רק לאחר מעשה, במהלך 2019, הודיעה הנתבעת למשקיעים כי היזם נטל הלוואת "גישור" זו, ואינו פורע אותה, ולפיכך נתגלע סיכסוך בינו לבין המלווה, המונע את המשך קידום הפרויקט.
וכך טוענת הנתבעת:
3.1 הפרשייה והסוגיות המשפטיות הנובעות ממנה הן מורכבות וסבוכות, ולא ניתנות לבירור במסגרת הדיונית המצומצמת של בית משפט לתביעות קטנות, ואף אינן ניתנות להכרעה באופן תמציתי, כנדרש מפסקי-דין של ערכאה זו.
3.2 כך, יהיה צורך להכריע בשאלה אם לתובע בכלל עילת תביעה אישית, בהנתן שמדובר למעשה בעילות בתר-חוזיות, ולא בעילות של טעות או הטעה, למרות שכך הדבר מוצג בכתב התביעה.
התובע חולק על הנתבעת מכל וכל, וסבור שהתביעה יכולה להתברר כתביעה קטנה, שכן עילתה היא עילת טעות והטעיה, בלבד, ונגד הנתבעת, בלבד (ללא שום גופים נוספים בשרשרת ההשקעה, וללא ניסיון הטלת אחריות אישית על בעלי מניותיה ומנהליה).
...
בפני בקשה להעביר תביעה כספית, שהוגשה כתביעה קטנה (ע"ס 34,600 ₪) לבית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) או לבית משפט שלום, וזאת בשל שלל טעמים שיפורטו.
2.6 לסיכום, לשיטת התובע מדובר היה מלכתחילה בפרויקט עתיר סיכונים וכמעט חסר סיכוי, שהסיכונים המיוחדים בו לא גולו למשקיעים, למרות שהיו ידועים לנתבעת, או – אם לא היו ידועים – לא נעשה דבר כדי להבטיח שלא יתממשו (כגון: נטילת הלוואת גישור בתנאים בלתי אפשריים על ידי היזם, תוך מתן אפשרות לו לרשום שעבוד ראשון לטובת המלווה להבטחת החזרה).
נוכח כל האמור, הרי שבשלב זה אני דוחה את הבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר, אולם מעכב את המשך בירורו עד למתן החלטה בשאלת החרגת התובע מהתביעה הייצוגית (לרבות, לפי הצורך, בשאלה אם בכלל ניתן לפורש חלקית מאותו הליך).
