רקע וניהול ההליך בבית משפט קמא:
המבקש, הגיש תביעתו לפצוי שהועמד על סך של 12,000 ₪ בגין נזק שניגרם לעסקו, מסעדה שבבעלותו, המצויה ברח' עץ חיים בשוק מחנה יהודה, בארוע מיום 29.7.17 (להלן: "הארוע") אשר המשיבה אחראית לו ולתוצאותיו.
מטעם זה, אף נאסר ייצוג לבעלי הדין למעט מטעמים מיוחדים (סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, להלן: "החוק"); האגרה הועמדה על סכומים נמוכים (סעיף 62 לחוק; תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976, להלן: "תקנות סדרי דין").
כן, קיימת הגמשה של סדרי הדין וקביעת סדר הבאת הראיות, בדרך הנראית לבית משפט מועילה להכרעה מהירה וצודקת (סעיף 62 (ב) לחוק ותקנה 13 (א) לתקנות סדרי הדין) אך מבלי לשנות מנטל ההוכחה.
...
המשיבה הגישה תשובה לבקשה לפי החלטתי מיום 8.11.20 (משלא עשתה כן לפי החלטה קודמת מיום 28.6.20) ולאחר שדחתה מתווה הדיוני שהוצע בהחלטתי מיום 3.6.20 והסכימה, כי הבקשה תידון מכוח סמכותי לפי סעיף 410 לתקנות.
הבקשה להבאת ראיות בערעור, דינה להידחות.
אוסיף ואומר, כי ככל שהייתי נעתרת לבקשה לו מצאתי כי היא נכנסת לגדרו של החריג (ע"א 105/05 שמעון דהאן נ' מישל קסון (10.11.05), המצאת המסמכים צריך שתיעשה באמצעות עדיו, ולא כפי הגשתם.
לאור כל האמור, נדחית בקשת רשות הערעור.