תביעה לסילוק יד ממקרקעין, למתן צו עשה למניעת שימוש שלא כדין במבנים במקרקעין ולתשלום דמי שימוש בסך 167,052 ₪.
בהתאם לכך, דרשה התובעת ליתן צו עשה שיורה לנתבעים 1-3 לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין ולהשיב את המקרקעין למצבם טרם הפלישה; ליתן צו עשה שיורה לנתבעים 1-5 לפנות ולסלק מהמקרקעין את כל המבנים הבלתי חוקיים, ובכלל זאת להרוס את משרדי החברה המצויים במבנה 3 ולהפסיק כל שימוש שאינו כדין במבנים; ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים 1-5 לעשות כל שימוש שאינו כדין במקרקעין; ולחייב את הנתבעים 1-5 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 167,052 ₪ בגין שימוש במבנים 3 ו- 5 לשנים 2015-2016.
ייתכן איפוא, שהמחויבות ההסכמית הנטענת של הנתבע 1 כלפי הנתבעת 4, מקימה לנתבעת 4 עילת תביעה כלפי הנתבע 1 בגין דמי השמוש שהיא תחויב בהם (ובפסק דין זה אין כל הכרעה ביחס למחויבויות הכספיות והאחרות של הנתבעים בינם לבין עצמם).
...
למעלה מן הנדרש יצוין כי הנתבעים לא טענו מעולם כי טיפול בתוצרת חקלאית שאינה גדלה במקרקעין ושאינה מגודלת על ידי החברה (כפי שהוכח שמבוצע במקרקעין במקרה דנא) עשויה להיכלל במסגרת הגדרת "שימוש חקלאי". לכן, אין צורך לדון בטענה זו. מכל מקום, אף אם היה צורך לדון בה, היא הייתה נדחית.
הפועל היוצא של המסקנה האמורה בדבר החזקה שלא כדין הינו, כי יש להיעתר לצו כלפי הנתבעים 1 ו- 3 לסילוק ידם ולסילוק ידו של כל אדם אחר מטעמם, מהמקרקעין (יוזכר כי הנתבעים 1-2 כבר אינם מתגוררים במקרקעין, ולפיכך לנתבעת 2 אין זיקה כיום למקרקעין – ראו גם פסקה 31 להלן) ובהתאם, להיעתר לצו בדבר השבת מצבם של המקרקעין לקדמותם, בטרם מסירת החזקה שלא כדין.
סוף דבר
על יסוד כלל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת בעיקרה, וניתנים בזאת הסעדים הבאים:
צו עשה המורה לנתבעים 1 ו- 3 או מי מטעמם לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין, וכן להשיב את המקרקעין למצבם טרם כניסתם אליהם, שנעשתה ללא קבלת הסכמת התובעת.
