תביעת עובד חברת החשמל להכרה בתסמונת התעלה הקרפאלית כפגיעה בעבודה

התובע עובד בחברת החשמל בתחנת הכוח בחדרה.

במסגרת כתב התביעה ציין המערער כי "נסיבות עבודתו נקבעו כבר במסגרת ב"ל 45698-01-17... כאשר מדובר על עבודה עם כלים רוטטים אשר התובע אוחז בשתי ידיו ולכן ניתן למנות מומחה כבר בשלב זה על בסיס העובדות הללו..." ביום 19.8.2020 הגיש המערער בקשה נוספת להשתק פלוגתא בה התבקש בית הדין להורות על קביעת הקף עבודתו הפיזית כפי שנקבעה במסגרת ההליך השני וכן לקבוע כי העובדות אשר לגביהן נקבע כי הן "מהוות תשתית למקרוטראומה בנוגע לתיסמונת התעלה הקארפלית יהוו גם את העובדות בנוגע לפגיעה במפרקי האגודלים". המערער הבהיר כי בהליך השני נקבעו עובדות לעניין עבודתו הנוגעות לתיסמונת התעלה הקרפלית ממנה סבל בידיו "ולכן ברי כי מדובר בעובדות רלוואנטיות לפגיעה במפרקי האגודלים אשר מהוים חלק מכף היד". בכתב ההגנה טען המוסד כי יש לברר מספר עניינים עובדתיים בטרם יוסכם, אם בכלל, על מינוי מומחה רפואי; העובדות שנקבעו במסגרת ההליך השני התבססו על העובדות שנקבעו במסגרת ההליך הראשון במסגרת תביעה להכרה בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה.

...

בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), ועל כן נתייחס למבקש כ"מערער".

בית הדין האזורי קבע כי "דינה של הבקשה להשתק פלוגתא להידחות", והורה כי המערער יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

דעתנו שונה, ואנו סבורים, כי המוסד לא הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע שאין להחיל את הכלל של השתק פלוגתא, ועל כן לא היה מקום לדחות באופן גורף את הבקשה להשתק פלוגתא.

סוף דבר: הערעור מתקבל, ועניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה חדשה בבקשתו להשתק פלוגתא, עת מובהר כי לא היה מקום לקבוע כי אין תחולה לכלל של השתק פלוגתא באופן גורף.

עניינה של התביעה בהחלטת הנתבע מיום 28.10.2019, שלפיה יש לדחות את התביעה של התובע, עובד חברת חשמל, בתחנת רידינג, יליד שנת 1970, להכרה בפגיעה בכפות ידיו ואצבעותיו (תיסמונת התעלה הקארפלית) כתאונת עבודה, הן על פי תורת המקרוטראומה והן על פי מחלת מיקצוע, שכן לא ארעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

...

עניינה של התביעה בהחלטת הנתבע מיום 28.10.2019, שלפיה יש לדחות את התביעה של התובע, עובד חברת חשמל, בתחנת רידינג, יליד שנת 1970, להכרה בפגיעה בכפות ידיו ואצבעותיו (תסמונת התעלה הקרפלית) כתאונת עבודה, הן על פי תורת המיקרוטראומה והן על פי מחלת מקצוע, שכן לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

ביום 20.12.2020 הגיש הנתבע בקשה לזמן לעדות את מר עזרא קמארה, מנהל מחלקת מבדקה (תחמ"ש דרום) בחברת החשמל (להלן- עזרא); ובית הדין נעתר לבקשה.

שם המחלה (טור 1): "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"; העבודה ותהליכי הייצור (טור 2): "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב". לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את הפריט אליו הפנה.

אין זה המקרה בענייננו, שכן אנו לא מצאנו תשתית עובדתית לצורך בחינה כאמור הנכנסת לגדרו של טור (2) לתוספת.

אשר על כן, התביעה נדחית.

השתלשלות ההליכים בתיק: ביום 27.1.21 הגיש התובע תביעתו לבית דין זה, במסגרתה עתר הוא להכיר בפגיעה בתסמונת התעלה הקארפלית כתאונת עבודה, וזאת בעקבות מכתב הדחייה מיום 12.11.20 אשר אישר את תביעת התובע בגין CMC1 דו צדדי אולם דחה את תביעתו בגין CTS דו"צ. ביום 23.12.21 מונה ד"ר אלון קובו מומחה בכירורגיה אורטופדית וכירורגיה של היד לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, וזאת על סמך העובדות שנקבעו ע"י בית הדין, כדלקמן: "א. התובע יליד שנת 1960.

בתקופה מ- 1988 עד 8/19 עבד התובע בחברת החשמל בתחנת הכח, 5 ימים בשבוע, 8-10 שעות ביום.

...

לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף.

מכל המקובץ עולה, כי בית הדין אינו תמים דעים עם מסקנותיו של התובע בכל הקשור למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, ובעניין זה, מקובלים על בית הדין טיעוני הנתבע בתגובתו.

משכך, אני דוחה את בקשת התובע למינוי מומחה אחר ו/או נוסף.

(בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף) התביעות שבכותרת מופנות כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 22.7.21 שדחה את התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השידרה הצוארי כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וכן כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 24.9.20 שדחה את התביעה להכיר בליקוי מסוג תיסמונת תעלה קארפלית כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.

(2) התובע עובד בחברת החשמל לישראל כעובד רשת מחודש 1/87, 5 – 6 ימים בשבוע, 8- 12 שעות ליום.

לטענתו המומחה אוחז באסכולה מחמירה והמנוגדת לאסכולה לפיה פוסקים בתי הדין בסוגית הקשר הסיבתי בין תנאי עבודה תוך שימוש בכלים רוטטים לבין פגיעה בחוליות הצואר, כפי שנקבע בעיניינם של עמיתים של התובע (מינהלי עבודה וסגני מינהלי עבודה ברשת המבצעים עבודה זהה לזו של התובע, בין היתר תוך שימוש באותו כלי רוטט – פטיש אויר/ סוגר ברגים חשמלי.

...

הנתבע טען שיש לדחות את הבקשה.

נדחית הטענה שהמומחה אוחז באסכולה רפואית מחמירה או באסכולה כלשהי.

שוני זה בין הקביעות בהליכים השונים מחזק את המסקנה שיש לבחון כל מקרה לגופו, וכן שהמומחה שמונה בהליך כאן אינו דוגל באסכולה מחמירה.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

התביעות שבכותרת מופנות כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 22.7.21 שדחה את התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השידרה הצוארי כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וכן כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 24.9.20 שדחה את התביעה להכיר בליקוי מסוג תיסמונת תעלה קארפלית כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.

(2) התובע עובד בחברת החשמל לישראל כעובד רשת מחודש 1/87, 5 – 6 ימים בשבוע, 8- 12 שעות ליום.

על-יסוד האמור בחוות דעת המומחה הסכים הנתבע להכיר בפגיעה בידיו של התובע מסוג תיסמונת תעלה קארפלית דו"צ – כפגיעה בעבודה.

לשיטת התובע, המומחה מחזיק באסכולה מחמירה העומדת בסתירה לאסכולה לפיה פוסקים בתי הדין בסוגית הקשר הסיבתי בין תנאי עבודה תוך שימוש בכלים רוטטים לבין פגיעה בחוליות הצואר, כפי שנקבע בעיניינם של עמיתים של התובע (מינהלי עבודה וסגני מינהלי עבודה ברשת המבצעים עבודה זהה לזו של התובע, בין היתר תוך שימוש באותו כלי רוטט – פטיש אויר/ סוגר ברגים חשמלי.

...

אין די באמור כדי להביא למסקנה שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה, ואף לא למסקנה שקיימת אסכולה מובהקת בכל האמור בפגיעה צווארית בנסיבות עבודה כשל התובע.

דין הטענה להידחות.

סוף דבר - התביעה בנוגע לפגיעה הצווארית נדחית.