לעומת זאת, האדם אשר החליף את התובע בתפקידיו מונה באופן כימעט מיידי לסמנכ"ל ושכרו נקבע בהתאם;
התובע נעתר לדרישות הנתבע מתוך תחושת שליחות והזדהות עם מטרת הנתבע, ומתוך ציפייה למימוש ההבטחה להעלאת שכרו.
כמו כן, עם תחילת העסקתו של התובע הוסכם עמו כי חלף תשלום שעות נוספות, יזוכה בשעות חופשה כנגד ביצוע שעות נוספות בפועל, בהתאם לסעיף 16(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה.
אמנם, מעסיק רשאי לקזז משכר התובע או לתבוע השבה בגין תשלום שניתן לו ביתר, אולם עליו לעשות זאת תוך זמן סביר, לאחר שהודיע על כך לעובד, ולא זמן רב לאחר סיום יחסי העבודה ממניעים שנבעו מאופן סיום היחסים [ע"ע 1260/00 מרקוביץ' אברהם – אקורד הנדסה בע"מ (5.8.02)].
לסיכום נקודה זו, בנסיבות העניין, הן משום שהנתבע פעל שלא כדין בעצם ההסכמה על אופן הקזוז מימי המנוחה בנגוד לדין, הן משום ששיטת התשלום אינה מבוארת דיה בתלושי השכר כמתחייב, הן משום שהשיטה בה פעל הנתבע הקשתה על התובע (והנתבע עצמו) לעקוב אחר ביצוע תשלומים וקיזוזים עבור שעות נוספות/עודפות/חוסר, הרינו לדחות את התביעה שכנגד.
...
בפסיקת בתי הדין האזוריים עלו הגדרות דומות של התופעה ותוצאותיה, בהתאם להצעות החוק ומאמרים שנכתבו בתחום [ראו למשל: שולמית אלמוג "התנכלות תעסוקתית (mobbing)" עבודה, חברה ומשפט יא 223 (2005) (להלן – "התנכלות תעסוקתית (mobbing)"], וכן הוזכר כי על פי פסיקת בית הדין הארצי בע"ע (עבודה ארצי) 12029-11-13 יוליוס מלק - מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני (24.11.16), מדובר בשאלה עובדתית שעל בית הדין להכריע בה על יסוד התרשמותו ממכלול הראיות והעדויות שהוצגו לפניו.
לפיכך איננו רואים פגם בכך שהתובע לא הביא בחשבון בתחשיב השעות הנוספות את ההפסקות וחישב כל אימת שעבד מעל 8 שעות, ואנו מקבלים את הטענה כי התובע זכאי לתשלום 8,861 ₪.
סוף דבר
נוכח האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית.
הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק דין זה, את הסכומים הבאים:
בגין פיטורים שלא כדין סך של 15,000 ₪.
