תביעת עובד לתשלומים סוציאליים ופיצויים בגין מעבר למעסיק חדש

בתביעה זו תבע תשלום מלוא יתרת פצויי הפיטורים; הפרישי זכויות סוציאליות ונלוות והחזרים בגין נכויי שכר; פיצוי בגין היתנהלות שלא בתום לב ועגמת נפש.

האם הוכיח התובע 'הרעה מוחשית' בתנאי עבודתו התובע טען באופן ברור ולכיד שסרב למעבר משום שאין קו אוטובוס שמגיע מישיבת העיר העתיקה לבית הספר של בנו בן השש, אותו הוא אוסף מהלימודים בשעה 14:30 מידי יום, ותיאר את מסלול הגעתו.

לכך אוסיף, כי גם אם הנתבעת צודקת בטענתה כי המרחק מהישיבה שבעיר העתיקה למקום מגוריו של התובע בשכונת ארמון הנציב הוא קצר יותר מאשר הישיבה שבגאולה - לעניין זה ותוך שהפנה לעניין אדרי, פסק בית הארצי כי הוא "הכיר בעבר בשינוי מקום עבודה, אף כי המרחק ממקום מגורי העובדים למקום העבודה החדש היה קטן משמעותית מהמרחק קודם לכן, כהרעת תנאים מוחשית המזכה בפיצויי פיטורים" (דב"ע (ארצי) נו / 288 - 3 רשת מעונות מרגלית - כהן עליזה, בפיסקה 6(ו) (1996).

מסכום זה, אין חולק שיש להפחית את חלק המעסיק (פיצויים) כפי שהפקידה הנתבעת בקופה על סך 20,691.82 ש"ח. כך שעל הנתבעת לשלם לתובע את יתרת פצויי הפיטורים כמפורט להלן.

...

התובע הסביר, "אני לפני שקיבלתי תעודת זהות שנתיים עבדתי. החלתי ב 2005 ינואר 11. נראה לי יום שישי. יום שיש התחלתי בגלל חצי יום עבדתי. אני זוכר בן שלי היה בן שלושה חודשים. לפני פספורט" (ע' 9 ש' 1-3).

לסיכום נקודה זו: נוכח מכלול הנסיבות לעיל הוכיח התובע כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, וזאת נותרה בעינה גם ביום 7.3.17.

לסיכום כלל האמור - נוכח מכלול נסיבות אלה, שאף עולה מעדויות עדי הנתבעת עצמה, התובע הוכיח כי החלטת הנתבעת להעבירו לישיבה שבעיר העתיקה היא אכן בבחינת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו; כי הוא התפטר בשל אותו מכלול נסיבות המהווה הרעת תנאים, ולא מטעם אחר; כי ניתנה לנתבעת התראה לתיקון, אך לפי העולה מהמכתב השני, החלטה זו לא הוסרה מסדר היום ובאופן שמאיין את הרעת תנאי עבודתו.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 25,469 ש"ח. סכום זה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.3.17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת סע"ש 38055-07-21 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר נציג ציבור (עובדים) מר חנא סבאח נציג ציבור (מעסיקים) מר אלישע שחם התובעת: לייף אנד פיטנס - סניף עפולה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אופיר בלוך הנתבע: אשד גתוע ע"י ב"כ: עו"ד דלית כסלו ספקטור החלטה

ביום 12.6.17 הגיש הנתבע תביעה נגד התובעת ובעל המניות, מר זוגלובק (סע"ש 27053-06-17) לתשלום זכויות סוציאליות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין לשון הרע.

במהלך ניהול ההליכים בתיק הקודם, נמחקה תביעתה של התובעת כנגד התובע, והתביעה הוגשה מחדש ביום 18.7.21.

לטענת הנתבע, התובעת לא קיבלה היתר מבית הדין להגיש ראיות נוספות מעבר לאלו שהוגשו בתצהיר מר זוגלובק, וניתנה לתובעת אפשרות להזמין ארבעה עדים בלבד, אך התובעת בחרה שלא לבקש את זמונם של העדים שהעידו בהליך הקודם.

...

מהודעה זו עלה כי התובעת מתכוונת להזמין לעדות את המצהירים שעל תצהיריהם ועדותם בתיק הקודם היא מבקשת להסתמך גם בהליך זה. ביום 9.2.23 הגישה התובעת בקשה לזימון עדים בה ציינה כך: "התובעת סברה וסבורה כי על מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר ניתן להגיע להסדר דיוני במסגרתו כלל העדויות והתצהירים אשר נמסרו במסגרת ההליך הקודם יהיו חלק מהראיות בהליך זה ובכך יתייתר זימונים של כלל העדים הנ"ל (למעט הנתבע ומר דני זוגלובק) וניתן יהיה להסתפק בעדים שלא הופיעו במסגרת ההליך הקודם... הנתבע סירה להצעה זו ומכאן אין מנוס מזימון כלל העדים, בין אלה שנתנו עדות במסגרת ההליך הקודם ובין כאלה שלא נתנו עדות בהלים הקודם". דברים אלו מלמדים בבירור כי התובעת היתה מודעת היטב לכך כי כדי לעשות שימוש בתצהירים ובחקירות שנחקרו עדיה בהליך הקודם, עליה לזמן אותם שוב במסגרת ההליך הנוכחי.

כך נקבע בהקשר זה בע"פ 461/92  זכאי נ' מדינת ישראל, מז(2) 580 (1993): "אין זה מתקבל על הדעת ששופט יחייב או יזכה נאשם על יסוד התרשמותו וממצאי המהימנות שנקבעו על-ידי שופט אחר במשפט אחר. הרי אין לדעת מה נאמר במשפט האחר ומהן נקודות המפתח אשר היתה להן חשיבות לצורך הסקת המסקנות במשפט האחר". סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הפרוטוקולים מההליך הקודם יוכלו לשמש כראייה לעצם אמירת הדברים על ידי העדים.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת סע"ש 38055-07-21 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר נציג ציבור (עובדים) גב' נגה בוטנסקי נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב גולדנברג התובעת לייף אנד פיטנס - סניף עפולה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אופיר בלוך הנתבע אשד גתוע ע"י ב"כ: עו"ד דלית ספקטור כסלו פסק דין חלקי

ביום 12.6.17 הגיש הנתבע תביעה נגד התובעת ומר זוגלובק (סע"ש 27053-06-17) לתשלום זכויות סוציאליות, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין לשון הרע.

מעבר לכך, טוענת התובעת כי עילות תביעה ספציפיות כלל לא נדונו בפסק הדין הקודם, שכן התובעת ביקשה להותירן לדיון במסגרת התביעה החדשה, והדבר גם נאמר מפורשות במסגרת פסק הדין, ולכן יש לאפשר לה להביא את ראיותיה ביחס לעילות אלו בהליך דנן.

...

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה לדחייה על הסף מתקבלת חלקית, והעילות שנותרו בתיק זה הן גניבת ציוד ומכירתו (ביחס לשחאדה, סעיד וקסאברה בלבד); העסקת עובד פיקטיבי; השכרת ציוד הגברה; תשלום תמורת טלפון; תשלום דו"חות חנייה; רכישת ציוד בגלילי אספקה; פיצוי מכוח חוק עוולות מסחריות; ועוגמת נפש.

כל שאר העילות נדחות על הסף.

נוכח כך ובשים לב לטיעוני הצדדים, ומאחר הבקשה לסילוק על הסף התקבלה בחלקה הגדול, תשלם התובעת לנתבע הוצאות הבקשה וכן הוצאות הדיון בסך 6,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום.

לפנינו תביעה ותביעה שכנגד בהן מצד אחד, דורש התובע תשלום זכויות סוציאליות ופיצויים בגין היתנהלות כטענתו שלא כדין מצד הנתבעת ומאידך, דורשת הנתבעת השבה של זכויות להן לדידה לא קמה זכאות לתובע משהוא הפר לדבריה את חובת האמון ותום הלב המוטלת עליו.

במקרה הזה, רכשנו רכב לבן שלי שהלך לעבוד בחברה הזאת והוא היה נהג חדש ואני סייעתי לו באיך לנהוג ואיך לעזור לו בעבודה.

בע"ע (ארצי) 33791-11-10 נובכוב מיכאל - ר-צ פלסט בע"מ, מיום 24.5.12, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ככל שמעסיק משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעסיק אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו. בעניינינו, נסיבות המקרה מלמדות כי ב'זמן אמת' הסכימה הנתבעת באופן מודע לבצע לתובע ההפקדות לגמל בתקופה בה שרוי היה באי כושר, וכפי שהתייחסה לכך הגב' גייסט בתצהירה – "במשך כל תקופת העדרותו הממושכת של דוד, לפנים משורת הדין, המשיכה ידע קול להפריש את תגמולי הפנסיה והפיצויים שלו..." (סעיף 33 שם).

...

סוף דבר: תביעת התובע מתקבלת בחלקה ונקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסעדים הבאים: גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך של 172,298 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה הרלבנטית (15.10.15).

התביעה שכנגד נדחית.

משהתקבלה תביעת התובע בחלקה ונדחתה התביעה שכנגד, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

התובעת תבעה את עטון ואת הנתבע ועטון הגיש תביעה שכנגד על אי תשלום זכויותיו הסוציאליות ופצוי בגין עוגמת נפש.

" הנתבע יכול שיהיה חליפו של עטון גם אם עטון היה נותן שירותים של הנתבע ולא עובד אצל הנתבע: "העד, מר פרץ: אין לי שכירים, אני עובד היום עם פרילאנסרים כמו עמי, מוציאים חשבוניות. לכן אין יחסי עובד מעביד, יש פלאטפורמה." (עמ' 44 לפ' שורות 15-13 לעדות פרץ) משכך, לבית הדין לעבודה סמכות לידון בתביעה דנא מכוח חוק עוולות מסחריות.

" (עמ' 27 לפ' שורה 32 עד עמ' 28 שורה 3 לעדות לאופולד) לכן, כלל לא ברור אם לקוחות אלו אכן עזבו את התובעת עם מעברו של עטון אל הנתבע.

האם מדובר ברשימת לקוחות המכילה תנאי עיסקאות מיוחדים? "שלישית, במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. כך, במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנים ללקוחות. אמנם, בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנאי התשלום, אולם במקרים אלה חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובעת מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון. בנושא זה יש להביא בחשבון שינויים במחירון ובתנאים הייחודים, שכן אם, דרך משל, אלו משתנים בכל שלושה חודשים, הרי שעם הוצאת המחירון החדש עיקר הסוד המסחרי איננו עוד בגדר "סוד מסחרי". (ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ, פד"ע ל"ח 72, ניתן ביום 19.9.2002.

...

התנהלות הנתבע אף אם היינו מגיעים למסקנה כי עטון הפר סוד מסחרי, לתובעת לא הייתה צומחת ישועה מכך.

לפיכך, הנתבע לא פעל שלא כדין ודין התביעה כנגדו להידחות.

התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.