תביעת עובד לפיצויים, הפרשות וצו השבה לעבודה

לאחר מכן נדון ברכיבי התביעה בסדר הבא – הודעה לעובד; הודעה מוקדמת; פצויי פיטורים; הפרשות לקרן פנסיה; שעות נוספות; חופשה שנתית; החזרי נסיעות; דמי הבראה; דמי חגים; פיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר; הפרישי שכר; קרן הישתלמות; מענק שנתי; תוספת וותק; הוצאות אש"ל; ולבסוף נדון בטענת הקזוז מטעם הנתבעת.

הנתבעת, העלתה לראשונה בסיכומיה טענה שלפיה "משהנתבעת אינה עוסקת כלל בעבודות חקלאות אלא בעבודות גינון בלבד, צו ההרחבה אינו חל עליה ועל עובדיה". בהמשך הסיכומים עוד נטען כי ראיה לחזוק האמור ניתן למצוא בעצם אי-הפרשת תוספות הקבועות בצו ההרחבה, כגון וותק, מענק שנתי וקרן הישתלמות, על ידי אגף המת"ש לתובע (סעיף 10 לסיכומי הנתבעת), והנתבעת הפניתה לפסיקה מטעמה (סע"ש 40266-07-16 דלית ברששת – מושב בקעות (5.9.17)).

התובע נישאל תחילה אודות התשלומים שקבל שפורטו בתלושי השכר והשיב כי היה מקבל את מה שרשום בתלוש ואת הייתרה הנתבעת הייתה משלימה לו במזומן (עמ' 9 ש' 20-29) וציין כי "אבל לא נתן הכל. הוא לא רשם את כל הימים שעבדתי" (עמ' 10 ש' 2; ההדגשות שלי – י.א.ש).

על פי חישובינו המבוססים על קביעותינו בדבר שכרו הקובע של התובע, הקף עבודתו ובהיתחשב באחוזי ההפרשה לפצויי פיטורים שנדרשו בדין בשנות עבודתו, מצאנו כי היה על הנתבעת להפריש לתובע ברכיב פצויי פיטורים סך של 29,710 ₪, על פי הפרוט הבא: שנת 2012 – 260 * 21.7 ימי עבודה בממוצע * 10 חודשים * 4.5% = 2,539 ₪.

...

התובע לא הרים את הנטל לעשות כן. משכך, מצאנו לנכון להורות כי יש לקזז סכום של 13,000 ₪ מהכספים שיפסקו לטובת התובע.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך של 14,810 ₪.

תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין העדר הודעה לעובד, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום, קרן השתלמות ודמי נסיעות – נדחות.

לפניי תביעה לתשלום דמי הבראה, פצויי פיטורים וחלף הפרשות לפנסיה שהגישה התובעת בגין תקופת עבודתה במשק הבית של הנתבעת.

מסתברת יותר בעיני גרסת התובעת כי עבדה אצל הנתבעת במשך 18 שנה, החל משנת 1999 ועד לשנת 2017, אשר קיבלה תימוכין אף מהנתבעת, אשר שאלה את התובעת במהלך החקירה הנגדית, מדוע היא טוענת כי עבדה 18 שנים, וכאשר זו השיבה: "עבדתי 18" טענה הנתבעת: "אי אפשר לחבר את התקופות שעבדת אצלי ביחד! איך 18 שנה?" (עמ' 4 לפר' שורה 4).

משכך זכאית התובעת לפצוי בגין אי הפרשות לפנסיה לפי צו ההרחבה וכפוף לתקופת ההתיישנות, כדלקמן: שנה מס' חודשים שכר חודשי הפרשה לגמל סכום לתשלום 2010 3 860 2.5% 64.5 ₪ 2011 12 860 3.33% 340.5 ₪ 2012 12 860 4.16% 429.3 ₪ 2013 12 860 5.00% 516 ₪ 2014 12 860 6.00% 619.2 ₪ 2015 12 860 6.00% 619.2 ₪ 2016 12 860 6.25% 645 ₪ 2017 9 860 6.50% 670.8 ₪ סה"כ 3,905 ₪ לפיכך על הנתבעת לשלם סך של 3,905 ₪ בגין אי הפרשת כספים לפנסיה.

...

הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מתגבשת במועד בו הגיעו יחסי העבודה לקיצם ומשכך אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי חלה התיישנות ביחס לרכיב זה ועל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,480 ₪ (860 ₪ X 18 שנים).

סוף דבר נוכח האמור לעיל הריני מקבלת את התביעה כמפורט לעיל, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן בתוך 30 יום מהיום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 3.10.2017 ועד למועד התשלום בפועל: סך של 2,039 ₪ תשלום דמי הבראה; סך של 3,905 ₪ תשלום חלף הפרשות לפנסיה; סך של 15,480 ₪ ₪ כפיצויי פיטורים.

כמו-כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 2,000 ₪ כשכ"ט עו"ד בתוך 30 יום מהיום.

בסמוך לאותו מועד הודיעה הנתבעת לתובע על הפסקת העסקתו, אולם התובע הוחזר לעבודה כחודש לאחר מכן לצורך פקוח בלבד על מחלקת הפחחות.

נוכח האמור, תובע התובע מהנתבעת פיצויים פיטורים, פצויי הלנת פצויי פיטורים, יתרת דמי הבראה, ימי חופשה, הפרשות לקרן פנסיה, פיצוי בגין אי קיום שימוע, תשלום הודעה מוקדמת לפיטורים, פיצוי בגין אי מתן מכתב פיטורים וכן פיצויים לדוגמא.

פצויי פיטורים והודעה מוקדמת אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך תקופת העסקתו של התובע לא הופרשו עבור התובע כספים לקופת פצויי פיטורים, כנדרש בצו ההרחבה הכללי בדבר הפרשות לביטוח פנסיוני במשק.

בשים לב למאפייני העסקת התובע ולטענות שהועלו לעניין נוכחותו בפועל בעבודה ובהיתחשב בעקרון המידתיות בהפעלת שיקול הדעת על פי ההתאמה בין המטרה לבין האמצעי והיחס שבין הפגיעה לבין השגת התכלית – אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובע פצויי הלנת פצויי פיטורים בסך 4,000 ₪, המהוים 30% מסכום פצויי הפיטורים.

...

בנסיבות אלה, ומאחר שרכיב תביעה זה לא הוכח, התביעה לתשלום עבור ימי החופשה נדחית.

סיכומם של דברים התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 13,333 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח. כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום שיומצא לנתבעת פסק הדין.

נוכח האמור, בכתב התביעה נתבעו הסעדים הבאים: פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן – חוק הודעה לעובד); פצויי פיטורים בסך 45,454 ₪ או לחילופין הפרשות לפצויי פיטורים בסך 27,929 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך 6,734 ₪; הפרישי שכר וגמול שעות נוספות בסך 80,640 ₪; פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר בגין תלושים פגומים בסך 14,400 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך 14,800 ₪; דמי הבראה בסך 14,925 ₪; דמי חגים בסך 13,408 ₪; הפרשות לקרן פנסיה בסך 29,348 ₪; ופצוי בגין הלנת שכר והלנת פצויי פיטורים לפי שיקול דעתו של בית הדין.

מן הכלל אל הפרט – האם התובע הוכיח כי היתקיימו בעניינינו חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה? לאחר בחינת הראיות שהובאו בפנינו, אנו סבורים כי יש להשיב לשאלה זו בשלילה, כפי שיפורט להלן.

באשר להפרשות לפצויי פיטורים ולגמל מכוח צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה (2011) - התובע אינו זכאי להפרשות אלה, שכן הוא טרם השלים ששה חודשי עבודה בנתבע ולא הובאה בפנינו ראיה לכך שקודם לתחילת העסקתו היה מבוטח בקרן פנסיה.

...

סוף דבר לאור המפורט לעיל, עיקרה של התביעה ככל שהיא נוגעת לחיוב הנתבע בחובות מעסיקו הקודם של התובע – נדחית.

בכל הנוגע לתקופת העסקתו של התובע בנתבע – התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פגמים בהודעה לעובד בסך 500 ₪.

התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים ופיצוי בגין תלושים פגומים – נדחית.

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום פצויי פיטורים, שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.

כאשר התובע נישאל איך לא התלונן על הפער בין שעות העבודה לבין המצוין בתלוש השכר, השיב כי מדובר היה בפער של 700-800 ₪, והמעסיק השיב שהתובע יקבל סכום זה בתום יחסי העבודה (עמ' 21 שו' שו' 30 – עמ' 22 שו' 2).

בע"ע 127/00 אמ"י מתו"ם- אדריכלים בע"מ נ. חיים אברהם (להלן: אמ"י מתו"ם) עבודה ארצי כרך לג(78) 43 נקבע, כי נסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים הן "שינויים במקום העבודה, בסדרי העבודה, בתנאי העבודה, בין כלליים ובין כאלה החלים ומשפיעים על עובד בודד, אי קיום הוראות חוקי המגן, צוי הרחבה או הסכמים קבוציים, פגיעה אישית בעובד על רקע דעותיו או מוצאו, וכיוצאים באלה עניינים מהותיים המהוים צידוק לעובד לקום ולעזוב את מקום עבודתו, ביוזמתו, תוך קבלת פצויי פיטורים". בעניינינו, לא הוכחו נסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.

...

הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,990 ₪ בגין חלף הפרשות לפנסיה.

הנתבעת תשלם ושכ"ט ב"כ התובע בסך כולל של 2,500 ₪.

התביעה נגד הנתבע, מר דימנטמן אישית נדחית .לאחר ששקלנו לא מצאנו לחייב את התובע בהוצאות הנתבע חרף דחיית התביעה נגדו.