בחודש 4/18 ועקב מצוקה כספית אליה נקלע, ביקש הוא לברר את יתרות הכספים בקופות חברות הביטוח, אז התברר לו כי הנתבעים מפרישים לזכותו הפרשות בחסר ועל בסיס שכר נמוך משכרו בפועל (התובע צירף את תלושי שכרו לשנה האחרונה וכן דוחות מחברת הביטוח מגדל, נספחים א-ב בכתב התביעה), ניסיונותיו להסדיר זאת מול הנתבעים, לא צלח.
שכרו הקובע עמד על 9,918 ₪ ועל כן, זכאי הוא לפיצויים בסך של 65,790 ₪; הפרשות לפנסיה- בהתאם לצוו ההרחבה בענף המוסכים, היה על הנתבעים להפריש מידי חודש 6% משכרו על חשבונם ובסך של 38,712 ₪; דמי מחלה- בגין תקופת מחלתו של התובע מיום 16.4.18 ועד ליום 19.6.18, זכאי הוא לתשלום דמי מחלה בסך של 25,786 ₪, שלא שולמו לו; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין- בגין אופן פיטוריו, בזמן מחלה וללא שימוע אך בשל בקשתו לבצע עבורו הפרשות כדין עתר התובע לתשלום פיצוי בגובה 6 משכורות ובסך של 59,508 ₪ לתובע אף לא נערך גמר חשבון; הודעה מוקדמת- התובע פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש מן הנתבעים כדין ועל כן זכאי הוא לשכר חודש אחד בסך של 9,918 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד או אי עריכת תלושי שכר כדין- 10,000 ₪; השבת ניכוי שכר שלא כדין- כאמור לעיל, בחודש 4/18, נוכה משכרו סך של 1,400 ₪ באמתלה כי מדובר במפרעה; השבת תשלום שי לחג- בחודש 4/18, נוכה משכרו של התובע שי לחג , שכבר ניתן לו ועל כן, עתר התובע להשבת סך של 500 ₪; הפרשות לקרן הישתלמות- לפי צו ההרחבה בענף המוסכים היה זכאי התובע להפרשות לקרן הישתלמות בשיעור של 0.2% משכרו, אולם הנתבעים לא עשו כן ועל כן עתר התובע לקבלת ההפרשות בסך של 1,290 ₪.
...
לאור כל האמור עתר לתשלום הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים- לאור פיטוריו בזמן מחלה טען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו שמיום 1.11.11 ועד ליום 19.6.18.
סוף דבר
לאור כל שפורט לעיל, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, הסכומים הבאים:
הפרשות לפיצויי פיטורים בסך של 37,514.04 ₪ בניכוי הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים המנוהלת ע"ש התובע שהפרישו הנתבעים במהלך תקופת העסקת התובע.
הנתבעים ישלמו את הסכומים האמורים בתוך 30 יום אחרת הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העסקתו של התובע- 16.4.18 ועד למועד התשלום בפועל.
לאור התוצאה אליה הגענו, הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.