מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נפגע עבודה בגין מחלת ריאות חסימתית כרונית חמורה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.3.16 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה החל מיום 6.12.12 (להלן: "ההחלטה").
בועדה שהתקיימה ב- 27.5.15 נקבע שחשיפה לבנזן השפיעה על דרגת החומרה של מחלת הריאות של התובע.
יש לציין, כי פקיד התביעות לא הכיר במחלת ריאות כרונית חסימתית כ"פגיעה בעבודה", אלא ההכרה היא בחשיפה לבנזן.
...
ביום 12.11.15 ניתן פסק דין על ידי כב' סגנית הנשיא (כתוארה אז) א. קציר על הערעור שהוגש במסגרת תיק בל 18209-07-15 בו נקבע כדלקמן: "לאור המפורט לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתבהיר קביעתה על סמך ניסיונה המקצועי באופן שיאפשר התחקות ומעקב אחר קביעת הוועדה באשר להערכת שיעור הנכות שקבעה למערער וניכוי מצב קודם." עניינו של המערער הוחזר לוועדה הרפואית לעררים אשר דנה בעניינו של המערער וקבעה כי: "עם החזרת התיק לוועדה לצורך הבהרה והנמקה של החלטתה הוועדה עיינה שוב בתיק ובתיעוד הרפואי של התובע, הוועדה מצאה לנכון להודות שטעתה בקביעתה בקשר הסיבתי בין חשיפה לבנזן לבין מחלתו של התובע מר מסעוד עזב עבודתו בבתי הזיקוק. במסגרת מעקב רפואי תקופתי (5.12.12) עבר בדיקת שתן ל- TTA ... העובדים החשופים לבנזן. מכיוון שהרמה היתה חריגה הורחק התובע ממגע עם בנזן, זאת לא בעקבות היותו חולה אלא כפעולה מונעת.
לפיכך המסקנה כי ההחלטה הראשונה מוטעית, הוועדה חוזרת בה מהחלטתה הקודמת וקובעת שאין קשר סיבתי בין החשיפה לבנזן למחלתו של התובע.
לאור כל האמור לעיל הוועדה דוחה ערר התובע ומקבלת ערר המוסד וקובעת 0% מ- 6/12/12.
הוועדה שבה ושקלה קביעתה בהתאם להוראות פסק הדין ושינתה מהחלטתה שניתנה במסגרת ישיבתה הקודמת עובר למתן פסק הדין תוך נימוק החלטתה בצורה ברורה כדי שניתן יהיה לעקוב אחר הלך מחשבתה ואחר הנימוקים אשר הביאו אותה למסקנה שיש לשנות מקביעתה הקודמת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

המערער נפגע בריאות והפגיעה שהוכרה היא חשיפה לבנזן (החלטת פקיד תביעות מתאריך 9.4.13).
בועדה שהתקיימה ב- 27/5/15 נקבע שחשיפה לבנזן השפיעה על דרגת החומרה של מחלת הריאות של התובע.
בפני הועדה הוצגה ספרות רפואית הן זו המצוטטת על ידי פרופ' **** ויילר באישורו מיום 13.12.16 והן ספרות רפואית המצוטטת בחוות דעתו של פרופ' וינר מיום 27.02.17 בדבר הקשר הסיבתי בין חשיפה לבנזן לבין מחלת COPD- מחלת ריאה חסימתית כרונית.
הוסיף ב"כ המערער וטען כי בהרכב הועדה ישב חבר רביעי הוא היועץ התעסוקתי וזאת בנגוד לתקנה 27 לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (התקנות), שעניינה "הרכב ועדה לערעורים ומועד להגשת ערעור". לטענת המערער הועדה מנתה 4 פוסקים אך במקום שירשם כפוסק באותו יום בו היתכנסה הועדה, הונפק דף ייעוץ רפואי.
...
לסיכום – הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין, עיינה במאמרים ובספרות הרפואית שהוצגו בפניה והגיעה למסקנה רפואית מושכלת בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין מחלת ה- COPD לבין חשיפת המערער לבנזן.
שוכנעתי כי הוועדה פעלה בהתאם להוראת פסק הדין, החלטת הוועדה הייתה מנומקת ומפורטת, ולא הוכח כי נפל בה פגם משפטי אשר יצדיק את התערבות בית הדין.
סוף דבר- הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתובענה זו עותר התובע להכרה במחלת ריאות ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה, כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) מכח היותה מחלת מיקצוע וכן בעילת המקרוטראומה.
מחלת הנ"ל הנה בחומרה קלה מאוד.
בתשובה לשאלה ד': מהספרות הרפואית עולה שסקרים שנערכו בעובדים החשופים בעבודתם לאבק מזיק וגזים ואשר נמצא שסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), קיים באוכלוסיית העובדים באופן כללי ובממוצע סיכון מוגבר בשיעור של כ-15% לגרימת מחלתם ע"י תנאי העבודה זאת בהיתחשב במדדים הטרוגניים ומאפיינים שונים באוכלוסיות העובדים הללו.
מינוי נוסף כזה אין לו מקום גם בשל כך שמחלת התובע היא בתחום מחלות הריאה, אשר מצוי בגדר תחום המומחיות של המומחה (עב"ל (ארצי) 521/05 קורין – המוסד לביטוח לאומי, פסקה 4 לפסק הדין (7.10.2007)).
...
חוות דעתו של המומחה היתה עקבית ונסמכה על התשתית העובדתית ולא מצאנו פגם במסקנותיו.
גם אם יקבע כי קיים קשר סיבתי כאמור, דין התביעה עדיין יהיה להדחות בשל כך שהשפעת תנאי העבודה על הופעת הליקוי אינה משמעותית.
על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה להכיר במחלת ריאות ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
תלונותיו הנשימתיות של התובע הן משמעותיות ומגבילות את תיפקודו היומיומי, אך לגובה דרגת החומרה הקלה, כפי שעולה בבדיקות האובייקטיביות וחוות הדעת לאורך תיקו הרפואי, אני סבור כי מחלת הריאות לכשעצמה תורמת חלק קל בלבד שערכו נמוך מ-20% מכלל תלונותיו.
ביום 18.6.19 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: בהמשך לעובדה שהסכמת עם טענת התובע בעיניין קשר סיבתי בין מחלת הריאות החסימתית של התובע ובין תעסוקתו: האם נכון שלפי הנחיות GOLD 2019 עבור חולי COPD או GINA 2018 עבור חולי ASTHMA הטיפול בלוקים במחלות אינו נובע יותר לפי תיפקודי הנשימה (ספירומטריה) אלא לפי התלונות היומיות בדבר קוצר נשימה ותדירות ההתקפים.
לאור האמור בחוות דעתך בעיניין הקשר הסיבתי בין מחלקת הריאות החסימתית ממנה סובל התובע לבין חשיפתו התעסוקתית, וככל שיקבע כי מחלת הריאות ממנה סובל הנה בדרגה בינונית, האם תואיל לאשר כי תלונותיו הנשימתיות הוחמרו משמעותית עקב מחלת הריאות? מצורף מיסמך מביקור של החולה אצל מומחה ברפואת ריאות בתאריך 1.2.19 (מסומן ב').
האם נכון כי המסמך ב' מתעד באופן ברור החמרה במחלת ריאות חסימתית שלוותה בירידה בינונית בשעורי זרימה נשיפתיים שחייבה טפול? האם החמרה זו עולה בקנה אחד עם הקביעה לפיה, "מחלת הריאות של מר לוי תורמת חלק קטן מ-20% מכלל תלונותיו הנשימתיות". להלן תשובות המומחה מיום 14.7.19: "בחוות דעתי מתאריך 30.3.19 קבעתי, כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית COPD ללא מרכיב הפיך הקשורה קשר סיבתי לחשיפתו התעסוקתית בסבירות מעל 50% התרשמתי מתיקו הרפואי, כי תלונותיו הנשמיתיות הן בדרגת חומרה קלה, וכל הייתי סבור כי מחלת הריאות לכשלעצמה תורמת לתחלואתו הכללית חלק קל בלבד שערכו נמוך מ-20% מכלל תלונותיו.
...
משהובהר כי העובדות הנוספות שהועברו למומחה עולות בקנה אחד עם אישור המעסיק, אינני מקבלת את טענת הנתבע לביטול הסכמתו למינוי מומחה.
אני מקבל את ההחמרה במצבו הנשימתי של תהובע כפי שמדווח במסמך רופא הריאות שהוצמד לבקשת ההבהרה ופורט לעיל".
ממילא, התשובה הרלבנטית לענייננו היא זו שנשלחה ביום 5/1/20, באשר תשובה זו מביאה למסקנה כי מתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה, להכיר במחלתו של התובע כפגיעה בעבודה.
לאור זאת, התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

פני בית הדין תביעת התובע להכיר בו כנפגע עבודה בגין מחלקת ריאות חסימתית כרונית חמורה (SEVERE COPD) ממנה סובל, כמחלת מיקצוע או לפי תורת מקרוטראומה עקב חשיפה לחומרים כימיים וגזים רעילים אליהם נחשף במהלך עבודתו כטכנאי גז ובין היתר חומצת מלח 32%, פחמן חד חמצני MONOXIDE ואסבסט.
ממילא צודק הנתבע כי התובע אינו כלול בסעיף 16 לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה).
...
סוף דבר התובע זנח בסיכומיו את טענת "מחלת המקצוע". לא היפנה לסעיף הרלוונטי.
על כן התביעה בעניין זה נדחית.
לאחר ששקלנו מצאנו כי על הנתבע לשלם שכר טרחת בא כוח התובע בסך 3,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו