עוד הצביעו המשיבים בפני כב' הרשמת על היתנהלות המערער בכל הנוגע לתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה ביום 11.11.12, נגד החברה המשותפת, על ידי חברת ח.מ. כימילב בע"מ (להלן: "כימילב"), אשר טענה שהיא סיפקה לחברה המשותפת שירותי כח אדם בתחום הבנייה והפיתוח בסכום כולל של 170,670 ₪, וכי החברה המשותפת לא שילמה את הסכום הזה המגיע, לפי הנטען, לכימילב.
נטען על ידי המשיבים, שהחשבוניות שהוצאו למערער בגין השרות שכימילב סיפקה לו, לכאורה, נחשדו כחשבוניות פיקטיביות על ידי מחלקת חקירות במשרדי מע"מ, בין היתר לאור העובדה שהן הוצאו בהתייחס לשירותי כח אדם לצורך ביצוע עבודות בנייה, בעוד שכימילב עוסקת בציוד למעבדות כימיות.
בכל הנוגע להתנהלות המערער, העלו המשיבים בפני כב' הרשמת את הטענה בדבר הסבת כספים שאמורים היו להשתלם למיזם המשותף על ידי חברת ישראל לוי נדל"ן בע"מ (שעבורה ביצע המיזם המשותף עבודת בניית שלד וחפוי אבן בפרוייקט חסן שוקרי בחיפה), אל המשיבה הפורמאלית, (שהמערער מחזיק ב-24% במניותיה), וכן את העובדה שהמערער בחר שלא להיתגונן מפני תביעת חברת כימילב בסכום כולל של 170,670 ₪, בגין שירותי כח אדם בתחום הבניה והפיתוח, שנטען שכימילב סיפקה לחברה המשותפת, וזו האחרונה לא שילמה לכימילב.
...
קכ"ז. התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני דוחה את הערעור.
העיקולים הזמניים, שהטילה כב' הרשמת, יעמדו בעינם, כפי שקבעה בהחלטתה נשוא הערעור מיום 6.4.13, אך למעט הפחתתו של סכום העיקול, כמצויין לעיל בפיסקה קכ"ו.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, אני קובע שלא יהא צו להוצאות בהליך הערעור.
עוד ובנוסף אני מורה, שיש להמציא בהקדם הודעות בדבר הקטנת סכום העיקול, לכל אותם מחזיקים שנשלח אליהם צו העיקול על פי החלטת כב' הרשמת מיום 24.1.13.