נוכח האמור עתר התובע בכתב התביעה לסעדים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 20,000 ₪; פיצוי בגין אי המצאת תלושי שכר בסך 30,000 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 40,000 ₪; פיצוי בגין העסקה פוגענית בסך 30,000 ₪; פצויי פיטורים בסך 13,000 ₪; גמול שעות נוספות בסך 70,000 ₪; דמי הודעה מוקדמת בסך 6,500 ₪; ימי מחלה וחופשה בסך 20,000 ₪; הפסד דמי אבטלה בסך 30,000 ₪; דמי ביטוח לאומי בסך 5,020 ₪; ופצוי בגין הלנת שכר שעות נוספות והלנת פצויי פיטורים.
דיון והכרעה
נוכח טענות הצדדים המפורטות לעיל, ראשית נדון ונכריע על בסיס הראיות שהובאו בפנינו במחלוקת שבין הצדדים בדבר משך תקופת העסקתו של התובע על ידי הנתבע, וכן באשר לנסיבות סיום העסקתו של התובע.
בנסיבות אלה ומאחר שהתובע העיד על טענתו בעיניין מועד תחילת העסקתו, בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד, נטל ההוכחה בעיניין מועד תחילת ההעסקה מוטל על המעסיק (ר' ע"ע 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi – קפלן את לוי בע"מ (מיום 20.6.22)).
לגבי עובד המועסק בשכר שעתי או בשכר יומי, "השכר הרגיל" הוא "שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד". משקבענו כי שכרו החודשי של התובע היה 5,000 ₪, השכר היומי הרגיל של התובע לצורך חישוב ערך יום חופשה הוא 167 ש"ח (15,000/90).
אשר לקזוז תשלומים ששילם הנתבע לביטוח לאומי ומס בריאות – בשים לב לכך שדחינו את תביעת התובע לתשלום דמי ביטוח לאומי ומשתשלום זה נידרש מהנתבע נוכח מחדלו באי הנפקת תלושי השכר במועד, איננו רואים עילה לקזוז סכום זה. באשר לטענת הנתבע ליתרת חובו של התובע כלפיו בגין רכישת רכב – ראשית, נראה כי עניין זה כלל אינו בסמכותו העניינית של בית דין זה. שנית, חוב זה כלל לא הוכח בפנינו.
...
לאור האמור, אנו דוחים את טענות הקיזוז של הנתבע.
סוף דבר
לאור כל המפורט לעיל, הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 3,125 ₪.
משדחינו את רוב טענות התובע וקיבלנו את רוב טענות הנתבע, ולנוכח תוצאת פסק הדין ביחס לסכום התביעה וכן בשים לב לסכומים המופרזים על דרך האומדן שנתבעו בכתב התביעה – מצאנו כי מקרה זה מצדיק לחייב את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד של הנתבע.