מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת סוכן ביטוח בגין פגיעה בעבודה

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

מדובר בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף אשר לפי הנטען נגרמו למשיב 1 עקב תאונת עבודה בשנת 2020.
באשר למרחק בין בתי המשפט, חזקה היא שישנה הצדקה להעברה של מקום הידיינות בין בתי משפט רק כאשר המרחק בניהם עולה על 60 ק"מ (ראו למשל: בש"א 6148/18 ‏סעדיה נ' ק.ש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ, פסקות 7-6 (‏26.8.2018); בש"פ 1492/15 דובסון נ' מדינת ישראל (19.3.2015); בש"א 5136/20 עריית ירושלים נ' זונדר (‏26.7.2020)).
...
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מאחר שמרבית הזיקות הן לבית משפט השלום בירושלים.
לאור כל האמור לעיל, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי התיק, דין הבקשה להתקבל.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 23.1.2018 נפגע התובע בעבודתו, שעה שנדקר על ידי עובד אחר.
הארוע כאמור הוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולתובע נותרה לטענתו נכות בשיעור של 100%.
לפיכך, ביום 22.9.2016 נשלח מכתב מטעם הנתבעת 2 לפיו בוטלה הצעת הביטוח עקב "חסר מיסמך רפואי". לאור האמור, טען התובע בתביעתו, כי בשל מחדלה של סוכנות הביטוח בוטלה הצעת הביטוח עליה הוא הוחתם ועליה הסתמך.
בתגובתו של התובע לבקשה כאמור נטען, כי תביעתו נגד סוכנות הביטוח נובעת מחברותו בקרן הפנסיה המנוהלת על ידי הנתבעת 2, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בתיק רע"א 7513/15 מנורה מבטחים – פלונית (21.3.2016) (להלן: "עניין פלונית"), בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לידון בתביעתו.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד סוכנות הביטוח, מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

פעילותה זו של התובעת תרמה לה רבות מבחינה מקצועית וכלכלית מכיוון שחבריה וחברותיה לליגה הפנו אליה לקוחות רבים ובכך נולדה לה עבודה שלא הייתה באה לעולם לולא פעילות זו. לאור כלל האמור טוענת התובעת, כי יש לקבל את תביעתה ולקבוע כי התאונה שארעה לתובעת הנה תאונת עבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
עוד מוסיף, כי מקריאה של עמדת לישכת עורכי הדין עולה כי לדידם, כל פעילות אשר נלווית לעבודה, לרבות פעילויות הנופש והפנאי שמארגנת הלישכה צריכות להיות מכוסות במסגרת ביטוח נפגעי עבודה, שהרי בכולן ישנו פוטנציאל להכרות של חברים למקצוע אשר עשויים להוליד שיתופי פעולה מקצועיים.
במקרה זה ציין בית הדין, כי על אף שלא הייתה חובת הישתתפות וגם אם התובע לא היה מישתתף בארוע לא הייתה נפגעת ההערכה המקצועית כלפיו, הפגיעה ביום הספורט מוכרת כפגיעת עבודה, זאת מכיוון שהשתתפות התובע נדרשה לצורך חזוק הקשרים עם סוכני הביטוח האחרים וקידומו המקצועי.
...
התובעת הגישה שתי תביעות כנגד המוסד (שאוחדו על ידי בית הדין): תביעה לתשלום דמי תאונה (שתחילה נדחתה, ולאחר מכן הוכרה במהלך בירור ההליך), ותביעה לתשלום דמי פגיעה – נשואת פס"ד זה. ביום 02.08.2018 ניתן פסק דינו של בית דין זה (להלן גם: פסה"ד הראשון), לפיו נדחתה תביעתה של התובעת לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי: "יב. לאור כל זאת, ולאור בחינת יישומם של מבחני המשנה האמורים לעיל, דין התביעה להידחות. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי משחק הכדורסל שבמהלכו נפגעה היה בגדר "פעילות נלווית" לעיסוקה כעורכת דין עצמאית.
בחוות דעתה המפורטת של לשכת עורכי הדין , כמפורט מעלה, עולה, כי לנוכח היתרונות המקצועיים מהם נהנים חברי הלשכה אשר משתתפים בליגה למקומות עבודה, לרבות הקשרים המקצועיים, הפניית הלקוחות והעשרת הידע המקצועי וכן לאור אופייה הייחודי של לשכת עורכי הדין, שהחברות בה הינה כפויה ואינה וולונטרית, יש לקבל את תביעתה של התובעת.
יצויין כבר עתה, כי מקובלת עליי עמדת הלשכה.
סוף דבר: בנסיבות העניין, התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעתה להכיר בפגיעה כתאונת עבודה נדחתה ובגין החלטה זו הוגשה תביעה לבית דין זה. התביעה התקבלה והפגיעה הוכרה כפגיעת עבודה (להלן – תאונת העבודה).
הועדה קבעה כי יש מקום להפעיל את תקנה 15 במלואה ונימקה כך: "הועדה שמעה את טיעוני העו"ד ועיינה בפרוטוקול ועדת הרשות מתאריך 20.10.2020 ואינה מקבלת המלצתה שאין מקום להפעלת תקנה 15. מאחר לוועדת הועדה הנכות מונעת ממנה לחזור לעבודתה כסוכנת ביטוח לפיכך הועדה מפעילה תקנה 15 במלואה". החלטה זו היא מושא הערעורים.
לעניין פגיעה מסוג של תאונת עבודה נקבעו הדברים הבאים בעיניין עב"ל (ארצי) 54167-08-15‏ ‏ בנימין לוי - המוסד לביטוח לאומי‏ (להלן- עניין בנימין לוי): "בכל הנוגע לתאונות עבודה, עומדת על כנה הילכת מרגוליס כפי שצוטטה לעיל, ולפיה ככל שנקבע קשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי מסוים - על הועדה לקבוע את אחוז הנכות הכוללת בגין אותו ליקוי, ולנכות ממנו 'מצב קודם' רק ככל שניתן להסיק, מ'נתונים מוכחים' המתייחסים למצבו של המבוטח טרם התאונה, כי נקבעת הייתה לו נכות לפי אחד מסעיפי הליקוי שבתקנות.
...
ברם, משעה שמצאתי, כי הוועדה נדרשת להתייחס לקביעת ועדה במס הכנסה, וזו העניקה נכות בגין אפזיה (אף בשיעור גבוה יותר מכפי שהומלץ בחוות הדעת מטעם המבוטחת) על הוועדה להידרש לעניין ולהסביר, האם קביעת הוועדה לפי פקודת מס הכנסה יש בה לשנות את מסקנותיה שלה בנושא זה. לעניין הנכות בגין כאבים, הוועדה שללה קשר סיבתי ללא הנמקה, ועל כן יש להורות לה לדון שוב גם בנושא זה. סוף דבר עניינה של המבוטחת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל כך: הוועדה תתייחס לטענות המבוטחת לעניין תקופת נכות זמנית (בתום תקופת דמי הפגיעה) ובהקשר זה תיתן דעתה להחלטת ועדה לפי פקודת מס הכנסה.
נוכח כל האמור (סעיפים ב- ג) הוועדה תשקול מחדש את שאלת פריט הליקוי המתאים למצבה של המבוטחת.
בנסיבות הללו, יש הצדקה לחייב את המוסד בהוצאות, הגם שבסופו של דבר התקבל הערעור מטעמו בחלקו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 24.8.20 דחה הנתבע את התביעה בנימוק כי "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתנו, שניגרם ארוע תאונתי חריג תוך כדי ועקב עבודתך. כמו כן, בעיון רופא המוסד לביטוח לאומי בתיקך, הוחלט כי אין קשר סיבתי רפואי בין המחלה ממנה הנך סובלת ובין עבודתך". לנוכח הדחייה כאמור הוגשה תביעה זו. בתצהירה תיארה התובעת את הארוע כדלקמן: "3. ביום 16.6.2019, בעת עבדתי בסוכנות ביטוח לוביט בע"מ (להלן: "עבודתי"), נהלתי ויכוח חריג וקשה מאוד עם אחת העובדות.
באותו מועד התובעת לא חשבה כלל שהיא זכאית להגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי בגין פגיעה בעבודה.
...
לאחר שעיינו בחומר הראיות ושקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי יש למנות ולו מחמת הספק מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין ליקוייה הרפואיים הנטענים של התובעת.
לא נעלמה מעינינו סתירה בעדותה של התובעת לעניין זהות הסוכן/סוכנת שלגרסת התובעת גב' נחום דיברה איתו / איתה (נתנאל / חופית), ברם אין בכך כדי לאיין את מסקנתנו לפיה בין התובעת לגב' נחום התגלע וויכוח ביום 16.6.19 בעטיו חשה התובעת ברע ונזקקה לטיפול רפואי.
סוף דבר: לנוכח כל האמור, יש מקום למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 16.6.19 למצבה הרפואי של התובעת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו