תמצית עובדות המקרה שלעניין
לפניי שתי תביעות כספיות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 44313-04-18 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 22835-07-18 (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן ניזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.
גדר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מי האחראי לנזקים שנגרמו לרכב הראשון ולרכב השני.
טענות הצדדים וגירסאות נהגי הרכבים:
התובע בתביעה הראשונה (הוא נהג הרכב הראשון) העיד לפניי על נסיבות התאונה ועל הנזק שניגרם לרכבו.
...
סוף דבר:
עולה מן המקובץ כי ענייננו בתאונת שרשרת, כאשר הרכב הראשון נפגע מהרכב השני.
תוצאה
משכך, ביחס לתביעה הראשונה: אני מורה על חיוב הנתבעת מס' 4, רויטל עמית, במלוא הנזק שנגרם לתובע, העומד על סך של 13,003 ₪, כאמור, וכן שכר טרחת עו"ד התובע בסך של 2,500 ₪, אגרת בימ"ש בסך של 374 ₪ והוצאות התובע עצמו בגין התייצבותו בשני דיונים ממקום מושבו בדרום בסך של 500 ש"ח.
התביעה נגד הנתבעים 1,2,3,5 ו-6 תידחה ללא צו להוצאות.
ביחס לתביעה השנייה: אני מורה על חיוב הנתבעת מס' 4, רויטל עמית, באמצעות הנתבעת מס' 5, חברת איילון, במלוא הנזק שנגרם לתובעת, העומד על סך של 23,846 ₪, כאמור, וכן שכר טרחת עו"ד התובע בסך של 4,500 ₪, אגרת בימ"ש בסך של 374 ₪ ושכר עד התובעת, מר יקיר פרנקלין, בסך של 500 ₪.
