חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת סילוק יד, צו עשה, צו מניעה וחיוב כספי במקרקעין

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקציר האמור יסופר, כי המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעה לסילוק יד ולמתן צו עשה וצו מניעה קבוע להסרת מיטרד (להלן: "התביעה").
עם זאת ראו ע"א 3783/18 קאץ נ' סדן (פורסם במאגרים) (להלן: עניין סדן"): "במקרה דנן, על אף שהמקרקעין אינם משמשים למגורי המבקשים, אני סבור כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובת המבקשים, שכן המנעות ממתן צו המניעה עלולה להסב להם נזק חמור מזה העשוי להגרם למשיבה, ככל שיינתן הסעד המבוקש". בעניינינו, לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, הרי שמוחלט כי דין הבקשה להיתקבל בכל הנוגע לסעדי הפינוי ולהידחות בכל הנוגע לסעדים הכספיים.
בכל הנוגע לחיוב הכספי שהושת על המבקש (תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד), הרי שעסקינן בסכום שאינו גבוה באופן יחסי.
...
עם זאת ראו ע"א 3783/18 קאץ נ' סדן (פורסם במאגרים) (להלן: עניין סדן"): "במקרה דנן, על אף שהמקרקעין אינם משמשים למגורי המבקשים, אני סבור כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובת המבקשים, שכן הימנעות ממתן צו המניעה עלולה להסב להם נזק חמור מזה העשוי להיגרם למשיבה, ככל שיינתן הסעד המבוקש". בענייננו, לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, הרי שמוחלט כי דין הבקשה להתקבל בכל הנוגע לסעדי הפינוי ולהידחות בכל הנוגע לסעדים הכספיים.
לפיכך, בקשת העיכוב לעניין רכיב זה, נדחית.
בנסיבות האמורות, ובשים לב לעובדה שהמבקש לא חשף את מלוא מצבו הכלכלי, לא פנה בבקשת סיוע לגורמים חיצוניים - בקשת הפטור מהפקדת עירבון נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

התביעה שכנגד הנה תביעה לצוי עשה וצוי מניעה במסגרתה עותר הנתבע לחייב התובעים להסיר גדר שנבנתה על ידם החוסמת מעבר חופשי בדרך מעבר בין שתי החלקות הנ"ל, ששמשה לטענתו את שתי החלקות משך שנים רבות.
התובעים טוענים כי פעולות הנתבע בוצעו ללא היתר בנייה וללא הסכמתם וכי על פי חוק המקרקעין מוקנית להם הזכות לעשות שימוש בלתי מסויג במקרקעין ולדרוש סילוק ידו של מי שמחזיק בהם שלא כדין לרבות סילוק כל הפרעה לשימוש הנטען.
מאחר והתביעה הנה לסילוק יד בלבד לא נידרשתי לטענות התובעים באשר לנזקים נטענים במישור הכספי.
...
משכך אין בידי לקבוע כי זכותו של התובע במקרה זה בדרך המעבר המתוארת טובה יותר או "חזקה יותר" מזכותו של הנתבע ביחס לאותה דרך מעבר, ולא הוצגה בפניי תוכנית כלשהיא על ידי מי מהצדדים לפיה מדובר בשטח המצוי במשבצת של התובע עצמו.
סוף דבר התביעה העיקרית (התובעים כנגד הנתבע) - נדחית.
התביעה שכנגד (תביעת הנתבע כנגד התובעים) - מתקבלת בחלקה באופן שמבלי לקבוע מסמרות לעניין זכויות קנייניות, זכויות שימוש או חזקה, ובשים לב למצב הדברים הקודם ששני הצדדים מודים בו - אני מורה כי התובעים, ביחד ולחוד, יסירו כל חסימה (מסוג שער, גדר, אבנים או כל חציצה אחרת) שהוקמה על ידם או על ידי מי מטעמם באופן טבעי או מלאכותי בדרך המעבר שבין שתי החלקות (דהיינו הדרך שעברה בין שני הלולים).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על רקע זה פעלה חנ"י לסילוק ידה של עמותת שייט חיפה מהמקרקעין הנדונים.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 13.5.19, ונוכח טענת ב"כ הנתבע לפיה מרשו אינו עובד יותר בשטח הנידון (על רקע הפסקת עבודתו אצל חנ"י), קיבל התובע את המלצת בית המשפט ולפיה התביעה, בכל הנוגע לצוו עשה וצו מניעה, תגיע לידי מיצוי, בכפוף להגשת תצהיר בנוגע להפסקת עבודת הנתבע במקום, כאשר כל שיוותר יהיה לידון בסעד הכספי המבוקש (עמ' 1 לפרוטוקול הישיבה, שורות 23-24).
חוששני כי התובע כלה מאמצים רבים לשוא, שכן טענות אלה, רובן ככולן, אינן נוגעות לסעד הכספי שהתובע ביקש לחייב את הנתבע בו. משכך, אין מקום ואין צורך לקבוע במסגרת פסק דין זה מסמרות בטענות השונות שהעלה התובע בנידון, כאשר אוסיף כי פסק הדין שניתן לאחרונה בתביעה לסילוק יד שהגישה חנ"י כולל, לפחות באופן חלקי, הכרעה בטענות הנדונות.
...
סבורני כי טענת התובע לכליאת שווא ביחס לאירוע זה נעדרת כל יסוד.
מעבר לנדרש אוסיף ,כי גם אם היינו רואים בעצם סירוב הנתבע לאפשר לתובע כניסה למתחם משום פרסום לשון הרע, הרי שסבורני כי בנסיבות העניין הנתבע נהנה מהגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

תביעה לסילוק יד ממקרקעין, למתן צו עשה למניעת שימוש שלא כדין במבנים במקרקעין ולתשלום דמי שימוש בסך 167,052 ₪.
בהתאם לכך, דרשה התובעת ליתן צו עשה שיורה לנתבעים 1-3 לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין ולהשיב את המקרקעין למצבם טרם הפלישה; ליתן צו עשה שיורה לנתבעים 1-5 לפנות ולסלק מהמקרקעין את כל המבנים הבלתי חוקיים, ובכלל זאת להרוס את משרדי החברה המצויים במבנה 3 ולהפסיק כל שימוש שאינו כדין במבנים; ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים 1-5 לעשות כל שימוש שאינו כדין במקרקעין; ולחייב את הנתבעים 1-5 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 167,052 ₪ בגין שימוש במבנים 3 ו- 5 לשנים 2015-2016.
ייתכן איפוא, שהמחויבות ההסכמית הנטענת של הנתבע 1 כלפי הנתבעת 4, מקימה לנתבעת 4 עילת תביעה כלפי הנתבע 1 בגין דמי השמוש שהיא תחויב בהם (ובפסק דין זה אין כל הכרעה ביחס למחויבויות הכספיות והאחרות של הנתבעים בינם לבין עצמם).
...
למעלה מן הנדרש יצוין כי הנתבעים לא טענו מעולם כי טיפול בתוצרת חקלאית שאינה גדלה במקרקעין ושאינה מגודלת על ידי החברה (כפי שהוכח שמבוצע במקרקעין במקרה דנא) עשויה להיכלל במסגרת הגדרת "שימוש חקלאי". לכן, אין צורך לדון בטענה זו. מכל מקום, אף אם היה צורך לדון בה, היא הייתה נדחית.
הפועל היוצא של המסקנה האמורה בדבר החזקה שלא כדין הינו, כי יש להיעתר לצו כלפי הנתבעים 1 ו- 3 לסילוק ידם ולסילוק ידו של כל אדם אחר מטעמם, מהמקרקעין (יוזכר כי הנתבעים 1-2 כבר אינם מתגוררים במקרקעין, ולפיכך לנתבעת 2 אין זיקה כיום למקרקעין – ראו גם פסקה 31 להלן) ובהתאם, להיעתר לצו בדבר השבת מצבם של המקרקעין לקדמותם, בטרם מסירת החזקה שלא כדין.
סוף דבר על יסוד כלל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת בעיקרה, וניתנים בזאת הסעדים הבאים: צו עשה המורה לנתבעים 1 ו- 3 או מי מטעמם לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין, וכן להשיב את המקרקעין למצבם טרם כניסתם אליהם, שנעשתה ללא קבלת הסכמת התובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית, וכן לצוי סילוק יד, צו עשה וצו מניעה קבוע.
מבוקש בתביעה, ליתן צו עשה ולהורות לצדדים לרישום בתיהם כ-2 יחידות רישום נפרדות בהתאם לדין, ולהורות לנתבע לסלק ידו מכל שטח שמחוץ לגבולות חלקו במקרקעין, לרבות פירוק המזגן התלוי בקיר ביתה של התובעת ופרוק הקיר הפנימי שבנה בגבולות בית התובעת ולהחזיר את החזקה בו לידי התובעת.
לגבי התביעה שכנגד, המומחה אישר את קיום המחיצה השקופה (שנצבעה ע"י הנתבע מצד חצרו בצבע התואם לקיר ההפרדה, פעולה שבגינה חוייב לפצות את התובעת ב-2,800 ₪ בת"ק 8914-11-15) ואת סגירת המרפסות ע"י התובעת, אך לא מצא בכך ליקוי מבחינת הנתבע.
...
בהקשר למינוי המודד ע"י המומחה אני קובעת כי הדבר היה בסמכותו לצורך הוצאה לפועל של חוות הדעת, ואיש מהצדדים לא התנגד מול המומחה למינוי, ולא העלה את הנושא בפני בית המשפט, בין לפני ובין אחרי המדידה.
רק במועד חקירת המומחה העלה ב"כ התובעת לראשונה טרוניה בעניין זה. משויתרה התובעת על העיון בתשריט המדידה של המודד ממועד עריכתה ועד למועד ההוכחות, פרק זמן של שנה וחצי, ואף לא ביקשה מהמומחה להביא אותה עמו לדיון ההוכחות, או להזמין את המודד לחקירה, אני דוחה את הטענות בעניין זה. המומחה הגיש את חוות דעתו מתאריך 17.8.21, בה קבע כי לא מצא כל ליקוי או הוכחה לטענות התובעת.
ממצאי המומחה ומסקנותיו מקובלים עלי, ועל כן אני קובעת כי לא הוכח שהנתבע הסיג גבול למגרש התובעת או גרם נזק לקירות או תשתיות אחרות בביתה.
לפיכך אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו