תביעת ניכיון המחאות נגד בעל מניות ודירקטור בחברה חדלת פירעון

משלא הוכח כי בעלי זכות החתימה בחברות חתמו על המחאות הזכות בשם בעלי המניות בחברה, לא הייתה מוטלת על הנתבע כל חובה לכבד את המחאות הזכות הנ"ל. לאחר דין ודברים וכנטען בכתב התביעה הגיעו הצדדים, לרבות הנתבע, להסכמות כעולה מהמכתב מיום 4.2.09 שעליו חתום הנתבע ושנשלח "לכב' עו"ד אייל רייף" ולא לכב' התובעת.

עיון בת/1 שצרפה התובעת מעלה כי חברת ג'קראטה ייזום והשקעות בע"מ לא שילמה אגרות כנדרש משנת 2004 ועד למועד הגשת התביעה, ודרך חברה זו מבקשים לגבות כספים ולהעבירם לידי עו"ד רייף אישית, כעולה מנספח 13 וזאת בעת שהגורם "המעביר" בהליכי פש"ר. עוד עולה כי הדירקטור ובעל המניות הרשום של החברה הנ"ל הוא מר מרדכי פורטל.

עו"ד רייף שהוא עורך דין המעורה בתחום ניכיון שיקים והלוואות דרש לגבות מאלבו ריבית בשיעור מופרז ביותר, והיות שידוע לו היטב כי לאלבו חובות רבים, התביעה הוגשה נגד הנתבע בניסיון לקבל ממנו את מה שעו"ד רייף לא הצליח לגבות מאלבו ישירות.

בית המשפט מוצא לנכון להעיר כי לא היה כל מקום להגיש את התביעה כשלגרסת התובעת אלבו הקים חברות עם אנשי קש כשהוא מצוי בחדלות פרעון ומצפים מבית המשפט "לעשות משפט" כדי לסייע לאלבו לבצע העדפת נושים וכל זאת ללא כל בסיס כדי לבסס את התביעה מלכתחילה.

...

בית המשפט אינו יכול להתעלם ממעמדו של אלבו כפושט רגל, לקבל כעובדה את הטענה כי הוא מנהל חברות באמצעות "אנשי קש" ולהכשיר העברות של כספים על יסוד טענתו של אלבו כי בעלי המניות והמנהלים בחברות הם "אנשי קש" תוך שמדובר לכל הפחות בהעדפת נושים.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הדרוש כדי לבסס כי היה חוב של אלבו כלפיה וכי הייתה לה זכות לגבות סכומים כלשהם מהנתבע.

על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע סך של 30,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

נכון למועד הגשת התביעה, הנתבעת 1, בניצוחו של הנתבע 2 מכרה ועזבה את חנויותיה, אשר לאור מצגיו של הנתבע 2 שמשו כבטוחה של הנתבעת 1 לסילוק חובותיה, מה שהותיר את הנתבעת 1 חדלת פרעון וחסרת כל זכות ממנה התובעים יכולים להפרע בגין חובותיה של הנתבעת 1 כלפיהם.

במהלך חודש פברואר 2012, עת פנה הנתבע 2 לתובע 1 בעיניין בעיית תזרים המזומנים, התעורר אצל התובע 1 חשד שבגינו דרש לקבל הסברים לגבי מצבה של הנתבעת 1 וזאת תוך גיבוי במסמכים, אך אלו לא סופקו עד יום זה. משהתובע 1 סרב להעביר לנתבעת 1 כספים כהלוואה, החלה הנתבעת 2 לקרוס, וכן החלה בהברחת מלוא הבטוחות שהוצגו לאורך הדרך על ידי הנתבע 2 כביטחון לתובע 1 בגין אספקת המוצרים שלו לנתבעת 1 ולמתן הלוואות וניכיון שיקים עבור הנתבעים 1 ו-2.

מצגיו של הנתבע 2 ביחס לנתבעת 4 וקשריו עימה היו כזב והנתבעת 4 לא הפסיקה את פעילותה עד לימים אלו, כשהנתבע 2 הוא דרקטור יחיד של נתבעת 4 ובעל 50% ממניותיה, וכשזו שימשה כחברה שאליה הוזרמו כל ההכנסות של הנתבעת 1 שיצרה חובות אדירים לספקיה וקרסה.

על כן חויבה החברה לשלם את ההמחאות לבנק ואילו את עזר לא ניתן היה לתבוע בשל היותו חסר רכוש מוכח.

לטענת התובעים, בהתאם לתקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע כדין דינו כבעל דין שלא התייצב ויש ליתן נגד הנתבעת 4 פסק דין המקבל את התביעה נגדה.

...

לטענת הנתבעים הפעולות האמורות אינן פעולות אותן מבצע ספק כלפי לקוח רגיל, ומשכך מתבקשת המסקנה כי מדובר בשותפות.

לאור האמור לעיל, נדחית טענת הנתבעים בדבר קיומה של שותפות.

התובעים טוענים כי תניות ההסכם עליו חתם גרינברג מובילות למסקנה כי זה ערב לחובותיה של הנתבעת 1.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 29 אפריל 2021 חדל"ת 48266-03-20 מע קבלנים בבניה בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' בעיניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 החוק התקנות ובעניין: ובעניין: מ.ע. קבלנים בבניה בע"מ, ח.פ. 514088426 עלי מחאמיד, ת.ז. 023304652 החברה בעל המניות ובעניין: עו"ד תחסין עוואד הנאמן ובעניין: ובעניין: ובעניין: א.נ. שוהם ביזניס בע"מ, ח.צ. 520043860 1. מחאמיד מחמוד, ת.ז. 034260265 2. מחאמיד וסאם, ת.ז. 029834314 3. מחאמיד אחמד, ת.ז. 318478468 4. מחאמיד נאיל, ת.ז. 024747685 1. היבה מחאמיד, ת.ז. 040748832 2. רולא מחאמיד, ת.ז. 024747685 3. סובחיה מחאמיד, ת.ז. 036392538 המבקשת המשיבים צדדי ג' ובעניין: הממונה על הליכי חידלות הפרעון- מחוז צפון הממונה החלטה

בהתאם לנטען בבקשה, החברה ובעל מניותיה ניהלו עם המבקשת פעילות עסקית עניפה שבמסגרתה סיפקה להם המבקשת שירותי ניכיון שיקים והעמידה להם מסגרת אשראי, כאשר מתחילת שנת 2018 בוצעו בין הצדדים עיסקאות בסכום מיצטבר של למעלה מ-50 מיליון ₪.

המשיבים המשיכו וטענו, כי ההסכם מיום 24.10.2019 לא נחתם על ידי מורשה חתימה מטעם החברה, קרי בעל המניות היחיד בה והדירקטור היחיד, מר עלי מחאמיד, אלא על ידי המשיב 4, נאיל מחאמיד, אשר אינו מורשה החתימה או שלוח מטעם החברה ועל כן, ההסכם נעדר כל תוקף והוא בטל מעקרו.

המשיבים המשיכו וטענו, כי המבקשת לא העמידה לחברה סכומים כפי שהוסכם, ולמעשה לא ניתנה לחברה כל תמורה כנגד שעבוד הנכס וממילא לא עלה בידי המבקשת להוכיח קיומו של חוב מובטח ואת סכומו.

בע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ואח' נ' גאון קמעונות וסחר בע"מ (04.05.2014) נקבע, כי "ככל שבירור ההליך מחייב הכרעה מורכבת בין גרסאות עובדתיות סותרות, בקשה למתן הוראות עשויה להוות מסגרת בלתי הולמת לליבון הסוגייה".ברע"א 3277/95 הולנדר בנאי בע"מ נ' חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מט(5) 295, 299 (31.03.1996) נקבע כי, "לבית המשפט של חידלות פרעון שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול הדיון שבפניו [...] בין היתר באשר לשאלה האם לידון בבקשה למתן הוראות או שמא להורות כי הדיון בה ייעשה בפסים של תביעה אזרחית נפרדת: "השתלבותם של תחומי משפט שונים בהליך חידלות הפרעון אינה מציאות חריגה. טבעם של הליכי חידלות פרעון שהם קשורים למגוון רחב ומשתנה של סוגיות משפטיות שונות ולסכסוכים מסוגים שונים... השאלה המורכבת יותר נוגעת לסוג המקרים בהם בבסיס הטעם לתקיפה אינה עומדת עילה הייחודית לתחום חידלות הפרעון ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפרוק) (29.10.2017)" הבקשה המונחת לפניי מחייבת הכרעה במסכת עובדתית סבוכה, הכרעה בין גרסאות סותרות, הכרעה בטענות צדדים שלישיים לבעלות משותפת בנכס והכרעה בטענות זיוף ומרמה.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להימחק על הסף.

אשר על כן, הנני מורה על מחיקת הבקשה.

טענות המבקשת בתצהיר הראשון מנהל המבקשת, מר אבישי ישראל (להלן: "אבישי"), הגיש תצהיר בשם המבקשת ובו נטען כי יש לדחות את התביעה השטרית מאחר שאין יריבות בין המבקשת לבין הבנק מנימוקים אלה: המבקשת והבנק הם צדדים רחוקים לשטר; מעולם לא היתקיים קשר בין המבקשת לבנק; מעולם לא היתקיים קשר כלשהוא בין המבקשת לבין הנפרעת בשיק - קלמנטינה; מעולם לא ביקשה המבקשת מהבנק כל שירות או כל תמורה בגין השיקים; מעולם לא סיפק הבנק למבקשת כל שירות או כל תמורה בגין השיקים; הבנק אינו מחזיק בשיקים לטובתו.

בהיעדר חתימת הסבה כדין - אין לחייב את המבקשת; שתי החברות האמורות לא סיפקו למבקשת כל תמורה בגין השיקים; גם קלמנטינה לא סיפקה למבקשת כל תמורה בגין השיקים; ירוק בריא ותפוז, בחוסר תום לב, העבירו את השיקים הלאה וסחרו בהם, ביודען שלא סיפקו כל תמורה בגינם למבקשת; השיקים נימסרו לבנק בנגוד להרשאה; אין יריבות בין המבקשת לבנק והם צדדים רחוקים לשטר; הפקדת השיקים על ידי הבנק לצורך ניכיון, או בטוחה למתן אשראי, נעשתה שלא כדין.

המבקשת צרפה להתנגדות תצהיר נוסף, של מר איתמר חיים (להלן: "איתמר") בעל מניות ודירקטור בתפוז ובו נטען, בין היתר, כי המבקשת מסרה את השיקים לתפוז בעבור מוצרים שזו האחרונה התחייבה לספק למבקשת, ולחברה נוספת אותה ניהל אבישי - י.א. סיילור בע"מ (להלן: "סיילור"), אולם לא עלה בידי תפוז לספק את המוצרים למבקשת ולסיילור ולכן לא ניתנה תמורה בעד השיקים.

טענות המבקשת בתצהיר המשלים במהלך שנת 2018 המבקשת וסיילור נקלעו למצוקה תזרימית ואיתמר (שכאמור לעיל, גם תצהירו צורף להתנגדות) הציע למבקשת (באמצעות אבישי) הלוואה, כאשר כבר ערב ראש השנה בספטמבר 2018 הוא העביר מתפוז לסיילור סך של 50,000 ₪ וזאת כנגד שני שיקים בסך של 50,000 ₪ מסיילור, מעותדים לחצי שנה קדימה.

כאשר הגיע מועד הפרעון החדש, ערכו השניים את אותו הסדר של החלפת שיקים בשיקים ומשלב זה הם המשיכו להתנהל באופן דומה, היינו - החלפת שיקים בשיקים מספר רב של פעמים, עד לכניסת תפוז ואיתמר להליך חידלות פרעון בשנת 2019.

...

טענות המבקשת בתצהיר הראשון מנהל המבקשת, מר אבישי ישראל (להלן: "אבישי"), הגיש תצהיר בשם המבקשת ובו נטען כי יש לדחות את התביעה השטרית מאחר שאין יריבות בין המבקשת לבין הבנק מנימוקים אלה: המבקשת והבנק הם צדדים רחוקים לשטר; מעולם לא התקיים קשר בין המבקשת לבנק; מעולם לא התקיים קשר כלשהו בין המבקשת לבין הנפרעת בשיק - קלמנטינה; מעולם לא ביקשה המבקשת מהבנק כל שירות או כל תמורה בגין השיקים; מעולם לא סיפק הבנק למבקשת כל שירות או כל תמורה בגין השיקים; הבנק אינו מחזיק בשיקים לטובתו.

לו היתה המבקשת מבססת את התנגדותה אך ורק על התצהיר הראשון, הרי שזו היתה נדחית, אלא שכאמור, ימים ספורים לפני הדיון בהתנגדות, המבקשת הגישה תצהיר משלים, אשר עיקריו פורטו לעיל והשאלה עליה יש להשיב היא, האם יש באמור בתצהיר המשלים כדי לשנות את פני הדברים עד כדי קבלת ההתנגדות, או שמא גם האמור בו אינו יכול לשנות את התמונה (המעורפלת) אותה ציירה המבקשת.

אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר התלבטות הגעתי למסקנה, כי מן הראוי לקבל את ההתנגדות, אך בכפוף להפקדת סך של 35,000 ₪ ולהלן הטעמים להחלטתי: מעבר לכך, שהתצהיר המשלים שונה מהותית מהתצהיר הראשון, הרי שגם הוא מעלה תהיות ושאלות רבות וגם הוא אינו מפורט דיו.

סיכומו של דבר: התרשמתי, כי הגנת המבקשת דחוקה ועל סף הגנת בדים.

בית משפט השלום בטבריה חדל"פ 56930-02-23 עטיה נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 377292_4 לפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחיד מחמוד עטיה, ת"ז 311537526 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. דיאנה ספיר, עורכת דין (נאמנת) פסק דין

בשל תביעות שהוגשו כנגדו בגין ערבויות לחב' עטיה, הוא מכר את המניות למר אבו ליל אמג'ד תמורת 15,000 ₪, שנקבע שישולם תוך 5 ימים מיום חתימת ההסכם.

הנאמנת הפניתה לתביעות החוב מהן עלו נתונים שסתרו את הסברי היחיד ולכך שהוא חתם על הסכמי ניכיון שיקים ומסר ערבויות אישיות שלו לעיסקאות בחברת עטייה מספר חודשים לאחר העברת המניות ומכירת המניות.

כלומר, מספר ימים טרם ביצוע השינוי ברשום בעל המניות והדירקטור ברשם החברות בוצעה על ידי היחיד עסקת ניכיון בשיקים של החברה, בסכום משמעותי ביותר, בשעה שחב' עטייה שקועה בחובות.

...

בסופו של דבר הגעתי למסקנה כי יש לבטל את הליך.

מן הכלל אל הפרט : אני סבור שחלק משמעותי מחובותיו של היחיד נוצרו בחוסר תום לב מהותי זאת לצד מחדלים בהמצאת מסמכים בהליך עצמו שפגעו באפשרות ניהולו התקין.

התוצאה - אני מורה על ביטול ההליך וביטול הצו לפתיחת הליכים על כל הוראותיו.