תביעת נכות כללית: טענות לנכות בגב ולקצבה חודשית נוספת

התובע הגיש תביעה לקיצבת נכות כללית ונקבעה לו נכות יציבה בשיעור 65%.

מנגד, טען הנתבע, כי בחודש 9/11 פנתה גרושתו של התובע, הגב' יעל חוגי, בבקשה לקבל חלק הילדים בקיצבת הנכות.

עוד ציין הנתבע כי לתובע חוב במח' הגבייה של הנתבע, ולפיכך מקיצבת הנכות וחלק הילדים מקוזזים סכומים לטובת החוב.

דיון והכרעה סעיף 200 (ג) לחוק, קובע: "היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקיצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

בית הדין הארצי לעבודה עמד על התכלית העומדת בבסיסה של תוספת התלויים המוענקת מכח סעיף 200 (ג) לחוק, כדלקמן: "נכה כללי מוגדר כמבוטח, שאינו מסוגל לעבוד ולפרנס עצמו ואת משפחתו, בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק. קצבת נכות כללית חודשית מקנה לנכה תחליף של פרנסה מינימאלית, שהנכה היה מישתכר, לו יכול היה לעבוד. תוספת תלויים לקיצבת נכות כללית בגין בן זוג (סעיף 200 (ג) (1) לחוק) ותוספת תלויים בקיצבת תלויים בגין ילד (סעיף 200 (ג) (2) לחוק), מיועדות כתחליף לפרנסה שהנכה היה מביא להם, אלולא נכותו.

...

סוף דבר- עם כל ההבנה למצבו של התובע, התביעה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 23394-11-16 08 מאי 2018 לפני: כב' השופט **** גולדברג נציג ציבור (עובדים) גב' חיה דסקל נציג ציבור (מעסיקים) מר נמרוד מישאלי התובע ששון צדקה ת.ז. 027705169 ע"י ב"כ: עו"ד תומר הלל הנתבע המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד אפרת לבנוני פסק דין

השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה הנה האם כדין ניכה הנתבע מתוספת התלויים לקיצבת נכות כללי, סכומים ששולמו לתובע כקצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: "חוק נפגעי איבה").

העובדות התובע, מר ששון צדקה, הגיש תביעה לקיצבת נכות כללית בשנת 2002.

מדובר בתשלום לפי סעיף 200(ג) לחוק הביטוח הלאומי שקובע כי "היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים ...". כמו כן, על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעבל 15964-01-14 זגנריה – המוסד (מיום 5.3.15), תגמול לפי חוק נפגעי פעולות איבה הנה בגדר "הכנסה" לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה.

ניכוי תגמול לפי חוק נפגעי איבה מתיישב עם תכלית סעיף 202(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, שהנה מניעת כפל גמלאות וקביעה שקצבת נכות שעולה על קצבה חודשית מלאה, תופחת בסכום של הכנסות חודשיות שלא מעסק, משלח יד או עבודה.

...

טענות הנתבע הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות מנימוקים אלה: פסק הדין בהליך הקודם אינו יוצר מעשה בית דין מאחר שהפלוגתאות בשני ההליכים שונות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע שכר טירחת עורך דין בסך 3,000 ₪.

בנוסף, נטען כי התובע כאי לתוספת קח"ן (קצבה חודשית נוספת, לפי סעיף 200א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995), לתקופה שמיום 7.3.05 ועד יום 1.6.08.

בהתייחס לפסק הדין מיום 17.11.10, ראוי להבהיר את השתלשלות הקביעות של הועדות השונות (כפי שתוארו בתע"צ), וזאת על מנת להבהיר את הרקע להחלטה משנת 2010 וכן כתשובה לטענת התובע לפיה לפי ההחלטה משנת 2010, הוא זכאי ל – 5% נכות נוספים בגין גב תחתון.

א. התובע הגיש את תביעתו הראשונה לקיצבת נכות כללית בשנת 1999.

כיוון שהתובע לא חזר על הטענות בנושא קזוז, שנזכרו בכתב התביעה, יש לראות בו כמי שלא עמד על נושא זה. סוף דבר – התביעה נדחית.

...

לאור זאת גם נדחית הטענה לפיה בגין התקופה שבין מרץ 2005 למאי 2008, היה על הנתבע להעמיד את נכותו הרפואית הכוללת על 53% (במקום 49% שנבעו) ובהתאם, לשלם לתובע תוספת קח"ן. זאת ועוד, הוועדות הרפואיות אליהן התובע הפנה (אשר קבעו 25% נכות בגין גב תחתון), עשו כן לתקופה החל מיולי 1999.

לכל האמור לעיל יש להוסיף כי על פי פירוט תשלומי הקח"ן לתובע (צורף לתע"צ), לא קיימת תקופה שבה התובע עמד בתנאי סעיף 200א'(ב) לחוק ולא קיבל תוספת קח"ן. תוכנה של התע"צ לא נסתר ואף מטעם זה יש לדחות את התביעה.

כיוון שהתובע לא חזר על הטענות בנושא קיזוז, שנזכרו בכתב התביעה, יש לראות בו כמי שלא עמד על נושא זה. סוף דבר – התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 60642-05-17 14 אפריל 2021 לפני: כב' השופטת מיכל פריימן נציגת ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי שמשי נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב שלף התובעת חנה גרופר שגיא הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד בוריס קמינסקי פסק דין

לטענתה (ועל אף שתביעתה לקיצבת נכות הוגשה רק בחודש 5.2014) מועד תחולת הזכאות שלה הוא בכלל בשנת 2008 – כחמש שנים לפני המועד שבו נקבעה זכאותה לנכות כללית.

בנוסף, סעיף 155 לחוק, העוסק בזכאות לדמי תאונה, קובע כי – "מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי- כושר לעבודה או לתיפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגימלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור". על פי מסמכים שהגישה התובעת, שסומנו כת/23 ו-ת/24, בעקבות החלטת ועדה רפואית לעררים בעיניינה, בעד חודשים מאי, יוני, יולי ואוגוסט 2013, הייתה התובעת זכאית לקיצבת נכות כללית.

...

הנתבע הדגיש כי התובעת כלל לא נפגעה כלכלית ולא מדובר ביצירת חוב לתובעת אלא שכתוצאה מהזכאות לקצבת נכות מחד וקיזוז דמי התאונה מאידך, הייתה התובעת זכאית לתשלום נוסף, ששולם לה. הכרעה לאחר ששבנו ושקלנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים הנוספים שהגישו לתיק, מסקנתנו היא כי דין התביעה לדחייה.

לפיכך טענת התובעת בעניין עצם הקיזוז – נדחית.

לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 34462-04-22 18 דצמבר 2023 לפני כב' השופט טל גולן נציגת ציבור עובדים – גב' ורד קאופמן נציג ציבור מעסיקים – מר אליעזר לזר התובע: מאיר מסנגאו מהרט ע"י ב"כ: עו"ד רפאל קיציס מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד הדס אהרוני פ ס ק ד י ן

תביעתו של התובע הוגשה כנגד הקזוז שמבצע הנתבע מקיצבת הנכות הכללית שאותה הוא מקבל, בגין חוב מזונות שהוא חב לנתבע, במקביל להליכי הגבייה שמתנהלים כנגדו בעקבות פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידי הנתבע (להלן: "הגבייה הכפולה"), ובגין אותו החוב.

לאור נתונים אלה, הנתבע משלם לתובע החל מיום 4.1.2011 קצבת נכות כללית בשיעור מלא (100%) ובסך של 4,063 ₪; נוסף להליכי הגבייה בהוצאה לפועל שצוינו דלעיל, הנתבע מבצע קזוז מנהלי מקיצבת הנכות הכללית של התובע (נוסף ל-112 ₪ שמנוכים מהקיצבה בגין ביטוח בריאות ממלכתי).

התובע טוען, כך: קצבת הנכות הכללית מהוה רף תחתון שהחברה משלמת לנכה באמצעות הנתבע; גביית חוב מקיצבה זאת מביאה את הנכה מתחת לצרכים המינימאליים שלהם הוא זכאי; הנתבע מכשיל את החלטות רשמת ההוצאה לפועל וממשיך לקזז מהקיצבה שלו, למרות שהוא משלם בצורה סדורה את כל התשלומים החודשיים בתיקי ההוצאה לפועל; מדובר בגבייה לא חוקית; אם בחר הנתבע לבצע גבייה באמצעות לישכת ההוצאה לפועל אזי הוא מחויב בנתיב זה, ואסור לו לנקוט במקביל בגבייה מינהלית; הוא אף חייב בתיקים אחרים בהוצאה לפועל ונימצא באיחוד תיקים בכל תיקי ההוצאה לפועל, למעט תיקי המזונות; בתיקים אלה התקבלו החלטות פרטניות לגבי התשלום החודשי אשר מחייבות גם את הנתבע; גם לפי חוזרי הנתבע עצמו אסור לו לנכות כספי קיצבאות יותר מ-10% מהקיצבה; יש להורות על הפסקת קזוז חוב המזונות מקיצבת הנכות הכללית.

...

מכל מקום, נאמנה ומקובלת עלינו טענת הנתבע, כי אין בכך שפקיד התביעות, משיקולים כאלה או אחרים, מסתפק בהליכי גביה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, משום הודאה או הסכמה לטענה שהוא אינו רשאי לבצע גבייה כפולה[footnoteRef:13].

על כן ולאור כל האמור לעיל, ובהינתן פסיקתו המפורשת והברורה של בית הדין הארצי שהתייחסה ודחתה טענות דומות לאלה שהועלו כאן, טענותיו של התובע דינן להידחות במלואן.

] סוף דבר לסיכום – דין התביעה להידחות.