תביעת ספאם נגד עמותה בגין משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 2,500 ₪ בגין משלוח דברי פירסומת ללא הסכמה ובנגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1984.

התובע עו"ד במקצועו ועסוקו בין השאר בהגשת תביעות "ספם" כנגד מפירי חוק.

תיקון החוק קבע בסעיף 30 (ב1) לחוק: "על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פירסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובילבד שהנמען לא הודיע על סרובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד)." הדרישה לקבל הסכמה מראש של הנמען לקבלת מסר שמופץ באופן מסחרי אשר מטרתו בקשת תרומה אינה מתקיימת כאשר מדובר במשלוח דבר פירסומת באמצעות דוא"ל לשם קבלת תרומה ובילבד שהנמען לא הודיע על סרוב.

...

המבקש, עו"ד במקצועו, המגדיר עצמו גם כפעיל חברתי הגיש תביעה בסך 1,000 ₪ נגד המשיבה – עמותה רשומה (להלן: "העמותה") בגין משלוח הודעת פירסומת למכשיר הטלפון הסלולארי שלו ביום 22/1/20 מבלי שנתן הסכמה לכך.

נקבע כי אין מחלוקת שנשלחה לתובע הודעה חד פעמית מהעמותה בהיעדר הסכמתו, אך לאור סעיף 30 א' (ב) הקובע: "(ב) לא ישגר מפרסם דבר פירסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומאטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומאטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פירסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהוה הצעה להסכים לקבל דברי פירסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה".(תיקון מס' (הדגש אינו במקור – א.כ.).

המבקש מפנה לפסק דינו מיום 14/7/20 של בית משפט השלום ברחובות שניתן בתא"מ 32289-06-19 טל ריטרסקי נ' קוד נדל"ן בע"מ. המבקש מפנה בסעיף 19 לבקשת רשות העירעור לדברי יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, ח"כ איתן כבל, בישיבה מיום 3/8/16 אז דנו בתיקון לסעיף 30 א' (ב) לחוק הספם, על מנת להמחיש כי כוונת המחוקק היתה לאסור משלוח מיסרון פירסומת שכזה בטלפון סלולארי ולכן פסק הדין שגוי.

...

דין הערעור להתקבל לגופו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל יש ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו.

ב) המשיבה תשלם למבקש סך 1,000 ₪.

רקע בהחלטה מיום 18.12.2016 אושרה בחלקה בקשה לנהל תובענה ייצוגית, במסגרתה נטען כי הנתבעת מפרה את הוראת סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התיקשורת"), בכך שכשהיא שולחת הודעת פירסומת ללא הסכמה ובכך שעל מנת למסור הודעת סרוב לקבלת דבר פירסומת היא מאלצת את המנויים להיתקשר למענה טלפוני, ובעת ההמתנה הארוכה למענה היא כופה על המתקשר להאזין לדברי פירסומת נוספים.

בבסיס בקשת האישור עמדו שתי טענות הנוגעות להפרת סעיף 30א לחוק התיקשורת: הראשונה, עניינה במשלוח דברי פירסומת ללא הסכמה מפורשת לקבלתם, זאת בנגוד לסעיף 30א(ב) לחוק התיקשורת (להלן: "העילה בדבר שליחת הודעת פירסומת ללא הסכמה"); השנייה, עניינה בפרסומת ששלחה הנתבעת למנוייה במסרונים (SMS) ללא ציון מספר אליו ניתן לשלוח הודעת סרוב באמצעות מיסרון, וללא מתן אפשרות להסיר את המקבל מרשימת התפוצה בהודעת מיסרון חוזרת, כנדרש בסעיפים 30א(ד)-(ה) לחוק התיקשורת.

לפי הסכם הפשרה, הפצוי יינתן לעמותות מאחר ולא ניתן לזהות את חברי הקבוצה באופן פרטני.

לחלופין, ניתן להעביר את תרומת האביזרים לעמותות אחרות אשר עוסקות במאבק נגד הודעות הספם (למשל, לעמותת "אל-ספם", בה עזרא חבר).

המתנגד מדגיש שלפי חוק התיקשורת, גם דבר פירסומת שנשלח באמצעות דואר אלקטרוני יש לאפשר ללקוח להסיר את הודעות הספם באמצעות משלוח דוא"ל חוזר, לכתובת המייל שממנו נשלחה הפרסומת; המתנגד הביע תמיהה, מדוע נידרש מהלקוח לבקש הסרה בכל אפיק פירסום נפרד, בעוד שאת ההסכמה קיבלה הנתבעת פעם אחת.

...

נהיר, כפי שציינו התובעים המייצגים בתגובתם שאם הנתבעת תשלח הודעת ספאם לאחר שהנמען ביקש להסיר עצמו היא תהא חשופה לתביעה בגין כך. אישור הסדר הפשרה המתוקן לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה על תיקוניו, בהתנגדות המתנגד, ובתגובות הצדדים, שוכנעתי כי ההסדר סביר, ראוי והוגן בנסיבות העניין ועל כן נמצא לנכון לאשרו.

אשר לפיצוי בגין העבר אני סבורה כי יש בתשלום סכום של 800,000 ₪ כדי להרתיע את הנתבעת מהישנות מקרים שכאלה, ואני מורה שהסכום יועבר במלואו לקרן לניהול לחלוקת כספים שנפסקו כסעד כהגדרתה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006, בתוך 60 יום מיום שפסק דין זה ייהפך חלוט.

סעיף 18(ד1)(1) קובע: "קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה". לאחר ששקלתי את התועלת שהביאה ההתנגדות שהגיש מר עזרא לחברי הקבוצה בנסיבות המקרה אני סבורה שיש לפסוק לטובת המתנגד סך כולל של 3,000 ₪ (מע"מ כלול).

רקע ביום 8.9.16 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין משלוח דברי פירסומת באמצעות הודעות מסרונים (sms) ללא הסכמת חברי הקבוצה ובנגוד להוראות סעיף 30א בחוק היתקשרות (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 (להלן: "בקשת האישור", "המסרונים" ו"חוק התיקשורת", בהתאמה).

נוכח טענות הצדדים בדיון והערות בית המשפט בדיון, בהיתחשב במיהותה של המשיבה , בכך שההסתלקות כוללת את תיקון המחדל לעתיד ופצוי בסכום נמוך לחברי הקבוצה וכן נוכח טיבה של המחלוקת בין הצדדים שעניינה משלוח הודעות "ספם", אני מוצאת שסיום המחלוקת בדרך של הסתלקות היא סבירה בנסיבות העניין המיוחדות שבפניי.

המשיבה היא עמותה עירונית בשליטת עריית נתניה ועמדת בתי המשפט היא כי יש לנקוט זהירות מיוחדת בתובענות ייצוגיות כנגד רשויות השילטון.

...

הצדדים ביקשו כי בקשת האישור תידחה ואולם בשל כך שההסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין, אני מורה על מחיקתה.

תביעתו האישית של המבקש נדחית.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 5,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 35,000 ₪ (כולל מע"מ).

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה מיום 14.8.18, אשר דחה תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה ע"ס 23,000 ₪, וחייב אותו בהוצאות בסך 500 ש"ח. רקע ופסק הדין קמא- כאמור בפסק הדין, תביעת המבקש הוגשה בגין משלוח "דואר זבל" ששלחה אליו המשיבה- 20 הודעות שהן בגדר "דבר פירסומת"- ללא הסכמתו.

עוד הוסיפה כי היא עמותה ללא מטרות רווח וממילא אינה שולחת דברי פירסומת.

...

משכך, קבע בית משפט קמא כי דין התביעה להידחות נוכח העובדה שהמבקש הוא אשר צרף את פרטיו לרשימת התפוצה מרצון, הוא לא שלח בקשה להסירו מרשימה זו וע"כ אינו זכאי לפיצוי הקבוע בחוק.

דיון והכרעה- דין הבקשה להידחות.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית.