיש את תביעתו גם כנגד מושב קדרון (נתבע 2), אך נתבע זה נמחק בפסק דין חלקי שניתן ביום 14.1.20, לבקשת התובע.
    הגדרות חטיבת עובדים חודשיים-מנהליים כוללת מינהלי עבודה בפרדסים ובענפי החקלאות, מפקחים ומנהלי בתי אריזה, מינהלי משמרות, מדריכים באריזת פרי הדר, אחראיות בירור ואחריות במבדקים, ירקות ופרחים, ובכל תוצרת חקלאית, מכוני מים ובעלי חיים, גנני נוי, מכונאים בבתי אריזה, עובדי חוות חקלאיות, עובדי מיבדק בנמלים ועובדי מינהל בפרדסים ובבתי אריזה, ועובדים שהיו מדורגים בדרוג האחיד או עדיין מדורגים בדרוג האחיד בבתי אריזה בחקלאות, בחברות חקלאיות, במשרדים הראשיים של החברות שעיסוקם הוא טפול וזיקה לחקלאות בחקלאות, ועובדים ותיקים בכל ענפי החקלאות והאריזה משנה 15 ואילך, לרבות טרקטוראים ועובדי ציוד מכאני חקלאי כבד; "משק" – כל משק או מקום עבודה, בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודת אדמה, משק בעל חיים מכל הסוגים, גננות ושתלנות לסוגיהן, טפול, מיון, אריזה, או איחסנה של מוצרים, או תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה; .
כך שהתקשינו לקבל את גרסת התובע, לפיה על אף שהעריך בתביעתו את שכרו בכ-23,000 ₪ נטו לחודש , הוא עבד לאורך כל התקופה, בשכר שהנו פחות משליש משכר זה, והלין על כך בעל פה ורק בפני הנתבע ולא מנהלו בפועל, וכי על אף שהציג בפנינו תעוד רב להתכתביות בווטספ עם הנתבע, לא היה לתובע כל תעוד לבקשותיו בעיניין השכר ששולם לו בחסר לשיטתו (ראו גם את עדותו בפנינו עמ' 12 ש' 1); רביעית טעם נוסף מצאנו באי דיוקים בגירסת התובע עצמו.
...
באשר לדעתנו – דין רכיב תביעה זה להידחות.
כך שבמקרה שלנו, טענת התובע כי סוכם עימו על שכר נטו לא נסתרה, ומקור הטעות הינו בנתבע עצמו, ולא נטען (ולא הוכח) כי לתובע הייתה כל מעורבות בכך; רביעית לא צוין בפניניו מתי קיבל התובע את הרכב לידו ומתי רכב זה הושב לנתבע, כך שאין בידנו לקבל טענותיו גם מטעם זה; לבסוף הנתבע לא ביצע תחשיב תואם לתובע ומדרגות המס החלות עליו, והסתפק בחיבור אריתמטי של החשבוניות עבור הרכב השכור, מבלי שבדק האם זה אכן הסכום שבו חב התובע; משכך דין טענת הקיזוז להידחות.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו