תביעת עובד נגד בעל מניות בחברה בע"מ

רקע בתמצית מר דני זוגלובק היה בתקופה הרלוואנטית בעל מניות בקבוצת חברות בע"מ אשר הפעילו מכוני כושר תחת המותג "לייפ אנד פיטנס" במספר ערים (נהריה, מעלות, חדרה, רמת ישי, חיפה ועפולה).

לעמדת התובע, הנתבע רוקן את החברה מכל פעילות ונכסים, מכר את פעילותה ואת הציוד והותיר אותה ריקה – אך מבלי לפרק אותה רשמית – רק כדי שתשמש לו כלי לרדיפת התובע על דרך של ניהול התביעה כנגדו.

...

לא מצאנו כי יש לפסוק פיצוי הלנת שכר שכן התרשמנו בדבר מחלוקות כנות בין הצדדים בנוגע לזכות הקיזוז של הנתבעים.

התביעה כנגד הנתבע נדחית.

התביעה של נתבעת 3 כנגד התובע נדחית.

ב"הואיל השלישי" נכתב, כי הרשת הסכימה להכניס את התובע "כשותף חדש בסניף סושי ברחוב רבי עקיבא בירושלים... כנגד השקעה והלוואת בעלים שתשמש לצורך הקמת הסניף החדש...". הרשת תחזיק ב-80% מהון המניות של החברה החדשה, והתובע יחזיק ב-20% מהון המניות שלה (סעיף 3(ב) להסכם).

ואולם הטענה העיקרית שמועלית על ידי התובע בתביעתו ובתצהירו היא, ש"הנתבעים ניצלו את המבנה הרשתי של המסעדות שבבעלותם על מנת להגדיל באופן מלאכותי את ההוצאות הרישומיות של המסעדה, ובאופן כזה יצרו הפסדי עתק, ללא קשר לרווחיות האמיתית של המסעדה" (סעיף 60 לתצהיר התובע).

יתרה מכך, בעלי המניות של הרשת אינם נתבעים 3-1 באופן אישי, אלא בעלי המניות הם ארבע חברות בע"מ: חב' עדי טלמור אחזקות בע"מ, חב' דרור גלפז אחזקות בע"מ, חב' נחיק כהן אחזקות בע"מ, וחב' סער את רותם אחזקות בע"מ (סעיף 29 לסיכומי הנתבעים).

...

סוף דבר מהטעמים שעליהם עמדתי לעיל אני מחליט לקבל את תביעתו של התובע, ואני מחייב את נתבעים 4-1, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 400,000 ₪.

בנוסף, אני מחייב את נתבעים 4-1, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הוצאות המשפט שהיו לו, לרבות הוצאות אגרה ושכ"ט מומחה.

כמו כן אני מחייב את נתבעים 4-1, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

ממועד זה חוב ההלוואה נושא ריבית פיגורים בשיעור הריבית שתהיה משולמת בבנק הפועלים לישראל בע"מ על חריגות מאשראי בחשבון דביטורי (בשקלים חדשים) לשנה (ס' 12.2 להסכם) נכון למועד הגשת התביעה, חוב חברת ס.ש.ת כלפי התובעת עומד על סך של 4,025,813 ₪ (כולל מע"מ).

אין הן יכולות לטעון כעת כי בשל הפרת היתחייבותן למכור את המקרקעין, תביעתה של התובעת נגד בעלי המניות של חברת ס.ש.ת טרם התגבשה.

...

"הבחינה החיצונית", נעשית באמצעות העמדת העדויות מול מערך הנתונים האוביקטיבי, וזה תהליך ניתוח הגיוני, הניזון משכל ישר ונסיון חיים בסופו של יום ולאחר בחינת כלל הראיות ושמיעת העדים, נחה דעתי כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל השכנוע המוטל עליה בגדרי תובענה זו, בעוד שהנתבעים מצדם כשלו לעמוד בנטל הבאת הראיות, דהיינו בנטל שהיה מוטל עליהם "..כדי לשמוט את הקרקע מתחת לראיות" שהביאה התובעת(ר' רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו,05.05.13)).

סוף דבר בהינתן כל האמור, מצאתי כי דין תביעת התובענה להתקבל בחלקה.

באתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח כי במסגרת הסכם המימון היא העבירה לידי חברת ס.ש.ת סך של 3,824,269 ₪, אשר מתוכו החזירה חברת ס.ש.ת סך של 2,494,242 ₪.

רקע כללי בקליפת אגוז ענייננו בתביעת התובעת נגד הנתבעים, הנתבע 1 (להלן: יובל או הנתבע) וחברה בבעלותו ובשליטתו המלאה, היא הנתבעת 2 (להלן: שרון אחזקות או הנתבעת), בגין טענה להעברה שלא כדין של רכבי התובעת לבעלותו, שימושו ואחזקתו, כמו גם בשימוש בכרטיס האשראי של התובעת והוצאת כספים באמצעותו שלא כדין.

יובל וגרושתו, מאיה נאמן-שרון (להלן: מאיה), הם בעלי 20% ממניות חברת איזוטופ בע"מ, חברת האם (להלן: איזוטופ), המחזיקה במלוא מניות החברה התובעת (להלן: המבדקה או התובעת).

...

עוד אני מורה על חיוב הנתבעים בסכום התביעה בסך של 94,850 ₪, כאשר סכום זה מורכב מסכום החיוב בכרטיס האשראי, בסך של 41,250 ₪, וכן בעלות הטרקטורון, במועד רכישתו (18.10.18) בניכוי פחת בשיעור של 20%, ובסה"כ בסך של 53,600 ₪, כאשר הסך של 94,850 ₪ יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, ונוכח ההליכים שעמם נאלצה התובעת להתמודד, כמו גם טענות ב"כ הנתבעים והליכי החקירה הנגדית, שבעניינם הערתי מראש שאשקול את הרלוונטיות של השאלות במסגרת פסיקת ההוצאות (עמ' 18, ש' 6-10), אני מורה על חיוב הנתבעים בשכר טרחת עו"ד של ב"כ התובעת בסך של 20,000 ₪, בשכר עדותו של יואב מטעם התובעת בסך של 1,000 ₪, וכן באגרת משפט כפי ששולמה.

לבסוף, אני מורה על החזר הפקדון שהופקד ע"י התובעת, בסך של 15,000 ₪, לידי התובעת.

בדיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 24.10.22, העידו מטעם התובע - התובע בעצמו, ומטעם הנתבעת - גב' ברויטמן, בעלת המניות בחברת י.ב. שיא משאבים בע"מ, שהיא בעלת 100% ממניות הנתבעת מאז שנת 2019.

סעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד) קובע כי בתובענה של עובד כנגד מעסיקו, בה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים שהיה על המעסיק לפרט בהודעה לעובד לפי סעיף 2 לחוק הודעה לעובד, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה כאמור בתוך 30 ימים מיום תחילת העסקתו, תהא חובת ההוכחה בעיניין השנוי במחלוקת על המעסיק.

יתר על כן. הנתבעת נימנעה מלהעיד את מר עזיז עאסי, בעל המניות ומנכ"ל הנתבעת ומנהל העבודה בתקופה הרלבנטית לתביעה (עדות התובע: עמ' 10, ש' 22-23, בעדות גב' ברויטמן; בעמ' 11, ש' 5-8 לפרוטקטול), ויש לזקוף עובדה זו לחובתה.

...

נוכח כל האמור, לא הוכח כי הנתבעת ניכתה כדין את נקודות הזיכוי כדין, ומשכך התביעה ברכיב זה מתקבלת.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך 4,193 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2018 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 5,146 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2018 ועד התשלום בפועל; תשלום חלף הפרשות לקרן השתלמות בסך 6,719 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.6.2018 ועד התשלום בפועל; השבת ניכוי שלא כדין על סך 6,856 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2015; השבת ניכוי של כדין על סך 13,248.54 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2015; פיצוי לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.