פעילותה זו של התובעת תרמה לה רבות מבחינה מקצועית וכלכלית מכיוון שחבריה וחברותיה לליגה הפנו אליה לקוחות רבים ובכך נולדה לה עבודה שלא הייתה באה לעולם לולא פעילות זו.
לאור כלל האמור טוענת התובעת, כי יש לקבל את תביעתה ולקבוע כי התאונה שארעה לתובעת הנה תאונת עבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
עוד מוסיף, כי מקריאה של עמדת לישכת עורכי הדין עולה כי לדידם, כל פעילות אשר נלווית לעבודה, לרבות פעילויות הנופש והפנאי שמארגנת הלישכה צריכות להיות מכוסות במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, שהרי בכולן ישנו פוטנציאל להכרות של חברים למקצוע אשר עשויים להוליד שיתופי פעולה מקצועיים.
במקרה זה ציין בית הדין, כי על אף שלא הייתה חובת הישתתפות וגם אם התובע לא היה מישתתף בארוע לא הייתה נפגעת ההערכה המקצועית כלפיו, הפגיעה ביום הספורט מוכרת כפגיעת עבודה, זאת מכיוון שהשתתפות התובע נדרשה לצורך חזוק הקשרים עם סוכני הביטוח האחרים וקידומו המקצועי.
...
התובעת הגישה שתי תביעות כנגד המוסד (שאוחדו על ידי בית הדין): תביעה לתשלום דמי תאונה (שתחילה נדחתה, ולאחר מכן הוכרה במהלך בירור ההליך), ותביעה לתשלום דמי פגיעה – נשואת פס"ד זה.
ביום 02.08.2018 ניתן פסק דינו של בית דין זה (להלן גם: פסה"ד הראשון), לפיו נדחתה תביעתה של התובעת לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי:
"יב. לאור כל זאת, ולאור בחינת יישומם של מבחני המשנה האמורים לעיל, דין התביעה להידחות. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי משחק הכדורסל שבמהלכו נפגעה היה בגדר "פעילות נלווית" לעיסוקה כעורכת דין עצמאית.
בחוות דעתה המפורטת של לשכת עורכי הדין , כמפורט מעלה, עולה, כי לנוכח היתרונות המקצועיים מהם נהנים חברי הלשכה אשר משתתפים בליגה למקומות עבודה, לרבות הקשרים המקצועיים, הפניית הלקוחות והעשרת הידע המקצועי וכן לאור אופייה הייחודי של לשכת עורכי הדין, שהחברות בה הינה כפויה ואינה וולונטרית, יש לקבל את תביעתה של התובעת.
יצויין כבר עתה, כי מקובלת עליי עמדת הלשכה.
סוף דבר:
בנסיבות העניין, התביעה מתקבלת.
