חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עו"ד לתשלום שכר טרחה בגין ייצוג במימוש הסכם מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפתח ההסכם הוגדר הייצוג לצורך "ההפסד ממימוש ערבותך לטובת חובות שנצברו לחברת אוטודקס צבעים בע"מ". הפעילות הכלולה בהסכם הוגדרה כך: חישוב ההפסד שנצמח לך בגין מימוש ערבויות שנתת לחברת אוטודקס צבעים בע"מ. קבלת הסכמת פקיד השומה להתרת הפסדים שנגרמו לך בגין ערבות שנתת לחברת אוטודוקס צבעים בע"מ. סיוע לעורכי הדין שלך בהליך פירוק חברת אוטודוקס צבעים בע"מ. בהסכם נקבע סכום בסיסי לתשלום עבור פתיחת התיק במשרד, ארגון החומר, המסמכים והישיבות השונות בסך של 5,000 ₪.
איני מקבלת את טענת רואי החשבון שיש לחייב בתשלום דמי ההצלחה מכוח ההוראה בהסכם הקובעת שתשלום שכר הטירחה הקבוע אינו מותנה במימוש עסקת המקרקעין וישולם בכל מקרה.
רואי החשבון שלחו אליו מייד עם קבלת הסכמת פקיד שומה דרישה לתשלום שכר טירחה ואין באי דרישת שכר טירחה שעתי ראוי כדי לשלול את זכותם לתבוע זאת כסעד חלופי בהליך זה. נפסק כי גם במקרה שבו החוזה בין הצדדים כשל ואינו משמש בסיס לתביעת שכר הטירחה, קיימת אפשרות לתבוע שכר טירחה ראוי בגין טובת הנאה שהפיק הלקוח מעבודת עורך הדין (ע"א 6290/18 פינצ'וק נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פסקה 46 (2.5.2021)).
...
למעשה, אפשר היה להבין מדבריו בחקירתו הנגדית כי גם ניסיונו והיכרותו רבת השנים עם רשות המיסים סייעו להצלחתו - כלשונו: "זה בסופו של דבר עבודה והתנהלות הרבה שנים. אני בוגר רשות המיסים, אני בעברי, אני גדלתי ברשות המיסים, מגיל 0 אבי זכרונו לברכה היה פקיד שומה. אני גדלתי, אני חי את רשות המיסים לטוב, לרע" (עמוד 62, שורות 14-10), כך שהצלחתו של עו"ד ברזילי, אינה מעידה על רשלנותם של רואי החשבון.
התביעה שכנגד נדחית.
בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, ולאחר ששקלתי את נושא הוצאות ההליך בהתאם לפרמטרים שהובאו בתקנות ובפסיקה (ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ, (נבו 24.02.2022)) החלטתי שהנתבע והתובע שכנגד יישא בתשלום שכר טרחת התובעים והנתבעים שכנגד בסכום של 50,000 ₪ ובהוצאותיהם בסכום של 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תיק ההוצאה לפועל מס' 01-12164-33-1 ניפתח בשנת 2011, האזהרה נימסרה לחייבת ואף ננקטו מספר הליכי הוצאה לפועל ביניהם צו עיקול מקרקעין שנירשם באפריל 2012 (נספח 3 בתצהיר עדות ראשית של התובע) (להלן: "תיק ההוצל"פ").
התובע טען בכתב התביעה כי הנתבע חב לו בתשלום שכר טירחתו בגין שירותים משפטיים שנתן לו בשלושה מקרים שונים: סך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ בגין הייצוג בהתנגדות לאישור המכר בדיון שהתקיים בפני כב' השופט חגי ברנר בתיק הפש"ר של עזבון המנוחה צביה קוריס ז"ל. סך של 30,000 ₪ בצרוף מע"מ בגין הייצוג בדיון בבקשת הנאמן לביטול המישכון הרשום לטובת הנתבע בתיק פש"ר דהן.
בדיון לביטול המישכון בתיק פש"ר דהן, התבקש התובע על ידי דהן לייצגו והסכם לתשלום שכר טירחתו בגין ייצוג זה הוסכם עמו.
בתצהירו טוען דהן כי הוא זה שדרש מהתובע שנושא מימוש שעבודים שהיו רשומים לטובתו של דהן על זכויותיו של ירון קוריס (בהתאם לצוואת סבתו שרה קוריס ז"ל) יטופל ע"י התובע וכי הסדיר מולו מראש את תשלום שכר טירחתו בסך של 12,500 ₪.
אין חובה לעשות הסכם שכ"ט בכתב אבל הפסיקה עוררה זאת במסגרת פסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 6317/12 אלכסנדר סקריפניק נ' עו"ד ארקדי פלדמן מיום 1.1.2013‏‏: "מוטב וראוי שצדדים לחוזה לשירותי ייצוג משפטי יעלו את הסכמתם בפירוט על הכתב ויידרשו לסוגיות כגון דא, קרי גורל ההיתחייבות לשכר טירחה במקרה של הפסקת הייצוג, והכל כדי למנוע סכסוכים דומים; והדברים נכונים לא רק ביחס ללקוחותיהם של עורכי הדין אלא גם בעבור עורכי הדין עצמם, המבקשים לשמור על שמם הטוב ולנהוג בתום לב והגינות כלפי הזולת, שלעתים אינו בקיא ברזי משפט החוזים. כל הנוהג בבהירות כתובה ומוסכמת, בהסכם שכר טירחה כדבעי, הרי זה משובח". מוטב וראוי, אבל אין בהעדר הסכם שכר טירחה בכתב כדי לפטור את מקבל השרות מתשלום שכרו של נותן השרות גם אם הנו עורך דין.
...
דהיינו, אין מדובר בסכום שנגבה כתוצאה מנקיטת הליכי הוצאה לפועל ועל כן אין התובע זכאי לו. התביעה לתשלום הוצאות כלליות בסך של 2,000 ₪ בגין הוצאות נדחית.
לאור כל האמור לעיל, הנני לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 17,550 ₪ + 35,100 ₪ + 12,765 ₪ ובסה"כ 65,415 ₪ כולל מע"מ והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (9.3.2022) ועד ליום התשלום בפועל.
כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טען עו"ד פרנקל, שהוא נטל את יתרת הכספים, כ-1.3 מיליון ש"ח, בהסכמת הגב' ניומן, שניתנה בטלפון, עבור שכר טירחה בגין הייצוג של החברה במהלך ביצוע העסקה ומימוש הדירות.
בסעיף 10.11 להסכם עסקת היסוד מ-15.2.04, שעליו חתמה הגב' ניומן [מוצג ת/29], נקבע: "דירה שתהיה משותפת למזמין ולקבלן... תימכר לא יאוחר מתום 6 חודשים מקבלת דרישת אחד מבעלי הזכויות...". ב"כ התובעת הצהיר בעמ' 541 לפרוטוקול מ-17.7.19 שורות 18–16: "אני מסכים לצורך ברור התביעה שאת שתי הדירות... וחלקית הדירה הנוספת [0.08% – י.ג.], היה צריך למכור". עו"ד גליקס העיד בחקירתו בעמ' 527 לפרוטוקול מ-3.12.18 שורות 28-32: "היה חסר לו לעו"ד פרנקל [עבור החברה-י.ג] איזה סכום. הבנק אישר לו רק סכום מסוים... אז הוא מכר לקבלן... את האפס נקודה משהו, את חלקי הדירה [0.08% בדירה – י.ג.], ובזה הגיע לסכום שהוא יכול לקחת מהבנק, שהבנק מאשר לו, מזה שילם לקבלן את כל החובות". עפ"י סעיף 4א להסכם המכר מ-28.12.09 [נספח 38 לתצהירי התובעת] הקבלן שילם לתובעת בחתימת החוזה, לידי עו"ד פרנקל, 140,000 ₪, ובסעיף 4ג להסכם נקבע שהתשלום השני יועבר לרשות מס שבח מקרקעין.
על הנתבע 1 להגיש תביעה לשכר ראוי לערכאה המוסמכת בעיניין טענותיו בדבר שכר הטירחה שיש לשלם לו בגין הייצוג בבצוע החוזה להזמנת שירותי בנייה.
...
משנדחתה התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית גם הודעת צד ג'.
התביעה להחזר הוצאות נסיעה ומלון ביחס למועד שקדם להגשת התביעה - נדחית.
התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקביל הוא ייצג חלקה אחרת ששינויי הייעוד נגע גם בה. מעט מאוחר יותר הגיש עו"ד מנדל תובענה (ת"א (מחוזי מרכז) 19701-11-10) נגד הנתבעים 1, 4 ונתבעים נוספים, שאינם צד להליך שלפני, לתשלום שכר טירחה בגין הטיפול בעינייני מקרקעין אחרים.
הוא הורכב משני אחוז מסך למעלה מ-159 מיליון ₪ (תמורת מכר של 53 דירות), בהפחתת עשרים אחוז מכלל פעילותו כמייצג, ובתוספת 298,240 ₪ בגין הפרת החוזה; לחילופין נידרש תשלום בסך 2,984,240 בגין תרמית; ולחילופי חילופין תשלום שכ"ט עו"ד מוסכם בסך 2 אחוזים משווי החלקה החדשה, ושכר טירחה זה עולה כדי 1,274,000 ₪ בתוספת מע"מ. ביום 4.12.19 סילקה חברתי (כב' השופטת עמית-אניסמן) את כתב התביעה נגד הנתבע 4 (מר לוזון) בגין היתיישנות, נוכח בקשה שהוגשה על ידו.
לבסוף, נטען על ידי הנתבעים כי חלה בעניינינו היתיישנות, שכן היה צריך להיות ברור לעו"ד מנדל עוד בשנת 2007 כי מר לוזון מיוצג על ידי עורך דין אחר, ולכן לא יוכל לקדם את מימוש הזכויות בשם כלל השותפים, וכאמור, גם שינוי הייעוד של הקרקע שנעשה בשנת 2009, למעלה משמונה שנים לפני הגשת התביעה, מבסס היתיישנות.
...
הנתבעים טוענים שיש לדחות את התביעה.
בנסיבות אלה נראה כי שורת הצדק מובילה לצורך בהתחשבות בשכר הטרחה הראוי, ובמאמצים שהשקיע התובע, אך נוכח היקף הסכום שבו אנו עוסקים, אקח אותו בחשבון במסגרת ההוצאות שייפסקו בתיק זה. נראה לי שכך ראוי לעשות שכן גם אם הנתבעים פנו למייצגים אחרים בכל הנוגע לקרקע, מצופה היה מהם כי ידאגו לשלם לתובע בעבור עמלו בראשית הדרך, דבר שלא עשו.
כך או כך, אינני נדרש להחליט בנושא שכן דינה של התביעה להידחות לגופה.
התוצאה התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וראו דברי מזל שייצגה הנתבעים בזמן אמת בעמוד 39: "קודם כל אני מיתנגדת לנוסח השאלה, אבל לגופו של עניין מאחר והצדדים כאמור לא העבירו לנו את כספי הנאמנות ויתרה מכך אומר שאולי אפילו סירבו שניפתח חשבון נאמנות, הרי שלא הייתה היכולת מצדי או מצידנו לשלוט על הכספים ולהחליט לאן הם ילכו, לו הצדדים היו מעבירים על פי הוראות סעיף 5.3 להסכם את היתרה השלישית כפי שנירשם מפורשות בהסכם לידינו היינו פועלים אני מניחה בהתאם לכך." וראו דבריה בעמוד 41: "אני אומרת שהיא חובת התשלום של כונסי הנכסים אם הייתה- הייתה רק לאחר שהתמורה השלישית, שהתשלום השלישי היה אמור להגיע ליעדם כפי שעולה מסעיף 5.3 (מדברים יחד). החובה אם בכלל הייתה חובה בשלב הזה מאחר וכל העסקה הייתה אמורה להתבצע בתחילה ע"י כונסי הנכסים ואחר כך הצדדים שינו אותה הייתה זה מה שנקרא הטובל ושרץ בידו, הקונה ובא כוחו לא שילמו 15% מהתמורה הראשונה ועכשיו לבוא ולהגיד שמאחר והם לא שילמו על כונסי הנכסים היה לשלם את זה אני חושבת שזו טענה שזאת בושה לטעון טענה כזאת." וראו דבריה בעמוד 43: "העדה, עו"ד ברזילי: אני אומרת שאי אפשר לבוא בטענה שהוראה מסוימת לא התבצעה כשאתה זה שמנעת אותה, מאוד פשוט." מזל הבהירה בתשובותיה שהתובעת מנעה ביצוע ההוראה, אך שבה ואישרה בעמוד 45 כי "2 הצדדים בחרו לפעול על דרך של מוכר מרצון וקונה מרצון ולא לפתוח חשבון נאמנות." ברוך נישאל מעמוד 50 מספר פעמים מדוע כאשר קיבל התמורה מהתובעת, לא העביר אותה לכונסי הנכסים לצורך תשלום המקדמה: "כב' הש' הדר: רק רגע, אני מנסה להסביר לך מדוע הציפיות שלי ממך, זה יחמיא לך אבל גם יש לזה מחיר, אתה שמאי מקרקעין, אדם שיודע מימינו ומשמאלו, כנראה לא החוזה הראשון שחתם, דינך לא כדין אדם חסר הבנה וידע בתחומים האלה, אז נוכח הציפיות הגבוהות של בית המשפט ממך מדוע לא עמדת על-כך שייפתח חשבון נאמנות?
וראו תשובת ברוך בעמוד 56: "העד, מר סער: אני לא זוכר בדיוק איך הלכו הדברים אבל אני אומר עוד פעם הדברים התנהלו כמו שהם התנהלו, אני לא עו"ד ואני בטח לא כונס נכסים, באו ושילמו לי, ראיתי שזה לא מעניין אתכם, אותך בטח לא עניין אף פעם לא הייתי איתך בקשר ואישרת את זה כרגע כאן היום, עו"ד ברזילי גם כן לא עניין אותה להגיש את המש"ח וראיתי שדד ליין מתקרב, המועד האחרון מתקרב, הלכתי לעו"ד בורנשטיין, שלמתי לו שכר טירחה נוסף והגשתי מש"ח במועד החוקי ושלמתי את השומות העצמיות במועד החוקי." ברוך נישאל מדוע לא הגיש מש"ח באמצעות מזל, בהתאם להוראות ההסכם שהוא טען להפרתו ע"י הכונסים, ובעמוד 65 העיד כי סבר שלמזל "אין את היכולות". דוד העיד בעמוד 93 כי "מר ברוך סער היה מיוצג ע"י מזי ברזילי, עורך סער היתנגד לחשבון נאמנות מזי ברזילי גם כן ביקשה שלא ניפתח חשבון נאמנות אלא שהצ'קים יהיו ישירות שיעקב לב יחתום צ'ק ישירות לפקודת המוכרים כך נעשה, כך נימסרו לה הצ'קים," וראו בהמשך עדותו: "אני לא פעלתי בהתאם כי ככה דרשה מזל ברזילי והיא גם הסבירה לי את ההנמקה של ההיתנגדות שלך שאתה לא מוכן שאני אשלוט בחשבון נאמנות לכן, לא פעלתי, כיוון שהסכמת מכיוון שהלקוח שלי הסכים וזה מה שמזל ברזילי אמרה ש-2 הצדדים הסכימו ש(מדברים יחד)הצ'קים" כאמור לעיל, מזל אישרה את גירסתו של דוד לגבי הסכמת הצדדים בדבר שינוי הוראות ההסכם.
אך הגיוני הוא, שיעקב לא קיבל את המלצת ברוך להסתפק בתפילה על מנת לממש זכות התובעת על פי ההסכם להעביר הזכויות בנכס במירשם המקרקעין על שמה, והגיש תביעה זו. לעניין שיעור הפצוי בעסקת מכר מקרקעין, ראו פסק הדין ברע"א 4481/90 אהרון נ' ג. פרץ (פורסם בנבו) הנזכר בסיכומי התובעת, שם ביהמ"ש העליון אישר פיצוי בשיעור של 17% מהתמורה.
כאשר יעקב איים בהגשת הליך משפטי נגד מזל, ברוך הזכיר לו שכל צד היה מיוצג ולכן עליו לבוא בטענות אל בא כוחו.
...
מסקנה זו משתלבת היטב עם ממצא נוסף, כפי שנקבע קודם לכן, לפיו ברוך פועל לביטול ההסכם בהליך אחר.
מסקנה זו משתלבת גם עם תוכן מכתבו של ברוך מיום 28.12.14 לכונסים.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים להמציא מלוא אישורי המס תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין ולשלם כלהלן: לתובעת: · מלוא האגרות ששולמו צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו