התובע תובע פיצוי בגין פצויי פיטורים, לחלופין הפרשה לקופת פיצויים, הפרשה לפנסיה, תשלום שכר אחרון, גמול שעות נוספות ודמי הבראה.
אין חולק כי על פי הפסיקה, עבור אנשי מכירות, עמלות תמורת מכירות אישיות מהוות חלק מהשכר לצורך תשלום זכויות סוציאליות (ר' ע"ע (עבודה ארצי) 300048/98 עובדיה סימן - הסתור בע"מ (26.03.2002); ע"ע (ארצי) 537-07 צחי טל - אילנות בטוחה בית השקעות בע"מ (10.06.2010); ע"ע (ארצי) 25181-03-19 מלונות הכשרת הישוב בע''מ - שני בן עמי (04.03.2021).
...
בהתאם, אין מקום לחייב את הנתבע שכנגד בהשבה, המהווה בפועל קיזוז משכרו בדיעבד, משום שאינה עומדת בכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לקיזוז משכר, אותם פירטנו לעיל ואשר יפים גם לעניין זה.
סוף דבר
תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כך שהנתבעת תשלם לתובע את הרכיבים הבאים:
· השלמת חלף הפרשות לפנסיה בסך 2,736 ₪.
סכום התביעה עמד על סך 101,491 ₪ ובסופו של דבר נפסקו לתובע כ- 13% מסכום התביעה.
בנסיבות הללו מצאנו לקבוע כי מאחר והמחלוקת העיקרית היתה ביחס למקדמות וקבענו שאין מקום להשיבן וכי הן מהוות חלק משכרו של התובע, כך שתביעתו ברכיב זה התקבלה, הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכ"ט בא כוחו בסך כולל של 7,000 ₪.
