לאחר שמצבו הכללי התייצב מבחינה הכרתית ונשימתית, הושלם הבירור של הפגיעה בעמוד השדרה, אשר הדגים שברי פריקה בחוליות גביות D6-5, והוא הועבר להמשך טפול במסגרת המחלקה האורטופדית.
הנכות בתחום אף, אוזן, גרון (אא"ג) פרופ' יונה קרוננברג מונה כמומחה לבחינת מצבו של התובע בתחום האא"ג, והוא קבע בסיכום חוות-דעתו (עמ' 3 ל-ת/3), שניתנה בחודש יוני 2003 (בטעות נרשם תאריך 25.3.99 – ר' עמ' 47 שורה 27) כך:
"גבר צעיר שנפגע בתאונת דרכים בעת היותו רוכב אופנוע. הוא נפגע בפיגוע רב מערכתי ואושפז בבי"ח תל השומר ובבי"ח לוינשטיין. בשטח אא"ג הוא מתלונן כיום על ליקוי בשמיעה, תחושת טנטון תמידית, פגיעה בחוש הטעם והריח בצורה חלקית וסחרחורת בשינוי תנוחה.
נזק ממון שהיה לנפגע בתביעת נזיקין נקבע על בסיס של הפסד כיס והפסד הכנסה, והפסד הכנסה ונכות רפואית אינם היינו הך. יש ואדם נפגע פגיעה קלה יחסית מבחינה גופנית, אך תוצאותיה הכלכליות קשות וחמורות; ויש וקורה היפוכו של דבר.
לעומת זאת, מנהל חשבונות שניפגע בשתי רגליו, אך רוחו נשארה איתנה, ייתכן ויוכל להמשיך במקצועו הקודם והפסדו החומרי עלול להיות לא גדול ביותר.
בגיל 16 הפסיק את לימודיו בבית-הספר, ועד לגיוסו לצה"ל עבד בשליחויות על קטנוע עבור משרד א.מ. העתקות שמש, על מנת לסייע בפרנסת המשפחה.
יש לציין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, ימי אישפוז יום יבואו במניין לצורך חישוב הפצוי בראש נזק זה; וכך נפסק ב-ע"א 8452/02 פלוני נ' כהן נטלי, (פורסם בנבו, 15.2.05):
"די בבחירתו של בית-החולים שלא לזמן את הנפגע לטפול אמבולטורי, כי אם ליתן לו טיפולים במסגרת של "אישפוז יום", כדי ליתן מענה חיובי לשאלה האם יש להביא במסגרת המודד הראשון, כאמור, גם את ימי האישפוז האלה".
...
לפיכך אני דוחה את טענת התובע לקביעת נכות בשיעור 20% בגין הצלקת.
לפיכך אני דוחה את הטענה לניכוי התוספת ה"רעיונית" שהיתה לכאורה אמורה להיתקבל מהמל"ל עבור אשת התובע.
מכאן שדין טענת התובע בעניין זה, להידחות.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, בתשלום פיצויים על-פי האמור בראש פרק ד' על תתי-סעיפיו.
