מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עו"ד נגד בנק הפועלים בגין הפרת חובת סודיות בנקאית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 6009-02-16 ריש נ' בנק הפועלים בע"מ תיק חצוני: לפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיא תובע צבי ריש, עו"ד נתבע בנק הפועלים בע"מ ע"י עו"ד נחום הופטמן פסק דין
בכתב התביעה טען התובע להפרה של חוקים רבים בין היתר טען כי הנתבע פעל בנגוד לחובת הגילוי הקבועה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א -1981 ובנגוד לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק הבנקאות" ו- "כללי הבנקאות" בהתאמה) הוא טען להפרת חובת ההנמקה הקבועה בסעיף 2(א) לחוק תיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958 וכתוצאה מכך להפרת חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.
אשר לגילוי הנוהל הפנימי טען הבנק כי נהלים פנימיים חוסים תחת חיסיון ו/או סוד מסחרי.
תשלום שכ"ט עו"ד לנאמן עצמו (או למשרד עורכי הדין שבו הוא מועסק או שותף), כמפורט להלן: * עד 10,000 ₪ כנגד הצהרת הנאמן (ניתן לקבל הצהרה בעל פה שתועדה במערכת הדיאלוג), ובתנאי שאין סממנים לבצוע פעולה שאינה תקינה על ידי הנאמן (לדוגמא: מהיתנהגות הנאמן, בחשבון הספציפי או בחשבונות אחרים, עולה חשש לניגוד עניינים, לפעילות בלתי מורשית או בלתי חוקית), או * מעל 10,000 ₪ כנגד קבלת אישור של הנהנה לבצוע ההעברה (ניתן לקבל גם הצהרה בעל פה שתועדה במערכת הדיאלוג), או חשבונית מס או הסכם שכר טירחה ביחס לסכום המועבר, או * מעל 10,000 ₪ ומנהל הסניף או סגנו אישרו את ההעברה.
...
כן שוכנעתי כי לא הייתה חובה על הבנק להודיע לתובע על עדכון הנוהל בסמוך לעדכונו.
אשר על כן, התביעה נדחית.
התובע ישלם לבנק הוצאות משפט בסך של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בקריות תא"מ 36931-07-18 סיגלוביץ נ' בנק הפועלים קריית אתא 12721 תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים תובע אסף סיגלוביץ ת.ז 028862027 ע"י ב"כ עו"ד אלי קדמי נתבע בנק הפועלים קריית אתא 12721 ע"י ב"כ עו"ד רון כהנא ואח' פסק דין
על פניו ענייניו הפינאנסיים של אדם הנם סודיים, גם משום שמידע זה הוגדר כ"מידע רגיש" בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, והן משום חובת הסודות הבנקאית.
תביעת התובע לפניי מתייחסת לשתי תקופות; מיום הכרזתו כפושט רגל ומתן צו הכנוס נגדו ביום 19.08.2010, ועד מתן ההפטר ביום 17.11.2016 ומאותו מועד עד להסרת הכיתוב "פושט רגל" לצד שמו בפועל ביום 06.12.2017.
הוראת סעיף 18 (2) לחוק הגנת הפרטיות מכוחו מיתנהלת התביעה דנא, מחילה את ההגנה שבחוק איסור לשון הרע כאן וקובעת כי למפרסם, במקרה זה הבנק הנתבע תהא הגנה טובה אם "הפגיעה נעשתה בדרך של פירסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965". הנתבע טען בין היתר להגנות לפי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, כגון זו שבסעיף 18 (2) (ב) לחוק המקימה הגנה כאשר "הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה". אמנם הנתבע לא הפנה להוראה זו מפורשות בהגנתו, אך הוראת תקנה 74 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 שחלו אותה עת, איננה מחייבת לעשות כן, ובילבד שלא נעלמו מכתב הטענות אלו אשר במישור העובדתי, כאמור בסעיף 14, שם. יפים לעניין זה דברים אלו: "הליך של חידלות פירעון הוא מעצם טיבו וטבעו הליך קולקטיבי, גלוי ושקוף בכלל, ובפני הנושים בפרט. הליך של התראת פשיטת רגל, למרות שהוא הליך שיוזם נושה בודד לטובת עצמו בלבד ולא לטובת כלל הנושים, הוא מעין מבוא להליך קולקטיבי של בקשה לצוו כנוס ופשיטת רגל, שהרי הפרת ההתראה מהוה עילה למתן צו כנוס. לכן, אופיו הקולקטיבי של הליך חידלות הפירעון מקרין גם אל השלב הטרומי של הליך ההתראה. משכך, אין הצדקה לאסור את דבר פירסומו של הליך כזה, תוך הסתרתו מפני נושים פוטנציאליים של המבקש". (ראו: פש"ר (תל אביב) 69083-02-19 פלד נ' ברנהולץ, פסקה 15 (פורסם בנבו, 01.05.2019)).
...
לחילופי חילופין, נוכח אופיו הקולקטיבי והפומבי של הליך פשיטת הרגל, במטרה להגן על נושים, כמו גם נושים פוטנציאליים, שוכנעתי כי הבנק פעל בתום לב בהתאם להוראת סעיף 18 2 (ב) לחוק הגנת הפרטיות.
סיכומם של דברים, נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
לאחר שבחנתי את נסיבותיו האישיות של התובע לא מצאתי מקום לחייבו בהוצאות ההליך – כך שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 1905-02-14 נשר נ' בנק הפועלים בע"מ תיק חצוני: בפני כב' השופט חאלד כבוב תובעים ישעיהו נשר ע"י ב"כ עו"ד גרשט ו/או עו"ד נאור ו/או עו"ד גרופיין נתבעים בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רובין ו/או עו"ד אלכאוי ו/או עו"ד שחורי החלטה
המבקש הנו בעל מניות בבנק הפועלים (להלן: "הבנק"), המעוניין לקבל לידיו שורה של מסמכים על מנת לבחון האם להגיש בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת נגד מספר נושאי משרה - בעבר ובהווה - שכיהנו כחברי "ועדת האשראי" של הבנק.
מלבד זאת, המבקש תמך את בקשתו ברשומי רשם החברות המעידים על ביטול השעבוד הנ"ל, וכן במספר מסמכים - כתבות מן העיתונות הכלכלית, אמרת אגב בהחלטה שנתן בית המשפט בעיניין אחר, פרוטוקול דיון בועדת הכספים של הכנסת ומכתב ששלחה עמותת "התנועה למען איכות השילטון בישראל" לבנק הפועלים - בכולם הועלו שאלות ותמיהות באשר להתנהלות הבנק בכל הנוגע לדנקנר ולהלוואות שניתנו לו. מנגד, הבנק השיב בתגובתו כי יש לדחות את הבקשה בשל חובת הסודות והחיסיון הבנקאי, בה הוא חב כלפי לקוחותיו ואשר לפיה הוא איננו רשאי להתייחס לעניינים אישיים של מי מלקוחותיו ובודאי שאיננו יכול למסור לעיון מסמכים פרטיים וחסויים של לקוח, לידי צדדים שלישיים.
מלבד זאת, המבקש טען כי הגיש את בקשתו בתום לב ולא הפר חובה כלשהיא בכל הנוגע לפניה מוקדמת לבנק עובר להגשת בקשתו.
...
באשר לטענתו של הבנק בדבר חובת הפניה המקדמית שלא קוימה (45 ימים עובר להגשת הבקשה), הרי שבעניין לנואל כבר נפסק כי פרשנות תכלית של סעיף 198א לחוק החברות מוליכה למסקנה שאין להחילו בדווקנות.
בהתאם לכך, אינני מקבל גם את הטענה כי המבקש חסר תום לב היות והגיש את בקשתו בחופזה.
סופו של דבר, אני מקבל את הבקשה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 21504-05-20 פלישמן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' ת"צ 43957-05-20 שכטר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ מספר בקשה:17 לפני כבוד השופט יעקב שקד מבקשים/משיבים בבקשות האישור 1. בנק הפועלים לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אהוד ארצי ואח' 2. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד י. רייטר ואח' 3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ג. אוריון ואח' 4. בנק מזרחי טפחות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פנינה מור גלוזמן ואח' משיבים/מבקשים בבקשות האישור 1. יהונתן אהרון פליישמן 2. טל קליין 3. עידן מולדבסקי ע"י עו"ד גרגורי פאוסט ואח' 4. רותם שכטר ע"י עו"ד ד"ר איתמר מירון ואח' החלטה
ת"צ 21504-05-20 הוגשה ביום 11.5.20 כנגד בנק הפועלים לישראל בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ, על ידי המבקשים 1-4 (להלן - הבקשה הראשונה).
לטענת המבקשים, פראקטיקה זו של המשיבים מהוה הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות); הפרת חוזה, הטעה והפרת חובת תום הלב מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973; עוולות תרמית, רשלנות והפרת חובה חקוקה הקבועות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת חוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1982; הפרת חובת הסודות והאמון הבנקאיות, הפרת הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981; עשיית עושר ולא במשפט מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.
פעילות זו בכל מקרה אינה כרוכה בהעברת מידע מזוהה, או "בענייניו הפרטיים של אדם" ואין בה הפרה של חוק הגנת הפרטיות; המשיבים נהגו בתום לב, בשקיפות, לא הסתירו דבר מהמשתמשים, ואף קיבלו למען הזהירות, בכל מקרה, הסכמות ברורות לשימושים אלו; גם המבקשים עצמם, לאחר שנודע להם על המידע שלטענתם הוסתר מהם כביכול – המשיכו לאחר הגשת הבקשות לאישור באותה הפעילות; ממילא, לא נגרם להם נזק כלשהוא, ובודאי שלא פגיעה באוטונומיה או בפרטיות; הטענות כנגד סעיפים רבים כסעיפים "מקפחים" ממחישות כי מדובר במסע דיג משפטי ובודאי שלא מתאים לתובענה ייצוגית.
...
לפיכך הבקשות בעניין זה נדחות.
לכן, הבקשות למחיקת נספחים הללו לתצהירים נדחית.
סוף דבר הבקשה למחיקת סעיפים ונספחים מכתב התשובה מתקבלת באופן חלקי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בסיכום הדברים נקבע: "...ניתן לומר ולקבוע שלפנינו יחסי שליחות – נאמנות שמכוחם יש לראות (במשיב בעניינינו - ב.ט) נאמן-שלוח אשר חב חובת נאמנות כלפי (בני המשפחה) ונכסיהם, הן בקשר להסדרת ענייניהם בסמוך לאחר פטירת המנוח והן בנוגע לניהול ענייניהם ורכושם בשגרה, מכוח הרחבה רצונית של הסכם הנאמנות בין הצדדים. כמו כן, מכוח חוק החברות והכללים החלים על עורכי הדין, כוננה נאמנות בין (המשיב) לבין (בני המשפחה) ונכסיהם, בקשר לתפקודיו כעורך דין או כנושא משרה בחברות המשפחתיות. יש להבהיר כי בחלקו השני של ההליך ייבחנו המחלוקות הרכושיות והכספיות שבין הצדדים, ובכלל זאת תבחן השאלה אם ובאיזה אופן, אם בכלל, הפר (המבקש) את חובת הנאמנות שלו כלפי (בני המשפחה) ורכושם..." (סעיף 50 לפסק הביניים).
הסעדים הזמניים המבוקשים נחוצים לצורך הדיון בתביעה למתן חשבונות והתביעה הכספית שהמבקשת הגישה נגד המשיב.
תגובת הבנק בתגובת הבנק שהוגשה ביום 16.10.2023 צוין כי בבנק "...היתנהל חשבון נאמנות על ידי הנאמן עו"ד ניר יוסטר עבור הנהנת שרה פולקמן" וכי בשל חובת הסודות הבנקאית, הבנק מנוע מלמסור לצד שלישי את המידע המבוקש לגבי החשבון, ללא הסכמת הנאמן או צו שפוטי מתאים.
החלטות שניתנות על ידי הבורר במהלך הליכי הבוררות מחייבות את הצדדים מכוח הסכם הבוררות כך שעצם העובדה שהוגשה בקשה למתן צו שמופנה נגד הבנק שאינו צד להליכי הבוררות, אינה מחייבת או מצדיקה עיכוב ביצוע של החלטת הבורר שמחייבת את הצדדים להליך הבוררות.
סוף דבר - ניתן בזאת צו המורה למשיב 1 - בנק הפועלים, למסור למבקשת - הנהנת בחשבון הנאמנות נושא הבקשה את כל דפי החשבון וכל מיסמך שנוגע לחשבון הנאמנות לרבות מיסמכי פתיחת החשבון וכן כל מידע בנוגע לחשבונות נאמנות נוספים שנוהלו על ידי המשיב 2, עו"ד ניר יוסטר והמבקשת הייתה הנהנת בהם, ככל שישנם כאלה, ואת המסמכים הקשורים בחשבונות אלה, זאת בכפוף לתשלום הוצאות המצאת המסמכים, כמקובל בבנק.
...
מכאן, שדין הבקשה דחייה על הסף.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה ומכוח סמכותי על פי תקנה 50 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, ראיתי לקבל את הבקשה.
סוף דבר - ניתן בזאת צו המורה למשיב 1 - בנק הפועלים, למסור למבקשת - הנהנית בחשבון הנאמנות נושא הבקשה את כל דפי החשבון וכל מסמך שנוגע לחשבון הנאמנות לרבות מסמכי פתיחת החשבון וכן כל מידע בנוגע לחשבונות נאמנות נוספים שנוהלו על ידי המשיב 2, עו"ד ניר יוסטר והמבקשת הייתה הנהנית בהם, ככל שישנם כאלה, ואת המסמכים הקשורים בחשבונות אלה, זאת בכפוף לתשלום הוצאות המצאת המסמכים, כמקובל בבנק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו