תביעת עובד להכרה כעובד עירייה

השופט אילן איטח לפנינו שלושה ערעורים על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל-אביב-יפו (השופט דורי ספיבק ונציגת הציבור גב' נעה נוריאל; ס"ע 25793-10-11 ו- 25797-10-11), שבו נקבע כי מר אלכסנדר קגנובסקי ומר אלכסנדר סבצ'וק – המערערים כאן (ע"ע 21357-09-13) והתובעים שם (להלן: התובעים) – היו עובדי עריית כפר סבא (להלן בהתאמה: הערייה והעיר).

מוסיפה הערייה וטוענת כי הכרה ביחסי עבודה עימה מנוגדת להוראות סעיפים 170 (א) ו-(ב) לפקודת העיריות [נוסח חדש], שלפיהם תנאי למינוי אדם כעובד ערייה הוא הכרזה על משרה בפומבי ובתנאי שקיימת לאותה משרה הקצבה בתקציב מאושר, וכן מנוגדת היא לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם – 1979.

...

בית הדין האזורי קבע כי "עצם 'המעבר' של מר קגנובסקי [בן הדוד – א.א.] מתפקיד זה לתפקיד זה מלמד שהבסיס לטענת הנתבעות בדבר הבחנה ברורה ו'הרמטית' בין תפקיד המפעיל ותפקיד השומר הינו במקרה הטוב רעוע. בעניין זה לא שוכנענו בטענת העירייה כי הוחלט לקבל את מר קגנובסקי לעבודה כמפעיל לאחר שהועסק כשומר בלבד במט"ש רק בשל ההיכרות האישית עימו ולא בשל ניסיון מקצועי שרכש במהלך עבודתו זו בבן בטחון". במהלך עבודתם של התובעים במכון לא נכחו מפעילים אחרים.

טענה זו אין בידינו לקבל.

בית הדין האזורי קבע כי מעמדם של התובעים כעובדי העירייה הוא מתחילת עבודתם, וזאת משלא הוצגו לפניו "ראיות כלשהן המאפשרות 'לחלק' את תקופת העסקת התובעים לשתי תקופות, הראשונה שבה הייתה העסקת התובעים באמצעות בן בטחון לגיטימית וחוקית, והשנייה שבה השתנו פני הדברים, תפקידם השתנה משומרים למפעילים, ובכך הפך פורמט העסקתם לחסר אותנטיות ולגיטימיות". לא מצאנו כי נפלה טעות בקביעה זו של בית הדין האזורי, ובהתאם – הערעור בסוגיה זו נדחה.

סוגיית הסעדים הכספיים תוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיכריע בה. סוף דבר לאור המקובץ, בכפוף לאמור בסעיף 33 לעיל ערעורי הצדדים נדחים.

לפנינו תביעתו של מר גבריאל כותה (להלן-התובע) להכרה במעמדו כעובד עריית רעננה (להלן-הנתבעת) ולחייב את הנתבעת בתשלום זכויותיו הסוציאליות כעובד שכיר.

...

לטענת הנתבעת, לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים ולפיכך יש לדחות את התביעה.

טענות הנתבעת: יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה ובחינת התמונה בכללותה מביא למסקנה כי התובע לא היה עובד הנתבעת ולפיכך יש לדחות את התביעה.

לפיכך, דין התביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת להידחות.

נוסיף כי במסגרת התחשיב של הזכויות הסוציאליות כמפורט לעיל, נכלל תשלום עבור פיצויי פיטורים בשיעור 8.3% ורק מן הטעם הזה יש לדחות את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר: לאור כל האמור נקבע : התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים.

מהכלל אל הפרט ע"ע 15868-04-18 (גבריאל כותה – עריית רעננה) רקע עובדתי המערער (להלן – מר כותה) הגיש תביעה להכיר בו כעובד המשיבה (להלן – עריית רעננה או הערייה) לבית הדין האיזורי בתל אביב (סע"ש 614-07-14; השופטת שרון אלקיים ונציג הציבור מר זאב בירנבוים).

...

תוכן הנשיאה ורדה וירט-ליבנה - 3 - פתח דבר - 3 - הדיון המשפטי - 4 - הכרה ביחסי עובד ומעסיק בדיעבד – עבר, הווה, עתיד - 4 - "לאן פנינו"? - 21 - ההצדקות לדיני עבודה - 22 - עקרון הקוגנטיות - 24 - הלעולם קוגנטי? - 30 - שוק העבודה בעידן הנוכחי - "מה נשתנה"? - 30 - השלכת לגיטימיות ואותנטיות של תבנית העסקה, שאלת תום לב והסכמת הצדדים על הכרה ביחסי העבודה – עקרונות מנחים - 33 - עיצוב כללים שלאורם תיבחן הסוגיה - 46 - חשיבה מחודשת על 'חישובית', 'הרתעתית' ו'מסורתית' - 54 - ההכרעה המשפטית, עשיית צדק ומה שביניהן - 63 - סיכומם של דברים – המישור המעשי - 64 - מהכלל אל הפרט - 67 - ע"ע 15868-04-18 (גבריאל כותה – עיריית רעננה) - 67 - רקע עובדתי - 67 - טענות הצדדים ופסק דינו של בית הדין האזורי - 69 - טענות הצדדים בערעור - 72 - ע"ע 12372-04-18 (עיריית רעננה – גבריאל כותה) - 73 - טענות הצדדים בערעור - 73 - עמדת הממונה על השכר - 74 - דיון והכרעה - 77 - ע"ע 7338-10-17 (דן רבין – מדינת ישראל-משרד המשפטים) - 79 - רקע עובדתי - 79 - פסק דינו של בית הדין האזורי - 82 - טענות הצדדים בערעור - 85 - דיון והכרעה - 86 - ע''ע 34665-10-17 זאב לוי – זרעים גדרה בע"מ - 94 - רקע עובדתי - 94 - פסק דינו של בית הדין האזורי - 95 - טענות הצדדים בערעור - 96 - דיון והכרעה - 97 - אחרית דבר - 102 - השופטת סיגל דוידוב-מוטולה - 107 - סגן הנשיאה אילן איטח - 152 - השופטת לאה גליקסמן - 156 - השופט רועי פוליאק - 160 - השופטת חני אופק-גנדלר - 170 - השופט אילן סופר - 180 - נציגת ציבור (עובדים) גברת יעל רון - 189 - נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ - 194 - סוף דבר - 198 - הנשיאה ורדה וירט-ליבנה פתח דבר לפנינו ארבעה ערעורים (ע"ע 15868-04-18, ע"ע 12372-04-18, ע''ע 34665-10-17, ע''ע 7338-10-17) שהם שלושה תיקים (גבריאל כותה – עיריית רעננה, דן רבין – מדינת ישראל, זאב לוי – זרעים גדרה בע"מ), העוסקים בשני מגזרים (הציבורי והפרטי), בהם מתעוררת שאלה משפטית אחת משותפת והיא הכרה ביחסי עובד ומעסיק בדיעבד ותוצאתה של הכרה זו. נוכח חשיבותה של הסוגיה, ובשל היותה סוגיה עקרונית ביותר בתחום דיני העבודה, נדרש בית דין זה לדיון בשאלה בהרכב מורחב של שבעה שופטים ושני נציגי ציבור בהתאם לסעיף 20(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

אם סבר המערער שעובד הוא, היה לו זמן די והותר להעלות דרישותיו בנושא זה, כפי שיש לצפות ממי שאמור לנהוג בתום-לב (דב"ע נד3-77/ רוטברג – תדיראן בע"מ [3], בעמ' 468 מול אות השוליים ד).מסקנת הדברים היא שגם אילו היה נקבע שהיו קיימים יחסי עובד-מעביד בין המערער למשיבה, דין תביעתו מושא ערעור זה להידחות בנימוק של חוסר תום-לב מובהק הגובר על דרישת הקוגנטיות.

ע''ע 34665-10-17 זאב לוי – זרעים גדרה בע"מ על דעת רוב חברי המותב: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק-גנדלר ונציגת ציבור (עובדים) גב' יעל רון, יש לקבל את ערעורו של מר לוי בשאלת קיום יחסי עובד ומעסיק בנסיבות העסקתו.

זאת כנגד דעתם החולקת של הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר ונציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ כי יש לדחות את הערעור ולקבוע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין מר לוי לבין המשיבה.

עם זאת, על דעת כלל חברי המותב תוצאת הערעור היא כי מר לוי אינו זכאי לזכויות ממוניות כלשהן, וגם לא לפיצוי לא-ממוני ולכן תביעותיו הכספיות נדחות.

כבר נקבע בפסיקה, כי היתקשרות עריית ירושלים עם החברה לאוטומציה היא בגדר מיקור חוץ אותנטי ולגיטימי, תוך שנדחתה תביעת עובד החברה להכיר בו כעובד עריית ירושלים (ע"ע (ארצי) 478/09 יצחק חסידים – עריית ירושלים, 13.1.11) (להלן: "עניין חסידים")).

...

לפיכך, ושממילא כל מקרה נקבע לפי נסיבותיו הוא, הטענה להשלכות רוחב, נדחית.

אשר לטענת המדינה שככל שייקבע כי העובדים שהוצבו באגף המחשוב בעירייה הם עובדיה של העירייה, ישקול הממונה על השכר להפעיל את סמכותו תוך קביעת שכרם - בהחלטה מיום 6.3.21 ניתנה התייחסות לכך ואין לנו אלא להפנות אליה ולנקבע שם. הפעלת סמכותו של הממונה בעניין העובדים אינה רלבנטית לשאלות שעמדו לדיון במסגרת פסק דין זה. סוף דבר: ההסתדרות הרימה את הנטל להוכחת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין העובדים נשוא פסק דין זה שהוצבו באגף המחשוב בעיריית חולון לבין העירייה.

הננו מורים למדינה לאפשר לעיריית חולון לפרסם מכרזים פנימיים באגף המחשוב שעתיד להיות מוקם אצלה תוך מתן אפשרות לעובדים כאמור להגיש מועמדותם במכרזים אלו כעובדים בעירייה.

דוקא העובדה שבמועדים הרלוואנטיים לתביעה עבד נתבע 1 גם כעובד שכיר בעריית עראבה, מחזקת את ההשערה כי הוא נזקק לעובדים אחרים מלבדו כדי לבצע הנידרש ממנו בהתקשרות שבחר להיתקשר עם נתבע 2, ואותה ביצע למרות עבודתו באותה עת כשכיר בערייה.

אם כך הדבר מנין ידע נתבע 1 להעיד בתצהירו שהתובע היה מובטל במועדים הרלוואנטיים לתביעה? עדות נתבע 1 גם לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהוכחה בפניי לפיה זה ניהל שיחה עם נתבע 2, לבדו וגם בעזרת רואה חשבון, וניסה באמצעות רואה החשבון שלו לסדר ניירת נידרשת בנסיבות העניין שתאפשר למוסד לביטוח לאומי לידון ולהכיר בתביעת התובע שהוגשה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה וקיצבת נכות מעבודה.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני סבורה שדין התביעה בשאלת האחריות להתקבל כנגד כל הנתבעים, וכך אני מורה.

אני סבורה כי הן התובע (באשמו התורם כמפורט לעיל) והן הנתבעים, כל אחד על פי תפקידו וחלקו, נושאים באחריות לאירוע התאונה ולנזקים שנגרמו עקב התאונה.

לאור האמור בפסק הדין החלקי, כדי לקבוע אופן המשך ניהול ההליך, אני קובעת דיון במעמד הצדדים ליום 6.7.2023 בשעה 10:00.