התובע עבד כסוכן מכירות בנתבעת, חברה לשיווק מיכשור בתחום הרפואה האסתטית, במשך כשבעה חודשים, עד שפוטר.
כך גם לשיטתו, התובע תוגמל בגין עסקה אחרת שהיה מעורב בה בתקופת עבודתו (עמוד 18, שורות 34 – 37, עמוד 19, שורות 1 – 5), ולאחר פיטוריו, הורחבה אותה עסקה בה היה מעורב, אך הוא לא תבע בגינה עמלה (עמוד 19, שורות 10 – 13 (ההדגשות אינן במקור - ד.ו):
"עבור העסקה מול זאוס למכירה שהייתי תוגמלתי בעמלה. מיד לאחר מכן כבר הייתה כוונה של בעל החברה יהודה לעשות הצטיידות מרחבית ואז למה שגדי יקבל את העמלה של 2 מיליון שקל, גדי יכול ללכת הביתה, וזו הסיבה שגדי הלך הביתה והיום יש מכשירים בזאוס."
דברים אלה מתיישבים עם הוראות סעיף 30 (1) לחוזה העבודה, לפיו במקרה של פיטורים, "החברה תשלם לעובד את שכרו לרבות העמלות המגיעות לו בגין התקופה בה עבד בפועל עד מועד סיום עבודתו, לרבות העמלות להן יהיה זכאי בשל מכירות שהושלמו קודם לפיטוריו." (ההדגשה הוספה – ד.ו.).
התביעה שכנגד
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד המבוססת על הטענה כי במעשים שהביאו לפיטוריו של התובע (כפי שהורחב בפסק הדין), הוא הפר הפרה יסודית את חוזה העבודה והתנהגותו בחוסר תום לב במסגרת יחסי העבודה ועובר לכריתתו של החוזה בים הצדדים, גרמה לפגיעה במוניטין הנתבעת, ויכולתה לשווק את מכשיריה (סעיף 12 לכתב התביעה שכנגד).
...
הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, על יסוד טענתה כי במעשי התובע, שהביאו בסופו של יום לפיטוריו, הוא הפר הפרה יסודית את חוזה העבודה ועל כן עליו לשלם לה פיצויים בגין נזקים שגרם לה.
רקע עובדתי
הנתבעת היא חברה העוסקת בייבוא ושיווק של מכשור רפואי המיועד לטיפולי אסתטיקה.
אשר על כן התביעה לעמלות נדחית.
לאור המסקנות המפורטות שם, יש לדחות את התביעה שכנגד.
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
הפרשים בגין שכר עבודה בסך 56,781 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל;
פדיון הבראה בסך 2,457 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל;
הפרשי פיצויי פיטורים בסך 14,572 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל;
דמי גמולים לפנסיה (חלק המעסיק בתגמולים) בסך 7,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.16 ועד התשלום בפועל.
