תביעת עו"ד לשכר טרחה על אף אי-מיצוי ההליך המשפטי

משכך, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 37,811 ₪ בצרוף ריבית בשיעור שיהיה נהוג בבנק התובע מידי פעם בפעם לגבי סוג חשבונות כנ"ל מיום הגשת התביעה, ועד לסילוק החוב בפועל, הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד ומע"מ, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית.

התובע לא הסביר לה מה הסיכון שהיא נוטל על עצמה בחתימה ואת השלכות החתימה על הסכם ההלוואה שבו הוחתמה הנתבעת כערבה; לא הסביר לה מה הקף ההלוואה; מה מטרת ההלוואה; לא הסביר, לא מסר ולא הקריא את ההסכם או לפחות את חלקיו העקריים בשפה הרוסית; נטען כי התובע לא גילה את שיעור הריבית החלה על ההלוואה ולא גילה את חלקה של הנתבעת בערבות, את שיעור ריבית הפיגורים; כמו כן נטען כי התובע לא הסביר לה כי ככל שהחייבים העקריים לא מחזירים ההלוואה, יוכל התובע לקבל החלטה על מיצוי הליכים מבלי תביעה משפטית; נטען כי לא הוצגו בפני התובעת תלושי שכר של הלווים ואם הוצגו הם היו חלקיים דבר שלא אפשר לה את בחינת כושר החזר ההלוואה על ידי הלווים.

לטענת הנתבעת היא אף לא קיבלה את הבקשה ואת ההחלטה למיצוי הליכים.

דחיית הטענה לאי מיצוי הליכים באשר לטענת הנתבעת לכך שלא תוגש תובענה נגד ערב מוגן מבלי למצות את כל ההליכים נגד הלווים ולאי מיצוי הליכים נגד הלווים, אני סבורה כי דין הטענה להדחות.

קבלת הטענה ביחס לאי כשירות הנתבעת לשמש כערבה – חלוקת אחריות בין הצדדים מכוח דוקטרינת האשם התורם באשר לטענות הנתבעת כי הבנק התרשל והפר חובת תום הלב וחובת הזהירות המוגברת החלות עליו בכך שהחתים את הנתבעת על ערבות על אף שלא הייתה כשירה לשמש כערבה, אני סבורה כי דין הטענה להיתקבל בחלקה.

...

אני סבורה כי לאור מחדלם של שני הצדדים, שני הצדדים נושאים בצוותא באשמה וכתוצאה מכך ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים (להחלתה של הגנת האשם התורם בדיני חוזים ראו ע"א 3912/90 Eximin S.A. תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פד מז (4) 64, 88 (1993); ע"א 7194/13 טובית דרור חברה לנכסים בע"מ נ' ב.ס.ר המהנדסים בע"מ, פסקה 27 לפסק דינו של השופט י' עמית (22.7.2015)).

יפים לענייננו דברי כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ (28.12.2009) : "יתכנו מקרים כמו בענייננו, שלשני הצדדים אחריות – שניהם לא נהגו כהלכה; הבנק לא החתים כדבעי, והחותמת התנערה מהתחייבויותיה. במצבים כגון דא עשויה תורת האשם התורם לסייע לנו לצאת מן המבוך בתוצאה צודקת יותר מאשר הדיכוטומיה שבים הכרעת בית המשפט קמא לבין הפיכתה.. אכן מחד גיסא, חזקה על אדם החותם על מסמך שקרא והבין את תוכנו, בפרט שמדובר במסמך כה מהותי שעניינו משכנתא.. עם זאת ברי מנגד כי הבנק לא עמד בסטנדרט ההתנהגות הבסיס, וזו אף לשיטתו שלו עצמו...". סוף דבר בנסיבות האמורות דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

אני סבורה כי יש לחלק האחריות בין הצדדים, מכוח דוקטרינת האשם התורם, באופן שוויוני.

הנתבעת בחרה להיתעלם מכל האסמכתאות, תצהירים של קרובים וחברים של התובעים וכתוצאה מהחלטה של הנתבעת מיום 02.08.2016, התובעים נאלצו לשאת בהוצאות כספיות רבות ובהגשת תביעה לבצוע בדיקת ריקמות בנוסף להוצאות רפואיות רבות לאור העדר ביטוח רפואי לקטין על אף היותו בן לאזרח ישראלי – צורף כנספח 14.

הפצוי המבוקש שכר טירחת עורך דין והוצאות הליך משפטי – 8,083 ₪ - צורף כנספחים 17, 18 ו-19; הוצאת בדיקות ריקמות בבית החולים בילינסון – 3,670 ₪ - צורף כנספחים 20 ו-21; פיצוי לא ממוני על עגמת נפש – 10,000 ₪.

מטעם זה דין תביעתם להדחות על הסף בשל אי מיצוי ההליך המנהלי.

...

מטעם זה דין תביעתם להידחות על הסף בשל אי מיצוי ההליך המינהלי.

אני דוחה את התביעה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 1397-10-18 רפאלי נ' הנהלת בתי המשפט - המחלקה המשפטית לפני כבוד השופט ארז יקואל המבקשת איילת רפאלי ע"י ב"כ עו"ד ר' רפאלי המשיבה הנהלת בתי המשפט - המחלקה המשפטית ע"י ב"כ עו"ד ע' עבר הדני מפרקליטות מחוז ת"א - אזרחי החלטה

כמו כן, נטען, כי בקשת האישור נטולת תשתית ראייתית ראויה וכי יש לדחותה על הסף בין היתר, מחמת שהיא מהוה תקיפה עקיפה אסורה, אי מיצוי הליכים, אי צירוף המשיבים הרלוואנטיים והיעדר פנייה מוקדמת לרשות.

כן נטען, כי נוסף על התועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ראוי להביא בחשבון השיקולים את טירחת המבקשת ובאת כוחה, את הסיכון שנטלו על עצמן בהגשת ההליך וניהולו, כמו גם את מידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך, שכן, כלשונן "לא בכל יום קם אדם או עורך דין אשר מבקש לתבוע מערכת משפט במדינה". דיון והכרעה עיינתי בטענות הצדדים, בחנתי את מכלול נסיבות העניין והגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת ההסתלקות ואת בקשת הסילוק ולדחות את הבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה.

התחשבתי אף בנכונותה של המבקשת להסתלק מהתובענה עוד בגדרי תגובתה לבקשת הסילוק, על אף ההסתייגות שנקשרה בדרישה לגמול למבקשת ולשכר טירחת באת כוחה.

...

סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש כדי לשנות ממסקנותיי ולאור המקובץ – אני מקבל את בקשת הסילוק וכן את בקשת ההסתלקות, אך ללא גמול למבקשת ושכר טרחה לבאת כוחה.

התביעה האישית של המבקשת נדחית בזה.

לאור כל אלו, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 35,000 ₪.

אף לא הוכח כי התובע ועו"ד פלדמן הם ידידים או שותפים, או כי היתקיימה ביניהם שותפות או זהות אינטרסים, מעבר להסכם שכר הטירחה המשותף עליו חתמו עם המועצה בעיניין העמקת הגבייה ממשרדי הממשלה.

הנתבעים טענו רבות בעיניין אישורו של התובע כיועץ משפטי את הסכמי שכר הטירחה אשר נחתמו בין המועצה לבין עו"ד פלדמן, אך אף לנושא זה לא מצאתי כי יש מקום או צורך להדרש בהרחבה, שעה שהעניין תלוי ועומד בתביעה המתבררת בין שני צדדים אלו, שאינם ולא היו צד להליך לפניי.

הגם שהדבר לא בלתי אפשרי, נראה כי מדובר בפרק זמן קצר למדי לניהול מגעים ממצים מול משרד הבטחון עד כדי חתימה על הסכם פשרה לאחר אישור כל הגורמים הנדרשים, כל שכן אם ננקטו הליכים משפטיים.

ואולם, על אף האמור, סבורני, כי להבדיל מן הקישור שנעשה בין ייצוגו של התובע את מר כלף לסוגיית החיוב בהיטלי הפיתוח, הרי שבכל הנוגע לקשרי העבודה התמוהים בין התובע לבין עו"ד פלדמן, רואה הקורא הסביר של הפירסום בסוגייה זו כעניין נפרד העומד בפני עצמו.

...

במקרה הנדון אני סבורה כי הלשון הנחרצת והחריפה בה השתמשו הנתבעים בניסוח ההאשמות הקשות שהטיחו בתובע, מבלי שהונח בסיס לדברים, יש בה כדי להוביל למסקנה כי אין הפרסומים חוסים תחת הגנת תום הלב.

סיכום סוף דבר – אני קובעת כי הפרסומים, למעט לעניין הפרסומים כמפורט בסעיף 82 לעיל, עולים כדי לשון הרע ולא מתקיימות לגביהם ההגנות הקבועות בחוק.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

בעקבות זאת פנה המבקש ללישכת עורכי הדין, ובקש למנות בורר על מנת שיכריע במחלוקת שבינו ובין המשיב בנוגע לשכר הטירחה המגיע לו בגין ייצוגו בהליך הנ"ל. ביום 12.1.2023 מונה עו"ד מאיר זנטי כבורר בין הצדדים.

בהחלטה מיום 8.2.2023 קבע הבורר כי על אף טענותיו של המשיב בדבר אי חוקיות הסכם שכר הטירחה ואי חוקיות תניית הבוררות, "יש למצות את הליכי הבוררות עד תום, אלא אם קיימת החלטה שיפוטית לפיה לתניית הבוררות אין תוקף". בהתאם לכך נידרש המשיב להודיע אם בדעתו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך בעיניין, כתנאי לעיכוב הליכי הבוררות.

ביום 14.3.2023 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט קמא, בגדרה עתר למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי אין תוקף להסכמי שכר הטירחה שנחתמו בינו ובין המבקש וכי מדובר בהסכמים בטלים ומבוטלים מעיקרם.

עיון בהסכמי שכר הטירחה מגלה, כי הם עוסקים בהסדרת ייצוגו של המשיב בידי המבקש בהליך המשפטי המתנהל בינו ובין רחמים יעקובוב בבית משפט השלום בפתח תקווה ובשכר הטירחה המגיע למבקש בגין ייצוגו של המשיב כאמור.

המשיב אף לא פירט את עלות הבוררות והאם נשלחה אליו דרישת שכר טירחה מטעם הבורר.

...

סוף דבר בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בהתאם לכך, אני מורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא בשל קיומה של תניית בוררות בין הצדדים.

המשיב ישלם למבקש הוצאות בסכום של 5,000 ₪, בגין ההליכים בשתי הערכאות.