חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עובד זר סיעודי נגד משפחת המטופל בגין אי תשלום שכר

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעים סירבו לחתום לעראפת על כתב ויתור וסלוק וסירבו להמשיך ולשלם לו 250 ₪ לכל חודש עבודה, דבר שגרם להרעת תנאיהם ולתפירת תיק פלילי כנגד התובע 1.
איך אני יודע לכמה שעות נוספות זה מתייחס, כמה שעות מתוך זה זה שעות שבת, איך אני יכול לדעת? העד, מר שוחט: יש לך, זה רשום אני לא יודע צריך להסתכל בתלושי משכורת והם ידעו לעשות לך את זה. (עמ' 37 לפ' שורות 6-1, 16-12 לעדות שוחט) עו"ד גריסרו: איך אני יכול לדעת ממה שאתה צירפת, העד, מר שוחט: מדור תשלומים הוא זה שמכין את התלושים אנחנו מגישים להם את השעות, מוגש להם באופן מלא, קיבלתם את הסידורי עבודה, קיבלתם את התביעות ומה שהוגש למדור תשלומים.
ביה"ד אִפְשֵר לצדדים להגיש חישובים חדשים בסיכומיהם, ברם גם בסיכומים ערכו התובעים חישוב על בסיס שכר מינימום של 25 ₪ למרות שבחלק מן התקופה שכר המינימום היה נמוך יותר ואילו הנתבעת ערכה חישוביה, ללא תשלום של 150% מהשעה הראשונה ביום המנוחה השבועי ועל בסיס שבכל ימי העבודה שולמו תחילה 8 שעות רגילות.
הדעת נותנת כי מישפחת מטופל שמתכוונת לשכן מטופל במוסד סיעודי תיבדוק באנטרנט אודות המקום ואז תגלה כי ארעה מקרה של היתעללות במטופל.
פסק הדין שצורף מתייחס להעסקת עובדים זרים ע"י הנתבעת וכתבה על הגשת כתב אישום ולא הרשעה של שוחט.
(עמ' 23 לפ' שורה 22 עד עמ' 24 שורה 5 לעדות שוחט) אכן, הנתבעת לא הוכיחה אובדן מיטות או אובדן מטופלים בעקבות המעשה של התובע 1 והנתבעת אף לא צרפה דוחות שנתיים על מנת להראות ירידה בהכנסות.
הנתבעת תשלם לתובע 2 את הסכומים הבאים: סך של 1,505 ₪ בגין דמי חופשה; סך של 4,914 ₪ בגין דמי הבראה; סך של 43,012 ₪ בגין גמול שעות נוספות; סך של 900 ₪ בגין דמי נסיעות; סל של 2,000 ₪ פיצוי בגין הודעה על תנאי העסקה לקוי; בקיזוז סך של 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת ע"י התובע 2.
...
הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 500 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע 2 את הסכומים הבאים: סך של 1,505 ₪ בגין דמי חופשה; סך של 4,914 ₪ בגין דמי הבראה; סך של 43,012 ₪ בגין גמול שעות נוספות; סך של 900 ₪ בגין דמי נסיעות; סל של 2,000 ₪ פיצוי בגין הודעה על תנאי העסקה לקוי; בקיזוז סך של 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת ע"י התובע 2.
הנתבעת תשלם לתובע 2 שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 400 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בכלליות תבעו התובעים השלמות שכר, הפרשות לקרן פנסיה, פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי על פיטורים שלא כדין, הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, נסיעות, פיצוי לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר בגין העדר תלושים ופצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד.
תשלום שכר העבודה של אבו זר וג'אבר נעשה במשותף באמצעות שיק אותו רשם ד"ר קרש לפקודת התובע מדי חודש (נספח ב' לכתב התביעה).
התובע מר ערוה אבו השאש (תובע 4)(סע"ש 7438-11-20), תושב רמאללה, רופא בעל תואר ברפואת מישפחה (מתמחה כיום בכירורגיה) ברשות הפלסטינאית, הועסק בתפקיד רופא מישפחה מ-07/15 עד 04/17 (1.83 שנים), ללא היתר עבודה וללא מיסמך אישור מקצועי ישראלי של המנהל האזרחי, בעיקר במשמרות לילה בסופי שבוע, לעתים גם במשמרות בוקר וצהריים.
תובע זה עומד על כך כי יש לו זכויות על קיומן לא ידע, ושאותם הוא תובע, וכשנשאל "ש. אתה תובע סכום של 242 אלף ₪ זה סכום רציני ביותר שיסגור את כל העסק הזה, אתה אומר אין לי אתו הסכם. ת. זה הזכות שלי. לא נתן לי את זה מהתחלה לא נתן לי חופשות נסיעות וימי חופשה שעבדתי בימי חופשה. ש. אני אומר לך למה לא פנית לסנאבל שישלמו לך את ה-242 אלף ₪ ת. אני לא הכרתי שום מקום שקוראים לו סנאבל. ש. איך יכול להיות אם עכשיו אמרת שיש חתימות שלך על חשבוניות שכתוב סנאבל. ת. רק עכשיו שמתי לב ללוגו...נכון החתימה שלי על מכבי נימצאת. ש. אבל גם אתה חתמת. ת. גם האח. האח שאתי חותם וגם הפקיד חותם... כן. כל אחד על חשבונית אחרת לפי המטופל לפי השעה שהוא הגיע". (עמ' 61 שו' 16-30).
ד"ר קרש מודה במפורש כי התובעים עבדו, היו במעמד עובדים ויש להם זכויות, השאלה באיזה תאגיד .מכל מקום הוא מוכן אישית לשלם את כל הזכויות שלהם ובילבד שלא יהיה זה בתביעה נגד הנתבעת, לוטוס אלא באמצעות התאגיד המשפטי אל סנאבל, שלאחת מגרסאותיו היא בכלל חברה סגורה.
גם התוצאה כי חלק מהתובעים יקבלו את זכויותיהם הקוגנטיות בנסיבות המורכבות של הליך זה ואילו חלקם לא יקבלו בשל אי התייצבותם, כאשר האחד מביא אישור רפואי שהיה עליו לסעוד את אביו החולה, היא תוצאה שהדעת לא סובלת, משהוכחה כל היריעה שנדרשה לגבי כלל התובעים בפרט על פי פסיקה זו. יש לומר כי מדובר בתושבי שטחים אשר ממילא כניסתם רצופה במהמורות ויש לקחת אף זאת בחשבון.
...
ביחס לפיצוי על פיטורים שלא כדין יש לטעמנו לפסוק 5000 ₪, בגין אי הנפקת תלושים 5000 ₪ ובגין אי מתן הודעה לעובד 5000 ₪.
סוף דבר הליך זה היה מורכב בהיבטים שונים גם בשל הצדדים וגם בשל המהויות שנשמעו בו בין בהקשרים של דיני עבודה ובין בהקשרים אחרים.
כמו כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכר טרחת ב"כ התובעים בסכום כולל של 25,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תשלום פדיון חופשה במהלך תקופת העבודה כעולה מהראיות וכמוסכם על הצדדים, המבקשת נהגה לשלם לתובעת, מידי חודש, תשלום המכונה בתלוש השכר "שעות חופש". כעולה מעדות המבקשת כמו גם מעדות מר רדר, תשלום זה מהוה פדיון חופשה ולא תשלום עבור ניצול חופשה בפועל.
שלישית, קבע בג"ץ, כי לעניין תשלום עבור עבודה בשעות נוספות, הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחולו על עובדים זרים המועסקים בעבודות סיעוד, בשל כך שמדובר במתכונת עבודה ייחודית הדורשת שהמטפל ימצא בחברת המטופל שעות ארוכות החורגות מן ההסדרים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה ובהעדר יכולת ליישם את הוראות החוק לשיעורין.
ת. כן. ולכן הסכום שמשולם לעובד הזר הוא גבוה משכר המינימום דרך תשלום אש"ל. מוסיפים את האש"ל שלא מחוייב על פי חוק, כי אנחנו בשוק תחרותי, ואנחנו נותנים למשפחה עוד יותר שתביא לנו את המקרה.
עוד נטען כי על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי להוכיח במידת הסבירות הראויה כי יכול לשאת בנטל הכלכלי של הניהול ההליך ובעניינינו, היות ומדובר בתובעת שהיא עובדת זרה, שעזבה את ישראל בחודש אפריל 2017 קיים חשש שלא תוכל לעמוד בנטל זה. בנוסף, נטען כי נפל פגם בתום לבה של המבקשת, אשר נימנעה מלפרט בתצהירה עובדות רלוואנטיות כגון יציאתה לחופשות בפועל במהלך העבודה וקיבלה בגינן תשלום ואף הכחישה בחוסר תום לב הגשת תביעה כספית כנגד מישפחת המטופלת.
...
בכל הנוגע לבג"ץ גלוטן, איננו מקבלים את טענת המבקשת, כי אין להחיל על עובדים זרים את הוראות חוק חופשה שנתית.
לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים, אנו סבורים כי מתקיים התנאי באשר לאפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
כאמור לעיל, מצאנו כי עדותה של התובעת היתה בלתי מהימנה בכל הנוגע לקבלת תשלום עבור חופשת מולדת בשנת 2015.
סוף דבר סיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות, יש מקום לאשר את התובענה בשתי העילות שפורטו בבקשה ובשינויים שיפורטו להלן.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעילת החופשה נקבע כך (הציטוט הנו מתוך הסדר הפשרה בעיניין מנפאואר, אך הסדר כימעט זהה נכלל בהסדר הפשרה בעיניין דנאל): " על יסוד המלצת בית הדין הארצי... ונוכח המאפיינים המיוחדים של ענף העובדים הזרים בסיעוד במסגרתו מזה שנים משולמים לעובדים הזרים תשלומי חופשה ו/או פדיון חופשה באופן שוטף בתלושי השכר החודשיים והפסקת תשלומים אלה תיפגע בעובדים הזרים כמו גם נוכח מתכונת עבודתם הייחודית של העובדים הזרים המועסקים במקביל ע"י הקשישים עצמם ומטפלים בהם בבתיהם אשר אינה מאפשרת לנתבעת לתאם עם העובדים הזרים את חופשותיהם ו/או לבצע פקוח ואכיפה אפקטיביים בנושא זה, הרי שלמניעת פגיעה בעובדים הזרים ובקשישים המטופלים, הנתבעת תהא רשאית להמשיך ולשלם לעובדים הזרים המועסקים אצלה במועד אישור הסכם זה תשלומי חופשה ו/או פדיון חופשה באופן שוטף בתלושי השכר החודשיים עד לתום העסקתם אצלה ואילו ביחס לעובדים זרים חדשים תנתן לנתבעת תקופת התארגנות בת 6 חודשים כך שלעובדים זרים חדשים שיקלטו אצל הנתבעת מתום 6 חודשים ממועד אישור הסכם זה ואילך לא ישולמו תשלומי חופשה ו/או פדיון חופשה באופן שוטף כאמור". נחזור ונזכיר בקשר לאמור, כי לאחר הדיון בהתנגדויות, הגיעו הצדדים להבנות על כך שההסדר החדש יחול על כלל העובדים (ולא רק על עובדים חדשים) והוא ייכנס לתוקף בתוך חודש ימים ממועד אישור ההסכם (ולא בתוך שישה חודשים כפי שנקבע מלכתחילה); שלישית הצדדים הסכימו כי פסק הדין שיאשר את הסדרי הפשרה יהווה מעשה בית הדין בכל הנוגע להגשת תובעה ייצוגית בעילות הבקשה לאישור, אך יחד עם זאת לא יהיה מעשה בית דין בתביעות אישיות הן בעילת החופשה והן בעילת הפנסיה (כמו גם בעילות אישיות של חברי הקבוצה שאינן כלולות בעילות הבקשה לאישור); ורביעית הצדדים המליצו כי ייפסק שכר טירחה לבא כוח הקבוצה יעמוד על 300,000 ₪ בתוספת מע"מ בעיניין דנאל, ועל סך 55,000 ₪ בתוספת מע"מ בעיניין מנפאואר, וזאת בנוסף לשכר הטירחה בסך 15,000 ₪ ו- 40,000 ₪ שנפסקו במסגרת ההחלטות לאשר את התובענות כייצוגית בעיניין מנפאואר ודנאל (בהתאמה) ושכבר שולמו, ובנוסף כי ייפסק גמול לתובעת המייצגת בסך 15,000 ₪ בעיניין דנאל ובסך 6,000 ₪ בעיניין מנפאואר.
הצדדים מדגישים כי טענה כי ההסדרים שאומצו בהקשר זה אינם ראויים, הוגנים וסבירים אינם במקומה, בפרט משבית הדין הארצי סבור אחרת; שנית הצדדים מדגישים כי המלצת בית הדין הארצי לא עסקה רק בעילת החופשה השנתית, אלא גם בזכויות הנילוות, ובכלל זאת תשלום חופשה ודמי חגים בשכר הקובע לפנסיה; שלישית אשר למעשה בית-הדין, הצדדים מדגישים כי ברור שכוונת בית-הדין הארצי והמלצתו הייתה כי הסדרי הפשרה יסיימו את המחלוקות, ולא כי יוגשו בקשות לאישור נוספות לאחר אישורו; רביעית אשר להסדרה שלעתיד לעניין עילת החופשה, הצדדים הסבירו כי בדיון שהתקיים בפני בית הדין הארצי נימסרו שיקולים שונים בגינם לא ניתן להחיל את הסדר התיקון אלא רק לאחר תקופת התארגנות ורק לגבי עובדים חדשים, וזאת במיוחד בשים לב לכך שלא ניתן להתייחס להעסקת העובד הזר במנותק מהמעורבות העיקרית של המטופל ומשפחתו.
דומה שדי במחדלים אלה על מנת להוביל למסקנה כי דין הבקשות לאישור הסדרי הפשרה להדחות; שלישית מעיון בבקשות לאישור הסדרי הפשרה, עולה כי הן מבוססות במידת רבה על התיזה המשפטית, לפיה פסק דינו של בית-הדין הארצי בעיניין פרבר (ע"ע 17760-07-17 פרבר נ' סופר מרקו (20.9.19)) התיר את הפרקטיקה הנוגת אצלן מזה שנים של תשלום דמי חופשה באופן שוטף לכל העובדים הזרים בתחום הסיעוד, להבדיל מהוצאת העובדים לחופשה בפועל בתשלום, ולכל הפחות צמצם מאד את הסבירות שהתביעות הייצוגיות נגדן בעילה זו יתקבלו.
מובן כי לא ניתן להסכין עם עמימות שכזו, שיש בה פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות העובדים ו/או לייצר היתדיינות עתידית בנושא, ועדיף במקרה שכזה להמשיך בדרך המלך של בירור התובענות הייצוגית לגופן, ובכלל זה הכרעה בכל המחלוקות המשפטיות שבין הצדדים בקשר לעילה זו; תשיעית שני הסדרי הפשרה קובעים כי הם יחולו על כל עובד זר שהועסק על ידי הנתבעות בתחום הסיעוד החל משבע שנים קודם להגשת כל אחד מהסדרי הפשרה, ועד למועד אישור הסדרי הפשרה על ידי בית-דין זה. זאת, בנגוד להחלטות בעיניין אישור התובענות כייצוגיות, שבשתיהן הוגדרה הקבוצה ככוללת רק עובדים שהועסקו עד למועד אישור הבקשות לתובענות כייצוגיות.
...
אך חמור מכך, הצדדים מסכימים (ראו בסעיף 16 להסדר הפשרה) שככל שהנתבעות לא יתקנו הפרות שבוצעו "יבוטל הסכם הפשרה והצדדים יחדשו את הדיון בתיק מאותה נקודה שנפסקה". הסכמות שכאלה בוודאי שלא ניתן לאשר, כי משמעותן האחת והיחידה הינה שככל שלא תוטל כל סנקציה על הנתבעות בגין הפרת חלק או כל הסדר הפשרה, שיבוטל ההסדר והצדדים יחזרו להתדיין בפני בית-דין זה. לא ברורה משמעות ביטול ההסדרים במקרה שכזה: האם המשמעות של הסכמה זו היא שגם ההתחייבויות שהנתבעות נטלו על עצמן בשני ההסדרים יבוטלו? האם עובדים שקיבלו כספים כאלה ואחרים לפי ההסדרים שבוטלו יידרשו להחזירם? האם הגמול שישולם לתובעות ושכר הטרחה שישולם לבאי-כוחם יוחזר? כך או כך, מקובלת עלינו עמדת קו לעובד, כי לא ניתן לאשר הסדרי פשרה בייצוגית המותנים באופן הזה, להבדיל מקביעת סנקציה מובנית – או סנקציה הנתונה לשיקול דעת בית-הדין – במקרה שיימצאו הפרות.
לסיכום נוכח כל האמור, דין שתי הבקשות לאישור הסדרי פשרה, הן בתביעה נגד מנפאואר, והן בתביעה נגד דנאל, להידחות.
אשר להמשך ההליכים בשתי התביעות – לנוכח הסבירות הגבוהה שהנתבעות יגישו לבית-הדין הארצי הליכים ערעוריים על החלטה זו ו/או יחדשו את ההליכים הערעוריים על ההחלטות שאישרו את הבקשות לניהול התובענות כייצוגיות, בשלב זה לא מצאנו מקום ליתן הוראות להמשך ההתדיינות בשתי התביעות הייצוגיות.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 17 להסכם נרשם, כי ההסכם נחתם על ידי הנאמן, אולם "כפוף לחתימת המעסיק/ תאגיד עובדים זרים, כן כפוף ולאחר קבלת כל אישורי העסקה כדין של כל רשויות מדינת ישראל הנוגעות בדבר. כאשר עד לאותו המועד תיחשב המטפל/ת לאורחת בלבד, במקרה כזה המטפל/ת מוותר/ת בזאת על כל טענה ו/או תביעה מכל מן וסוג שהוא כנגד הנאמן ו/או מי מטעמו". התובעת התגוררה בבית המנוח בתקופה מיום 16.4.15 עד ליום 16.6.15.
כנגד הנתבע הוגשו תביעות נוספות בגין אי תשלום שכר למטפלים סיעודיים.
דיון והכרעה שאלת זהות המעסיק - המסגרת המשפטית זהות המעסיק בענף הסיעוד נדונה בהילכת בירגר, ונקבע כי : "נקודת המוצא במקרים מעין אלה היא כי המטופל, עימו בדרך כלל נקשר חוזה העבודה, הוא מעבידו של המטפל, ולכן תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת עבודתו של המטפל ומסיומה יש להגיש כנגד המטופל, או העזבון במידה שהמטופל הלך לעולמו". [ע"ע 660/06 ישי בירגר – ג'ונל קטיבוג ( 23.1.2008)].
בעיניין ער (נצ') 8702-01-18‏ ‏ ‏Sumole Kurian‏ נ' עזבון המנוחה רחל סוסן ז"ל (25.3.18) קבע כב' השופט טל גולן כך: "עצם החתימה של בן המשפחה על הסכם העבודה למול העובד/ת הסיעודי/ת, יכולה ליצור, בפני עצמה, זיקה של יחסי העסקה". ובהמשך: "בתי הדין האיזוריים קבעו במספר מקרים, בשנים האחרונות, כי יש לדחות טענה כי מטופל/ת סיעודי/ת הנו המעסיק של העובד/ת הסיעודי/ת. זאת, במקרה שבו לא ניתנו הוראות מצד המטופל/ת, ומנגד כלל ההוראות ניתנו על ידי בני המשפחה". ומן הכלל אל הפרט: מהעדויות שהובאו עולה תמונה, לפיה הנתבע היה "המוציא והמביא" בכל עינייני העסקת מטפלת לאביו המנוח.
...
לאחר ששקלתי את התנהלות הנתבעים ואת העובדה, כי התביעה התקבלה כמעט במלואה כמו גם את מהותה של התביעה, אני סבורה שיש לפסוק לחובת הנתבע הוצאות משמעותיות.
עם זאת, נוכח סכום התביעה אין מקום לפסוק לטובת התובעת עשרות אלפי שקלים כפי שביקש ב"כ התובעת, שכן גם סכום התביעה מכתיב בסופו של דבר את היקף ההוצאות שיש לפסוק.
התביעה כנגד הנתבעת (השותפות) נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו