תביעת עובד זר לקבלת כספים וזכויות סוציאליות

סעיף 1יא(ז)(3א) לחוק עובדים זרים קובע כי שר הפנים רשאי לקבוע הוראות בדבר סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר יהיה רשאי לקבל חלק מכספי הפקדון ביום עזיבתו אף אם עזב לאחר תום התקופה בה הורשה לשהות.

עיון בסעיפים אלה מוביל למסקנה כי הם אינם מהוים מקור לשלילת כספים שנצברו בקופת גמל מעובד זר. מר דפנה לא הצביע על מקור אחר המאפשר או המצדיק שלילת זכות זו, הנמצאת בלב לבם של הזכויות הסוציאליות.

בהתאם לאמור, תבע מר דפנה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ולמשקו – פיצוי בגין 6 חודשי העסקה בהם תפסה גב' פרינו את אשרת העבודה כך שלא יכול היה להעסיק עובדת אחרת; פיצוי בגין נזקים והפסדים מייצור קטניות; נזקים והפסדים מייצור עגבניות לזרעים בחממה; הוצאות קבועות ומשתנות; הפסדים בגין ביטול התקשרויות וחוזים עתידיים ופגיעה במוניטין; דמי הודעה מוקדמת; פיצוי בגין אי ביצוע העברת תפקיד והדרכה לעובד מחליף; פיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים זרים ומנהלים; ובסך הכך, לצרכי אגרה – סך של 328,180 ₪.

...

כבוד סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק קבעה – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.

התביעה בגין שעות עבודה בשבת, החזר ניכויים מהשכר, דמי כלכלה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחית.

תביעת מר דפנה לקיזוז שעות הפסקה – נדחית.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפיצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין נזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

עוד נטען, כי הואיל והתובעת תושבת זרה היא ביקשה לקבל זכויותיה לידיה תוך תקופת העבודה.

בנוסף קיימת מחלוקת בשאלה אם שולמו כספים בגין זכויות סוציאליות.

לאור תקופת העבודה בה מצאתי להכיר ובהתאם לחישובי התביעה בהתייחס להפרשות פנסיוניות ולדמי הבראה, הרי שתשלום בסך 5,000 ₪ יש בו לכסות את מלוא זכויותיה הסוציאליות של התובעת בתקופת עבודתה אצל הנתבעת 1 ולא שוכנעתי כי יש לפסוק לתובעת הפרשים מעבר לכך.

...

טענות הנתבעות: בכתב ההגנה טענו הנתבעות, כי חלק מדרישות התובעת דינן להידחות מחמת התיישנות וכי התביעה הוגשה בשיהוי .

התביעה כנגד הנתבעת 2: לא שוכנעתי, כי בין התובעת לבין הנתבעת 2 נקשרו יחסי עבודה.

לאור זאת, לא שוכנעתי, כי התובעת זכאית לתשלום נוסף בגין עבודה מזדמנת אצל הנתבעת 2 משך פעמים ספורות בתקופה בת כשנה.

סוף דבר- התביעה נדחית במלואה.

בפנינו תביעת התובעת, עובדת זרה ממולדובה שהועסקה כמטפלת סיעודית של הנתבעת, אשר עותרת בתביעתה זו לתשלום זכויות סוציאליות הנובעות מתקופת עבודתה, לרבות מסיומה.

דיון והכרעה זכאות התובעת להפרשי שכר לטענת התובעת, כל כספי המשכורת שקבלה, הן ממתן והן מהנתבעת, הופקדו ישירות לחשבון בנק הדואר על שמה.

יתרה מכך, ולא אחרון בסדר החשיבות, לא ברור האם מדובר בתביעה לדמי חגים או לתמורה בגין עבודה בחגים, כאשר על פניו לאור אופי העסקתה, עבדה התובעת גם בחגים ולפיכך אינה זכאית לתשלום בגין דמי חג אלא לתשלום תמורה נוספת בגין עבודה בימי חג. גם בסיכומיה לא הציגה התובעת נתונים כלשהם המבססים את זכאותה לדמי חגים/תמורה נוספת לעבודה בימי חג, לא פירטה זאת בתצהירה ולפיכך בנסיבות אלו, לא מצאנו לקבל את תביעתה ברכיב זה. אשר על כן, תביעת התובעת ברכיב זה, נדחית.

...

עם זאת, לאחר שעיינו בסכומי ההפקדות מצאנו כי אין המדובר למעשה בחוסר התאמה שכן הסכומים שהופיעו בבנק הופקדו עבור החודש הקודם, באופן שתואם במדויק את התחשיב שהגישה התובעת.

עיון בפירוט ההפקדות לקרן עובדים זרים על שם התובעת מעלה כי ההפקדות שבוצעו לה תואמות את ההפקדות הרשומות בתלושי השכר שהוצאו לתובעת ע"י "מתן", ומכאן המסקנה כי הנתבעת לא הפרישה עבור התובעת סכום כלשהו לקרן זו. על כן, זכאית התובעת למלוא הסכום לעיל.

יתרה מכך, ולא אחרון בסדר החשיבות, לא ברור האם מדובר בתביעה לדמי חגים או לתמורה בגין עבודה בחגים, כאשר על פניו לאור אופי העסקתה, עבדה התובעת גם בחגים ולפיכך אינה זכאית לתשלום בגין דמי חג אלא לתשלום תמורה נוספת בגין עבודה בימי חג. גם בסיכומיה לא הציגה התובעת נתונים כלשהם המבססים את זכאותה לדמי חגים/תמורה נוספת לעבודה בימי חג, לא פירטה זאת בתצהירה ולפיכך בנסיבות אלו, לא מצאנו לקבל את תביעתה ברכיב זה. אשר על כן, תביעת התובעת ברכיב זה, נדחית.

סוף דבר תביעתה של התובעת מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

פתח דבר בפנינו תביעתם של שלושה תובעים, עובדים זרים, אזרחי תאילנד, שיעבדו בחקלאות אצל הנתבע, לתשלום פצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתם אצל הנתבע, בין היתר מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות.

על כן, מאחר שלא הופרשו כספים אלה, ומשהנתבע לא חלק על אופן החישוב, והואיל והחישוב של התובעים נראה נכון, הנתבע ישלם לתובעים את הסכום שתבעו בגין רכיב זה, בהתאם לכתב התביעה, כמפורט להלן: לתובע 1- מר סריאצ'ון - 17,808 ₪ לתובע 2 – מר מאנוונגסה - 20,352 ₪ לתובע 3 – מר קהמט - 20,034 ₪ מענק שנתי לטענת התובעים, הם זכאים לקבל מענק שנתי בהתאם לצווי ההרחבה.

...

לאור זאת אני דוחה את הטענה אודות נזקים שיש לחייב בהם את התובעים.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, מהטעמים אשר פורטו בפסק הדין.

הנתבע, ישלם לתובעים תוך 30 יום מיום שהתובעים ימציאו לו את פסק הדין, את הסכומים הבאים: תובע 1 –סריאצ'ון תובע 2 - מאנוונגסה תובע 3 - קהמט 1.

- הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשרו לו לרכוש זכויות סוציאליות; - כספי הפקדון יהוו חסכון קצר מועד המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל ויהא בפירעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר [;] ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים" (הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להגשת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), התש"ס-1999, ה"ח 68, 105 (להלן: דברי ההסבר לתיקון מס' 3)).

זאת, משום שהעובד הזר יהיה זכאי לתבוע ממעסיקו את זכויותיו הסוציאליות בגין התקופה שבה הועסק באופן בלתי חוקי, אף שאלו לא הופקדו ככספי פקדון.

...

אין בידי לקבל עמדה זו. היא מעוררת קשיים עיוניים רבים, ולהערכתי אף אינה עולה בקנה אחד עם מסורת ארוכת שנים של פסיקה חוקתית שהותוותה על-ידי בית משפט זה. אבאר במה דברים אמורים.

שנית, אני סבורה כי הוראות ההסדר מעוררות תהיות אף במישור השוויון בין הפרטים השונים שעליהם חלה החקיקה.

לסיכום – אם כן, אף אני מסכימה שדין העתירות להתקבל.